אשר לבקשה לסלק את ההליך על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת, טוען התובע כי מחיקת הליך בהיעדר עילה הינו מהלך שיש להשתמש בו במקרים חריגים בלבד, מה גם שבית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת, ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
הבקשה להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית:
לנוכח התוצאה שאליה הגעתי בדבר פסילת חוות דעת מומחה בית המשפט, אשר עליה מבוסס כתב התביעה המתוקן, אני מתיר לתובע להגיש בקשה להאריך את המועד לתיקון התביעה על ידי הגשת חוות דעת מתוקנת מטעמו.
...
וזו לשון החלטת המינוי:
"בהתאם להסכמת הצדדים, אני ממנה את פרופ' אחמד עיד מבית החולים הדסה ירושלים כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, לשם בדיקת התובע ומתן חוות דעת בשאלת האחריות, כלומר אם קיימת בנסיבות המקרה רשלנות רפואית, ובשאלת הנכות, השנויות במחלוקת בין הצדדים".
עוד הוריתי לצדדים להמציא למומחה העתק של כל המסמכים הרפואיים שבשליטתם, אשר נוגעים לנושא שבמחלוקת, לרבות חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, והפניתי תשומת לב המומחה לכך שהוא ממונה מטעם בית המשפט, כך שעליו לבצע את בדיקותיו וליתן את חוות דעתו רק לאחר קבלת כל המסמכים מטעם כל הצדדים.
עם זאת, כאמור, שעה שלא ניתנה לאותם גורמים הזדמנות להעביר למומחה מטעם בית המשפט את מלוא החומרים מטעמם (ככל שקיים תיעוד נוסף מעבר לזה שהועבר), את התייחסותם לחומרים אלה, לרבות כתבי הטענות שלהם, ואת חוות הדעת הנגדיות מטעמם, הופר האיזון הבסיסי בין הצדדים, המאפשר למומחה לגבש חוות דעת על בסיס תמונה עובדתית מלאה ומאוזנת, ועל כן – עם כל הצער שבדבר – אין מנוס אלא להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
סבורני כי במקרה דנא אכן נקלע המומחה לבעייתיות משעה שהוצג לפניו תיעוד רפואי אשר לשיטתו מלמד על אחריות של גורמים רפואיים נוספים שאינם חלק מההליך.
לכשתוגש בקשה זו ולאחר שאקבל עמדת יתר הצדדים, אראה אז להכריע בה.
סוף דבר:
על כן, אני מקבל את הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' עיד.
