סילוק תביעה בקשה על הסף

זאת, הן מהטעמים שנזכרו בהחלטת בית משפט השלום מיום 24.5.2020, בה נדחתה בקשת סילוק תביעות המבקש על הסף, והן משום שהמבקשת עצמה לא טענה ולא העידה שבין הצדדים שררה הסכמה אחרת לגבי הזכויות בנכס.

...

אשר לטענת המבקשת כי תוצאות פסקי הדין של הערכאות קמא פוגעת ביכולתה לכלכל עצמה, אין לי בהקשר זה אלא לחזור על דברי בית המשפט המחוזי אשר קבע בעניין, כי: "...טענה זו הועלתה באופן סתמי. היא לא נשענה על תמונה מפורטת בדבר מצבה הכלכלי. היא אינה מביאה בחשבון את העובדה שלגבי הבית מושא ההתדיינות קיימים הליכים לפירוק שיתוף. יש יסוד להניח כי הליכים אלה יצמיחו בסופו של דבר פירות". גם שאלת רוחב איננה מתעוררת בדנן: כמתואר לעיל, בפסק דינו קבע בית משפט השלום כי המבקש זכאי ל-50% מדמי השכירות, בניכוי הוצאות שהוצאו על ידי המבקשת לצורך יצירת ההכנסה מדמי השכירות, החל מיום 1.8.2009.

הנה כי כן, משנמצא כי בקשות המבקשים אינן עומדות באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", הרי שדינן להידחות.

סיכומו של דבר: מהטעמים לעיל דין הבקשות להידחות הן מהטעם שאינן עומדות באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", והן משום שלא מצאתי ממש בטענות המבקשים לגופן.

בהחלטת בית המשפט קמא מיום 21.8.2023 נקבע כי בקשת המשיבה לסילוק התביעה על הסף תדון במועד הדיון שנקבע ובסופו של דבר לא הוגש כתב הגנה מטעם המשיבה (כתב ההגנה מטעם פלונית הוגש עוד ביום 23.4.2023).

...

לאחר עיון בתיק בית המשפט קמא ובפסק-דינו, בבקשת רשות הערעור (מיום 19.10.2023) ובתשובת המשיבה (מיום 16.11.2023) ובנספחיהן, החלטתי לדון בבקשה הנדונה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניי (בהתאם לתקנה 149(2)(ב) ולתקנה 138(א)(5) בתקנות), ולקבל את הערעור.

מסקנה זו מעלה קושי מהטעם הפשוט שבכל הנוגע להתנהלותה של המשיבה, עד השלב שבו ניתנה ההחלטה בעניין הבקשה להחזרת תפוס וגם בכל הנוגע לאופן התנהלותה לאחר מכן, לא היה שנוי במחלוקת.

סיכום ותוצאה מעת שנמצא כי לא היה מקום לדחיית תביעת המבקש בהסתמך על החלטת בית המשפט בעניין הבקשה להחזרת תפוס וכי אף לא ניתן לומר כי לא עלה בידיו לבסס את טענותיו בראיות, המסקנה היא כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, ככל שהוא נוגע לתביעת המשיבה.

בהתאם לכך הערעור מתקבל במובן זה שהעניין יוחזר אל בית המשפט קמא לשם מתן פסק דין חדש בעניין תביעת המבקש נגד המשיבה.

תמצית טענות המשיבה המשיבה ביקשה את סילוק תביעת המבקשת על הסף ושל הבקשה למתן צו עשה ולחילופין ביקשה לראות בבקשתה תחליף תגובה.

...

לאור המקובץ מצאנו כי נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה בעניינה של המבקשת.

בפסק הדין החלקי נקבע כי יש לסלק על הסף כל עילת תביעה הנובעת מהסכם שנחתם בין חלק מהצדדים שבו קיימת תניית שיפוט זרה (להלן: ההסכם), ובהתאם לכך נקבע כי על המבקשים למחוק שני פרקים מתביעתם נגד המשיבים וכן טענות שונות הנוגעות להסכם האמור.

...

על רקע האמור, נטען כי השאלה מהו האופן שיש לברר את ההליך, אם במסגרת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור, היא שאלה של מדיניות משפטית של בית משפט זה, ועל כן ציינה המשיבה כי היא מותירה את ההחלטה בנדון לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה על פסק הדין החלקי היא במסגרת ערעור בזכות, וזאת כמפורט להלן.

סוף דבר: ההשגה על פסק הדין החלקי היא במסגרת ערעור בזכות, אשר הוגש זה מכבר על-ידי המערערים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת תמר סנונית פורר, תלה"מ 30006-03-22), מיום 15.9.2022, שניתנה בבקשת המשיבה לסילוק תביעת המבקש על הסף.

...

המבקש אמנם גם חולק על קביעת ביהמ"ש קמא לפיה במסגרת ההסכם קבעו הצדדים הוראות שלובות הקשורות לנושאי רכוש ומזונות (בס' 8 להחלטה) אך בהינתן העובדה כי ביהמ"ש קמא לא מצא בכך, ולו בשלב זה, כטעם המונע מהמבקש לבסס את תביעתו המתוקנת באמצעות הוכחת שינוי נסיבות מהותי (וראו בס' 15 להחלטה) לא מצאתי מקום להעניק רשות ערעור לצורך בחינת המחלוקת בעניין זה, שאין לדעת אם תימצא לה רלוונטיות בפסה"ד. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות נדחית.