התובע הפנה בעיניין זה לפסיקת בית הדין הארצי בפרשת עופר מנשה (עבל 64734-09-17 עופר מנשה - המוסד לביטוח לאומי (10.3.19); להלן: פרשת עופר מנשה) וכן הפנה לפרשת פיס (עב"ל 17464-03-16 אברהם פייס - המוסד לביטוח לאומי (6.2.19); להלן:פרשת פיס).
לטענת הנתבע, לא ניתן להיבנות ממכתב ההכרה המתוקן שהוצא לצורך הליך משפטי בעיניין ההכרה ובו לא הייתה היתייחסות למועדי התחולה וכי בנגוד לפרשת עופר מנשה, שם לא מוצה הליך הבירור ונדרשה השלמה על ידי המומחים, בעניינינו, ישנן החלטות מפורשות של וועדות רפואיות הקובעות מועדי תחולת נכות ועל כן לא ניתן להיתעלם מקביעות אלה ואין למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת מולד הליקוי.
הנתבע הסכים לשקול לראות במועד הגשת התביעה כמועד הגשת הערר על החלטת הועדה ואולם התובע סרב מכל וכל להצעה זו וטען כי משמדובר בהחלטת פקיד התביעות נתונה לו הזכות להגיש תביעה כנגד החלטה זו.
בפרשת פיס נקבע כי:
"ככלל, ככל שמדובר במצב שבו תשתית עובדתית זהה גרמה לשני ליקויים רפואיים במועדים שונים (ולאור הוראות החוזר בפער זמנים העולה על 31 יום), עת בתקופה שבין תחילת הליקוי הרפואי הראשון לבין תחילת הליקוי הרפואי השני המבוטח המשיך בעבודתו באותה תשתית עובדתית, יש לראות בכל ליקוי רפואי פגיעה נפרדת בעבודה. עם זאת, אין באמור לפגוע באפשרותו של מבוטח להגיש תביעה להחמרת מצב של הליקוי הרפואי הראשון, ככל שלטענתו הליקוי הרפואי השני נגרם כתוצאה מהליקוי הרפואי הראשון, להבדיל מאותה תשתית עובדתית, וכן בנסיבות שבהן הוא הפסיק לעבוד באותה תשתית עובדתית בתקופה שבין תחילת הליקוי הרפואי הראשון לבין תחילת הליקוי הרפואי השני" (הדגשות במקור - י.א.ש.).
אלא מאי? – בהמשך להחלטת פקיד התביעות (וכפי שפורט במכתב ההכרה מיום 12.5.20), הועבר עניינו של התובע לגבי השינויים השחיקתיים לועדה הרפואית כאשר זו היתכנסה ביום 20.7.20, ולאחר שנשמעו בפניה טענות התובע והיא ערכה בדיקה קלינית, קבעה את מועד תחולת נכות השינויים השחיקתיים ליום 10.4.18.
...
משכך, טענה זו נדחית.
עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 20.7.20 מעלה כי התובע טען בפניה כדלקמן:
"לדעתנו יש לחבר את שתי הפגימות יחד. להודעה לבית הדין צורף מכתב הכרה של שתי הפגימות יחד הוועדה קיבלה תוקף של פסק דין לכן אין מקום להפריד את ההכרות בשלב מאוחר יותר, כמו כן הליקויים התפתחו יחד במקביל עקב אותם כלים רוטטים ואבחנתם ניתנה בסמיכות סובל מכאבים חזקים בכפות הידיים, האצבעות שורש כף היד דו"צ, כאבים מעירים משינה קיימת פגיעה תפקודית מוטורית חולשה, נפילת חפצים מהידיים והגבלה בתנועות. מפנה לבדיקת C.T. מ-25.5.18 אשר מראה שינויים שחיקתיים וכן מפנה לסיכום ביקור אצל אורתופד מבוקש לקבוע נכות התואמת את מצב בהתאם לבדיקה הקלינית מבקש כי מועד התחולה ייקבע בהתאם לתלונות והתסמינים של כאבים בכפות הידיים כלומר מ-4/2018" (הדגשות שלי – י.א.ש.)
הוועדה בדקה את התובע קבעה את נכותו בשיעור 10% וביחס למועד התחולה קבעה "בתחולה מיום 10.4.198 (בהתאם למסמכים הרפואיים ועל פי טענות עו"ד) עבור שתי כפות הידיים" (הדגשות שלי – י.א.ש.)
הנה כי כן, לא זו בלבד שהתובע בחר לפנות במסלול הוועדה הרפואית וטען בפניה את מלוא הטענות ואף התקיימה בדיקה קלינית, דהיינו, הבירור היה מקיף אף מזה שמתקיים על ידי מומחה רפואי, אלא שהוועדה אף קיבלה את טענותיו במלואן וקבעה את מועד התחולה למועד שביקש התובע עצמו, דהיינו, חודש אפריל 2018.
אשר על כן, התביעה נדחית.
