סימנים דיסמורפיים לאחר לידה

לעניין טענת התובעים בדבר היתיישנות שלא מדעת, טוען הנתבע 4, כי אף בסעיף 23 לכתב התביעה ציינו התובעים: "מיד לאחר לידתו של התובע ובשל ממצאים חזותיים שניצפו בו, נאמר לתובע 3 על ידי רופא היילודים בבית החולים 'נולדה מוטציה'". יתרה מכך, במכתב השיחרור צוין מפורשות כי לאחר לידתו ניצפו סימנים דיסמורפיים ונעשו בירורים בהתאם.

...

משכך, והיות ובעניין אשר לפני ,נולד הקטין בתאריך 29.04.2004, והיות והתביעה הוגשה על ידי הקטין והוריו לבית המשפט בתאריך 15.12.2015, בחלוף כ- 11 וחצי שנים ממועד הלידה, אין מנוס מהמסקנה המתבקשת, לפיה התיישנה תביעת ההורים בחודש 04.2011, כשנה לפני מתן פסק הדין בעניין המר.

בפועל הוגש כתב התביעה לבית המשפט בתאריך 15.12.2015, כשלושה וחצי חודשים לאחר המועד שנקבע בעניין הסהר האדום, ועל כן, לדאבון הלב, אין מנוס מהמסקנה, כי גם תביעתו של היילוד התיישנה במועד הגשתה.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

העדר סקירת מערכות מדוקדקת ואי איבחון מומי התובע בסקירת מערכות בסיכומים מטעם התובע נטען כי יש לקבל את התביעה בשל אי ביצוע סקירת מערכות מדוקדקת ואי איבחון המום ממנו סובל התובע או למצער, סימנים דיסמורפיים האופייניים לתיסמונת דאון, בסקירת מערכות מדוקדקת.

נוכח עדותו של ד"ר חן המוצאת תימוכין ברישומים שתועדו בתיק הרפואי בזמן אמת לפיהם הוסבר לאם שמדובר במומים לטליים והוסברה לה האפשרות להפסקת ההריון אך היא אמרה שאינה מעוניינת בהתערבות כלשהיא - לא ניתן לקבל את עדותה של האם בעיניין זה. הריון נוסף - ההריון הששי לאחר לידתו של התובע, האם שבה והרתה בשנת 2007 (להלן:"ההריון הששי").

...

תמצית טענות הנתבעות הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות שכן מעקב ההיריון היה נאות.

לפיכך, דין התביעה להידחות גם בשל היעדר קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת, שלא הוכחה בנסיבות העניין, ובין הנזק הנטען.

לפיכך, דין התביעה להידחות מחמת העדר אחריות ומחמת העדר קשר סיבתי.

לפיכך, במקרים רבים בהם התביעה נדחית, נמנעים בתי המשפט מחיוב בהוצאות, זאת בשל התחשבות במצבו הקשה של התובע.

לא זו בלבד שבבדיקת ה - CT שבוצעה לר' לא נמצא היפרטלוריזם, הרי שבתיעוד הרפואי לאחר לידתה לא צוין שום ממצא חריג, לא נרשם שנראו סימנים דיסמורפיים כלשהם והתובעים אף העידו כאמור שעד הגיעה של ר' לגיל שנתיים, לא חשדו בבעיה כלשהיא.

...

הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת שלא ניתן היה להגיע לאבחון טרום לידתי וכי ממילא, ההורים לא היו מפסיקים את ההיריון כך שדין התביעה להידחות מחמת העדר אחריות ומחמת היעדר קשר סיבתי.

הנזק נוכח מסקנתי כי דין התביעה להידחות בשל העדר אחריות והעדר קשר סיבתי, מתייתר הדיון בשאלת גובה הנזק.

סיכום מהנימוקים המפורטים, בהעדר אפשרות לאבחון טרום לידתי של התסמונת ממנה סובלות הבנות, התביעה נדחית מחמת העדר אחריות ומחמת העדר קשר סיבתי.

נוכח דחיית התביעה, מתייתר הדיון בהודעה לצד ג' שנדחית אף היא כפועל יוצא מדחיית התביעה.

התובעים הם הורי הקטין שנולד ביום 9.8.2012, כשהוא סובל ממספר סימנים דיסמורפיים.

התעוד הרפואי, הן זה המתייחס להיריון נושא התביעה והן זה המתייחס לייעוץ הגנטי ולמעקב ההיריון השני, מציב אמנם משוכה של ממש בפני התובעים, ואולם, נוכח המחלוקת העובדתית בשאלת ההסבר שניתן לתובעים במסגרת הייעוץ הגנטי לאחר לידת הקטין ובהיתחשב בכך שבנוגע להריון נושא התביעה, הבקשה נסמכת על שני מסמכים בלבד, נראה שהדברים טעונים בירור עובדתי.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, איני סבורה כי ניתן לומר שעל פני הדברים מדובר בתביעת סרק באופן המצדיק את חיוב התובעים בהפקדת ערובה להוצאות.

מהנימוקים המפורטים, הבקשה להפקדת ערובה להוצאות, נדחית.

משהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית ותיקי מוצגים מטעם הנתבעות, עד ליום 1.9.2021.

ברשום ה"אבחנות גנטיות לביקור" נרשם: "hypotonia, thin eyebrows, normal karyotype". בבדיקה נרשם כי נמצאה "היפוטוניה כללית משמעותית" ובהמשך נרשם: "מדובר ביילוד אשר מציג שילוב של היפוטוניה כללית (מרכזית ופריפרית) וסימנים דיסמורפיים קלים מאד שפורטו לעיל. שילוב הממצאים הנ"ל מעלה את איבחנה מבדלת רחבה שכוללת: הפרעה כרומוזומית- נשלל בסבירות גבוהה במקרה זה (למרות שתתכן אפשרות תיאורטית לפסיפס בדרגה נמוכה ועל מנת לאבחנה יש לשקול רק לאחר השלמת בירור מלא והערכה חוזרת בגיל מאוחר יותר – ביופסיית עור). כמו כן קיימת אפשרות של חסר חלקי של כרומוזום...קיימת אפשרות לשינויים כרומוזומיים תת מקרוסקופיים אשר לא ניתן לזהותם בבדיקת כרומוזומים רגילה...תיסמונת גנטית - תיסמונות גנטיות רבות יכולות להתבטא בהיפוטוניה ובקווים דיסמורפיים. לדוגמא Prader-Willi syndrome יכולות להציג היפוטוניה קשה וקשיי הזנה. בשלב זה לא ניתן להגדיר תיסמונת ספציפית וחשוב להמשיך בברור כמומלץ מטה. מחלה נוירולוגית – במחלות המערבות את מערכת העצבים המרכזית, פריפרית, קשר עצב שריר או מחלות שריר יכולות להתבטא היפוטוניה. מחלות אלו יכולות להתבטא במגוון רחב של צורות...מחלה מטבולית – או תיסמונת אחרת". ניתנו מספר המלצות להמשך בתחומים שונים: בדיקת SMA (מחלה גנטית המלווה בנוון עיצבי ובתסמינים של נוון שרירים); בירור מטבולי; אקו לב; בדיקת עיניים; על שמע של המוח; הערכת וייעוץ נורולוג ילדים; על שמע בטן; בדיקת רופא א.א.ג ובדיקת שמיעה.

...

ד"ר קויפמן השיב כי "אני לא יודע להגיב על זה...מבחינתי יש ילדה שהיא לא מאובחנת. הם במעקב בגנטיקה יש המון דוגמאות שהאבחנה חושפת את עצמה בגיל יותר מבוגר, בגיל יותר כאילו מתקדם מבחינת הזמן. אני לא יודע". (שם) וכן: "אני לא חושב שאנחנו, כל פעם שיש, שאנחנו לא מוצאים דברים...אני לא יכול לבוא ולהגיד יכול להיות שיתגלה, יכול להיות שהמצב קטסטרופלי. אז אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה. אנחנו צריכים להתבסס על עובדות. העובדות באותות, כאילו באותו הביקור היו שהבירור עד עתה היה תקין. זאת אומרת לא מצאנו סיבה לממצאים שהיו אצל ש'. ועוד הפעם, ולא הייתה, בביקור הזה לא הייתה סיבה שאני אשלח אותה...לא הייתה סיבה לשלוח אותה לבירור נוסף" (עמ' 34).

כל עוד התובעים לא קיבלו מאף רופא שטיפל בש' ההבנה שמדובר בילדה בריאה ושאין צורך בבדיקות נוספות הרי שדין כל טענות אלו להידחות על הסף.

המסקנה מחומר הראיות ומהרשומות הרפואיות היא כי לא ניתן לקבוע, לפי אמת מידה אובייקטיבית ובנסיבות העניין, כי ההורים יכלו והיו צריכים לברר את מלוא העובדות הרלוונטיות המגבשות את עילת התביעה עוד לפני מועד האבחנה הסופית.