סימן מסחר מטעה בדמיון שלו

המבחן לבדיקת חשש סביר להטעיה הוא המבחן המשולש, המשמש גם לעניין בדיקת "דמיון מטעה" בסימני מסחר ולעניינים נוספים.

...

ולא התרשמתי כי משך ההפרה והיקפה גרם לתובע נזק המצדיק חיוב במלוא הפיצוי הסטטוטורי , אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪ .

סוף דבר אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים , ביחד ולחוד, פיצוי בסך 40,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים , ביחד ולחוד,הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

זוהי צורת סימן המסחר של מיניסו, נשוא הבקשה: לטענת מיניסו, בסמוך לאחר שהודיעה כי בכוונתה לחדור לשוק הישראלי, וזיכתה בזיכיון זה את המבקשת 2, מיניסו ישראל בע"מ, פעלה מקס סטוק לשינוי סימן המסחר שלה, מש/1, באופן המקים דמיון חשוד ואף מטעה לסימן המסחר של מיניסו.

...

כך בעניין ביג שאוזכר לעיל, מפי כב' השופט נ' סולברג, קבע בית המשפט כי: "ער אני לקושי הקיים במתן סעד זמני החופף במידת מה לסעד הסופי הנדרש מהתובענה. סעד כזה איננו ניתן כדבר שבשגרה, מאחר שבדרך כלל מגמתו של צו מניעה זמני היא לשמר את מצב הדברים הקיים ולמנוע את המשך הפגיעה במבקש, עד לקביעת זכויות הצדדים בתובענה העיקרית... אף על פי כן, במצב הדברים שבו אנו מצויים, בהתחשב בסיכויי התביעה ובמאזן הנוחות, סבורני כי אין מנוס ממתן הצו המבוקש, באופן שיאפשר לבעל הזכות הקניינית להגן על קניינו". (שם, פסקה 19).

לסיכום פרק זה אומר, כי בבחינת מכלול האלמנטים הנחוצים לצורך הענקת סעד זמני על פי הוראות תקנה 362 לתסד"א תשמ"ד–1984, נראה כי המבקשות בענייננו צלחו את כל המשוכות והן זכאיות כי יוענק להן הסעד המבוקש.

בהתחשב בהשלכות הצו על נזקי כל הנוגעים בדבר, אני מורה כי הסעד הזמני יותנה בערבויות הבאות, אשר תופקדנה תוך 45 יום ממתן החלטה: א. ערבות עצמית של כל אחת משתי המבקשות, לכל נזק.

זה המקום להבהיר כי הגם ובמסגרת פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב – 1972 (להלן: "פק' סימני המסחר"), לא קיימת היתייחסות למידת הדמיון אשר ייחשב כהפרה של סימן מסחר, הוסיף כב' בית המשפט העליון התייחסותו לכך, עת פסק כי יש להחיל לעניין זה את המבחן הקבוע בסעיף 11(9) לפק' סימני המסחר, על פיו, סימן הדומה לסימן רשום אחר, במידה שיש בה כדי להטעות, אינו כשיר לרישום (ר' ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין, פ"ד סה(3) 774).

...

לגופו של ההליך, ומעבר לאותן תחושות אישיות, באתי לכלל מסקנה על פיה למעט בסוגיות הפרטניות אשר נמנו לעיל, לא היה במעשי ומחדלי הנתבעים, או מי מהם כדי לגרום להטעיה, לא כל שכן מכוונת של לקוחות וספקים.

רבים הם המקרים בהם נדרש בית המשפט לאזן בין אינטרסים נוגדים, ותוך מתן הדעת למכלול המסקנות העובדתיות והמשפטיות, ועל בסיס מסקנה על פיה אין האמת העובדתית, או הדין מצויים בשלמותם במגרשו של מי מבעלי הדין.

בהינתן כל אלו אני מורה בזאת כדלהלן : 306.1 הסעד הארעי אשר ניתן על ידי כב' השופט גרוסקופף, יוותר על כנו במובן זה שנאסר על הנתבעים כולם, יחד ולחוד, לעשות שימוש במילים "פילו" ו- "אש" בצמידות, בעברית או באנגלית, במסגרת שמה של הנתבעת 3, בלוגו שלה ובכלל מסמכיה פרסומיה ומוצרי השיווק שלה, כמו גם במסגרת תאגיד אחר.

לפיכך, על מנת לקבוע האם במקרה דנא הופר סימן המסחר הרשום של המבקשת, יש לבחון האם קיים דמיון מטעה בין אופן הכיתוב על גבי אריזת סוכריות ה-"snax" לבין אופן הכיתוב על גבי אריזת סוכריות ה-"mentos". בבחינה מעין זו אין, בדרך כלל, יתרון לערכאה הדיונית על ערכאת העירעור (ראו, רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438 (להלן - פרשת טעם טבע), 449; רע"א 2960/91 חברת תה ויסוצקי ושות' (ישראל) בע"מ נ' מתוק (לא פורסם)).

...

בו ביום החלטתי להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, וכעת הגיעה השעה להכריע בבקשת רשות הערעור.

בחינה חזותית של אופן הכיתוב על גבי אריזות המוצרים מובילה אותי לאותה מסקנה אליה הגיע בית משפט קמא לפיה, לכאורה, אין דמיון מטעה בין הסימן המסחרי הרשום המופיע על אריזות סוכריות ה-"snax" לבין הסימן המופיע על גבי אריזות סוכריות ה-"mentos". ההבדל העיקרי במראה טמון, לדעתי, בעצם כיתוב שם המוצר (המילה "snax" לעומת המילה "mentos"), שבשני המקרים תופס חלק משמעותי משטח הפנים של האריזה.

מספר נקודות נוספות שהובילו אותי למסקנה זו הן: (א) הרישום בעברית מתחת לשם המוצר שקיים באריזות ה-"snax" ואיננו מופיע באריזות ה-"mentos"; (ב) העובדה שבאריזות ה-"mentos" רשום שם הטעם באנגלית ואילו באריזות ה-"snax" הוא רשום בעברית; (ג) המילה "snax" על גבי אריזת המוצר כתובה בהטיה ימינה ואילו המילה "mentos" איננה כתובה עם הטיה כזו.

לפיכך, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

המבחן לבדיקת חשש סביר להטעיה הוא המבחן 'המשולש' של החזות והצליל, סוג הטובין והלקוחות ונסיבות העניין המשמש גם לעניין בדיקת "דמיון מטעה" בסימני מסחר (ראו; ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסם בנבו, 23.3.2008); ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' את א. ברמן בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.2013)).

...

מכל האמור אני סבורה כי המבקשות הציגו תשתית ראייתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה טובה נגד המשיבים.

לסיכום מכל האמור ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לעשות בתחומי מדינת ישראל שימוש במסמרים המפרים את סימני המסחר של המבקשת 1 (המוגדרים בבקשה כמוצרים מזויפים) וכוללים מסמרים הנחזים להיות מסמרים "דון קישוט" מתוצרת המבקשת 1, לרבות ייבוא, הפצה, מכירה, הצגה, פרסום או שיווק של המסמרים המפרים וזאת בעצמם או באמצעות אחרים, ובין במישרין ובין בעקיפין.

סכום זה לוקח בחשבון את הוצאות המבקשות בגין הצורך להביא לחקירה מצהיר מחו"ל בעקבות התנגדות המשיבים להעדתו בהיוועדות חזותית (הגם שחקירתו לא נגעה לעניינים מהותיים שבמחלוקת) להידרשות המבקשות למתורגמן ולהתייצבות החוקר הפרטי לדיון, לצד החלטתי בבקשות המשיבים ובבקשה לביטול הצו הזמני שניתן בהיעדר התייצבות המשיבים.