סילוק על הסף של תביעת רשלנות נגד סוכני ביטוח

בעקבות המסמכים שהתקבלו אצל התובע, הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה לה צורף כתב תביעה מתוקן, במסגרתו שב התובע והעלה את אותן טענות כנגד סוכנות הביטוח ובקש לחייב אותה בפצוי, בטענה כי התרשלה במילוי חובותיה כלפיו.

אף בחינה מהותית של התובענה, מעלה, כי לב הסיכסוך נעוץ ברשלנות הנטענת אותה מייחס התובע לסוכנות הביטוח.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד סוכנות הביטוח, מתקבלת.

...

על כן, יש לדחות את בקשת סוכנות הביטוח לסילוק על הסף.

מנורה אף הוסיפה וטענה לגופו של עניין והסבירה מדוע לדידה יש לדחות את התביעה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד סוכנות הביטוח, מתקבלת.

התובעת הודתה, כי בהתאם להוראות סעיף 24(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: חוק בתי הדין לעבודה), אין לבית הדין לסמכות לידון בעינייני נזיקין וכי מקומה של תביעה נזיקית בין מבוטח לסוכן ביטוח להתברר בבית משפט אזרחי.

מאחר ומדובר בעילה הנובעת מרשלנות סוכן הביטוח, בית הדין נעדר סמכות לידון בתביעה נזיקית זו. לאור האמור לעיל , טענת התובעת כי ייתכן מצב בו נתבע מסוים יגיע להסדר במהלך ההליך ואילו התביעה כנגד הנתבע המשלים תימשך, אינה רלבאנטית, שעה שבית הדין נעדר סמכות עניינית לידון בתביעה כנגד נתבע זה. התובעת מנסה לבסס את טענתה על שקולי יעילות.

לאור האמור לעיל - בקשת הנתבע 2 לסילוק על הסף מתקבלת ובהתאם לכך אנו מורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2.

...

לאחר ששקלנו את האמור בבקשה ובתגובה ואת כלל החומר בתיק, מצאנו כי דין בקשת הנתבע 2 לסילוק על הסף להתקבל.

" בסע"ש (ת"א) 49697-11-16 וינר - טאייב, 31.10.18 (ערעור לבית הדין הארצי נמחק בהסכמת הצדדים ללא צו להוצאות בתאריך 26.7.19), דחה בית הדין על הסף תביעה כנגד סוכן ביטוח, בהעדר סמכות עניינית: "עילות התביעה כנגד הנתבע 4, עניינן בהתרשלות המיוחסת לנתבע 4 בשל אי טיפולו בהמשך קיומו של רכיב אובדן כושר העבודה בפוליסת הביטוח של התובע. עילת הרשלנות הנה עוולה נזיקית אשר אינה בסמכותו של בית דין זה אלא בית משפט אזרחי". בק"ג (חי') 12257-11-17 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ - טכנוקון הנדסה בע"מ, 25.9.18): "באשר לסוכן הביטוח - צירוף סוכן הביטוח מעורר קושי בלתי מבוטל בכל הנוגע לסמכות העניינית של בית דין זה לידון במחלוקת שנוצרה בין סוכן הביטוח לבין הנתבעת. על פני הדברים לא הובהרה כדבעי מהות עילת התביעה כנגד הסוכן והאם מדובר בעילה חוזית או נזיקית. בנוסף, וזאת העיקר, לא די במבחן העילה, אלא על התביעה ליצלוח גם את מבחן זהות הצדדים. לא ברור מכוח איזו חלופה בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה) תוגש התביעה כנגד הסוכן. עילת התביעה אינה בגדר עילות התביעה המנויות כנגד הסוכן. עילת התביעה אינה בגדר עילות התביעה המנויות בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, המתייחס לתובענות של חברים או חליפיהם שאו של מעסיקים או של חליפיהם נגד קופות גמל.... לסיכום, בהעדר סמכות עניינית, נדחית הבקשה לצרוף סוכן הביטוח כצד נתבע בתיק." אשר לטענה כי בית הדין קנה סמכות עניינית לידון בהליך כנגד סוכן הביטוח, לאור הפרת חובה חקוקה, אני סבור כי דין הטענה להדחות.

בהקשר זה אזכיר, כי עומדת ותלוייה בקשת הנתבעת 2 לסילוק על הסף של התביעה כנגדה (בקשה מיום 22.9.20).

...

בע"ר (ת"א) 34293-03-13 תובלה משולבת שרותים בינלאומיים בע"מ - אגם לידרים (ישראל) סוכנות לביטוח (2003) בע"מ, 30.5.13 נדחתה בקשה לצירוף סוכנות ביטוח כצד שלישי להליך מחמת היעדר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה ונקבע כי "הטענה לגרם הפרת חוזה הינה טענה מלאכותית שנועדה להכשיר את בירור העניין בין כתלי בית הדין". אני מסכים עם קביעה זו. גם הטענה כי בית הדין קנה סמכות בשל יחסי השליחות שבין מגדל וסוכן הביטוח - עליה להידחות לטעמינו נוכח הפסיקה המצוטטת לעיל".

לאור כל האמור לעיל, איני מתיר הכללתם של סעיף 47-48 לכתב התביעה המתוקן.

סוף דבר: התובע יגיש בתוך 14 ימים מהיום כתב תביעה מתוקן בהתייחס להנחיות שבהחלטה זו, תוך פירוט עילות התביעה (שבסמכות בית הדין) ביחס לכל נתבע וכימות סכום התביעה.

לפני בקשה מטעם הצד השלישי (להלן : "הראל") לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

עניינינו בתביעה בגין רשלנות ואחריות מקצועית כנגד סוכן ביטוח.

בע"א 6381/00 עו"ד יורי קאפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פד"י נ"ו (1) 425 נפסק, כי: "מתקנה 216 (3) אף עולה כי נתבע רשאי ליתן הודעה לצד ג' גם על יסוד עילה שאיננה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובילבד ששתי העילות, עילת התביעה ועילת ההודעה, נובעות ממערכת עובדתית אחת, ומעוררות שאלה או פלוגתא משותפת שמן הראוי להכריע בה, גם כלפי צד ג'". בע"א 493/63 שאוזכר לעיל ,שגם בו עילות התביעה היו שונות, הבהיר בית המשפט: "...ברם, בענין המיוחד הנידון כאן נראה לי עוד כי עילת-התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת-התביעה של

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשה ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כמפורט להלן.

בע"א 6381/00 עו"ד יורי קאפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פד"י נ"ו (1) 425 נפסק, כי: "מתקנה 216 (3) אף עולה כי נתבע רשאי ליתן הודעה לצד ג' גם על יסוד עילה שאיננה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובלבד ששתי העילות, עילת התביעה ועילת ההודעה, נובעות ממערכת עובדתית אחת, ומעוררות שאלה או פלוגתא משותפת שמן הראוי להכריע בה, גם כלפי צד ג'". בע"א 493/63 שאוזכר לעיל ,שגם בו עילות התביעה היו שונות, הבהיר בית המשפט: "...ברם, בענין המיוחד הנדון כאן נראה לי עוד כי עילת-התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת-התביעה של

מן המקובץ, אין מקום למחיקת ההודעה והבקשה נדחית.

לטענת התובע לבית הדין סמכות עניינית לידון בתביעה בשל טיבה ומכוח הילכת מנורה שנפסקה ברע"א 7513/15, בה נקבע כי הסמכות לידון בתביעות של מבוטחים כנגד קופת גמל מסורה לבית הדין לעבודה, ללא תלות באופי המחלוקת או הקופה.

עוד טוענת הנתבעת 2 כי אין לבית הדין סמכות לידון בתובעות נגד סוכנויות ביטוח שעילתן על פי עוולת הרשלנות.

נוכח האמור, בקשתה של נתבעת 2 מתקבלת והתביעה כנגדה מסולקת על הסף בהיעדר סמכות עניינית.

...

עם זאת, לא שוכנענו כי יש בטיעון זה כשלעצמו כדי להקנות סמכות עניינית לבית הדין, ולהצדיק סטייה מהוראות החוק.