מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סירוב ביטוח לאומי להכרה בליקוי שמיעה מולד

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 57796-06-15 10 מאי 2018 לפני: כב' השופטת אירית הרמל התובעת: פירנוס איאלאו הנתבע: המוסד לביטוח לאומי החלטה
התובעת סובלת מפגיעה בגבה, לטענתה הפגיעה נגרמה על דרך המקרוטראומה, הנתבע סירב להכיר בפגיעה כתאונת עבודה.
לאחר שמיעת הוכחות, מונה דר' חיים צינמן, כמומחה רפואי מטעם בית הדין ( החלטה מיום 09.11.17).
כאב גב תחתון הינה תלונה שכיחה מאוד גם ללא מאמץ פיזי, הסיבות לכאבי גב ובלטי דיסק נובעים מסיבות רבות וביניהם גיל, מצב סוציואקונומי, מתח, תורשה, עישון, מלפורמציות מולדות ועוד.
לטענתה מחוות דעתו של המומחה, על שני חלקיה, ניתן ללמוד כי הוא תומך באסכולה מחמירה לפיה הליקוי הרפואי ממנו סובלת התובעת אינו נחשב בד"כ למחלת מיקצוע (סע' 3 לבקשה), המומחה השיב מבלי להתייחס לנתוניה האישיים של התובעת, המומחה לא הבהיר למה בעיניינה של התובעת לא מתקיימים התנאים לפגיעה על דרך המקרוטראומה אלא הביע דעתו על פיה לא יכולה להתקיים מחלת דיסק כתוצאה ממיקרוטראומה (סעיף 8 לבקשה).
...
לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, בבקשה ובתשובה לה, מצאנו כי יש הצדקה למנות מומחה רפואי נוסף בעניינה של התובעת.
לאחר קריאה קפדנית של תשובת הרופא לשאלות ההבהרה 6 ו-7 מצאנו כי פרשנותו של הנתבע לדברים אפשרית, אולם לא ניתן לפסול את האפשרות לפיה המומחה קובע שלא תתכן פגיעת דיסק על רקע מיקרוטראומה.
על פי ההלכה הספק פועל לטובת המבוטחת, ולפיכך מצאנו כי יש למנות מומחה נוסף בעניינה של התובעת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רצ"ב אישור הכרה ליקוי השמיעה אינו קשור לחבלה הנדונה באפרכסת אוזן שמאל, מדובר בליקוי שמיעה על רקע תחלואה טבעית" לאור דחיית תביעתו הגיש התובע לבית הדין ביום 15.3.2017 תביעה על החלטת הנתבע כאמור.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בחבלה באפרכסת אוזן שמאל אך דחה את ליקוי השמיעה והטינטון ממנו סובל התובע.
זאת ועוד, חרף העובדה שהמומחה מציין כי יש עדות למחלה פרסביאקוזיס, נימנע מלהסביר מדוע הפריד בין התלונות, סרב להסביר כיצד קושר בין התאונה לטנטון ואף היתחמק מלדון בפער בין מועד התאונה למועד בו התובע התלונן לראשונה אודות הטנטון, זאת ללא כל נימוק ו/או הסבר ו/או תמיכה לקביעתו בספרות המקצועית.
...
" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה - להתקבל.
בכל מקרה, אנו דוחים את טענות הנתבע בסיכומים לפיה המומחה לא היה אובייקטיבי ו/או מקובע בעמדתו ואת יתר טענות הנתבע בסיכומיו.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.
אנו קובעים כי ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע הינו כתוצאה של תאונת העבודה מיום 20.7.2015.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 5.6.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בדבר השבת עניינו של המערער לועדה בהרכבה הקודם, על מנת שתפעל כדלקמן: "א. לעניין ליקוי שמיעה - הועדה קובעת שהמערער עובד בחשיפה לרעש מזיק מזה 3-4 שנים. מדו"ח תקופת עיסוק של המוסד לביטוח לאומי עולה לטענת המערער שהוא עובד בחשיפה לרעש מזיק משנת 1995, ולכן הועדה מתבקשת להסביר את קביעתה בנוגע לנכוי נכות קודמת בגין ליקוי שמיעה.
טענות הצדדים והסכמת המשיב בהודעת העירעור נטען, כי בהחלטת הועדה נפלו שגיאות משפטיות המצדיקות השבת עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, זאת מנימוקים אלה: אשר לליקוי השמיעה – הועדה היתעלמה מהוראות פסק הדין המחזיר ואף קבעה "כללים חדשים" לפיהם מניין תקופות החשיפה לרעש מזיק מתחיל מיום ההכרה בתביעה; המערער הציג לדבריו בפני הועדה את דו"ח תקופות העיסוק, המלמד על מועד חשיפתו לרעש מזיק אולם הועדה אשר היתה נעולה בדעתה סירבה להתייחס לדו"ח האמור ובחרה לפעול בדרך לא מובנת.
...
מעיון בפרוטוקול ההחלטה עולה, כי הוועדה לא קיימה דיון מפורט וענייני בשאלת מועד חשיפת המערער לרעש מזיק ואף לא מצאה לנכון להיעתר לבקשת המערער ולפנות בשאילתה לפקיד התביעות על מנת לברר את תקופות חשיפת המערער לרעש מזיק; תחת זאת, הוועדה הסתפקה בהפניה לתאריך המופיע במכתב ההכרה, הגם שלא ברור אם תאריך זה (27.6.16) הוא מועד תחילת חשיפת המערער לרעש מזיק או שמא מועד הגשת התביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה וקביעת הוועדה בעניין זה היא עמומה, שרירותית, לא מנומקת ולא מאפשרת התחקות אחר הלך מחשבת הוועדה.
סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הפנה בעיניין זה לפסיקת בית הדין הארצי בפרשת עופר מנשה (עבל 64734-09-17 עופר מנשה - המוסד לביטוח לאומי (10.3.19); להלן: פרשת עופר מנשה) וכן הפנה לפרשת פיס (עב"ל 17464-03-16 אברהם פייס - המוסד לביטוח לאומי (6.2.19); להלן:פרשת פיס).
לטענת הנתבע, לא ניתן להיבנות ממכתב ההכרה המתוקן שהוצא לצורך הליך משפטי בעיניין ההכרה ובו לא הייתה היתייחסות למועדי התחולה וכי בנגוד לפרשת עופר מנשה, שם לא מוצה הליך הבירור ונדרשה השלמה על ידי המומחים, בעניינינו, ישנן החלטות מפורשות של וועדות רפואיות הקובעות מועדי תחולת נכות ועל כן לא ניתן להיתעלם מקביעות אלה ואין למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת מולד הליקוי.
הנתבע הסכים לשקול לראות במועד הגשת התביעה כמועד הגשת הערר על החלטת הועדה ואולם התובע סרב מכל וכל להצעה זו וטען כי משמדובר בהחלטת פקיד התביעות נתונה לו הזכות להגיש תביעה כנגד החלטה זו. בפרשת פיס נקבע כי: "ככלל, ככל שמדובר במצב שבו תשתית עובדתית זהה גרמה לשני ליקויים רפואיים במועדים שונים (ולאור הוראות החוזר בפער זמנים העולה על 31 יום), עת בתקופה שבין תחילת הליקוי הרפואי הראשון לבין תחילת הליקוי הרפואי השני המבוטח המשיך בעבודתו באותה תשתית עובדתית, יש לראות בכל ליקוי רפואי פגיעה נפרדת בעבודה. עם זאת, אין באמור לפגוע באפשרותו של מבוטח להגיש תביעה להחמרת מצב של הליקוי הרפואי הראשון, ככל שלטענתו הליקוי הרפואי השני נגרם כתוצאה מהליקוי הרפואי הראשון, להבדיל מאותה תשתית עובדתית, וכן בנסיבות שבהן הוא הפסיק לעבוד באותה תשתית עובדתית בתקופה שבין תחילת הליקוי הרפואי הראשון לבין תחילת הליקוי הרפואי השני" (הדגשות במקור - י.א.ש.).
אלא מאי? – בהמשך להחלטת פקיד התביעות (וכפי שפורט במכתב ההכרה מיום 12.5.20), הועבר עניינו של התובע לגבי השינויים השחיקתיים לועדה הרפואית כאשר זו היתכנסה ביום 20.7.20, ולאחר שנשמעו בפניה טענות התובע והיא ערכה בדיקה קלינית, קבעה את מועד תחולת נכות השינויים השחיקתיים ליום 10.4.18.
...
משכך, טענה זו נדחית.
עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 20.7.20 מעלה כי התובע טען בפניה כדלקמן: "לדעתנו יש לחבר את שתי הפגימות יחד. להודעה לבית הדין צורף מכתב הכרה של שתי הפגימות יחד הוועדה קיבלה תוקף של פסק דין לכן אין מקום להפריד את ההכרות בשלב מאוחר יותר, כמו כן הליקויים התפתחו יחד במקביל עקב אותם כלים רוטטים ואבחנתם ניתנה בסמיכות סובל מכאבים חזקים בכפות הידיים, האצבעות שורש כף היד דו"צ, כאבים מעירים משינה קיימת פגיעה תפקודית מוטורית חולשה, נפילת חפצים מהידיים והגבלה בתנועות. מפנה לבדיקת C.T. מ-25.5.18 אשר מראה שינויים שחיקתיים וכן מפנה לסיכום ביקור אצל אורתופד מבוקש לקבוע נכות התואמת את מצב בהתאם לבדיקה הקלינית מבקש כי מועד התחולה ייקבע בהתאם לתלונות והתסמינים של כאבים בכפות הידיים כלומר מ-4/2018" (הדגשות שלי – י.א.ש.) הוועדה בדקה את התובע קבעה את נכותו בשיעור 10% וביחס למועד התחולה קבעה "בתחולה מיום 10.4.198 (בהתאם למסמכים הרפואיים ועל פי טענות עו"ד) עבור שתי כפות הידיים" (הדגשות שלי – י.א.ש.) הנה כי כן, לא זו בלבד שהתובע בחר לפנות במסלול הוועדה הרפואית וטען בפניה את מלוא הטענות ואף התקיימה בדיקה קלינית, דהיינו, הבירור היה מקיף אף מזה שמתקיים על ידי מומחה רפואי, אלא שהוועדה אף קיבלה את טענותיו במלואן וקבעה את מועד התחולה למועד שביקש התובע עצמו, דהיינו, חודש אפריל 2018.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מדובר בטעות של ממש בחוות הדעת הראשונה, אך המומחה הקטין את משמעותה (ראה בכך "ניסוח לא מדויק") וסרב לבחון מחדש את חוות דעתו על אף שהגורמים הנוספים שציין עשויים לנבוע מעבודה, לרבות בלטי דיסק שהמערער אכן סובל מהם.
גם אם ניתנו לאחרונה מספר פסקי דין בבית דין זה שלא הכירו בתשתית עובדתית מספקת בעבודת רופאי שיניים לצורך מינוי מומחה לפי עילת המקרוטראומה (ראו כדוגמה את עב"ל (ארצי) 49674-04-21 מרצ'לה נמש - המוסד לביטוח לאומי (21.3.22)) או שלא הכירו בקיומו של קשר סיבתי מספק (עב"ל (ארצי) 71048-03-22 דורון נסט - המוסד לביטוח לאומי (31.1.23)), כל מקרה נבחן לנסיבותיו בהתאם לעובדות שהוכחו במסגרתו ולליקוי הרפואי הספציפי שנידון במסגרתו.
בהתאם, מששוכנע המוסד במסגרת הליך זה לאחר שמיעת עדותו של המערער כי קיימת תשתית מיקרוטראומטית (ואין צורך כי נביע עמדתנו בקשר לכך משנושא זה לא נתקף במסגרת העירעור), ומשבית הדין האיזורי קיבל את הסכמת הצדדים בקשר לכך ומינה מומחה רפואי - צודק המערער כי יש לבחון את חוות הדעת לגופה באופן עינייני, ללא עירובם של שיקולים נוספים.
מהנמקה זו ניתן היה להבין כי מדובר במצב מולד ובליקוי פנימי-קונסטיטוציונלי, שבאופן מוחלט אינו יכול להיות קשור לגורם חצוני דוגמאת תנאי העבודה.
...
לא מצאנו לפיכך "שורה תחתונה" ישירה ומפורשת של המומחה לשאלת מאזן ההשפעות בקשר לבלטי/פריצות הדיסק, וקיים קושי עם שתיים מתוך שלוש הנמקותיו ביחס לכך.
הצטברות סימני השאלה ביחס לשני הליקויים גם יחד מצדיקה לטעמנו בנסיבות העניין מינוי מומחה נוסף.
סוף דבר - הערעור מתקבל והתיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו