חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סילוק על הסף של הודעה לצד שלישי ומחיקת תביעה עקב היתיישנות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני שלוש בקשות לסילוק על הסף של ההודעה לצדדים השלישיים.
בנסיבות אלה יש למחוק ההודעה על הסף ועל הנתבע 2 להתכבד ולהגיש תביעה נפרדת.
צד ג' 2 טוען בבקשתו כי ההודעה נשלחה אך לאחר תיקון כתב התביעה בעקבות החדירה הנוספת וזאת כצעד טאקטי שנועד לסרבל את ההליך, להלך אימים על צדדי ג' ולהטריד את העדים שזומנו לעדות בבית המשפט מגילוי האמת.
בהמשך הבקשה צד ג' 2 חוזר על טענותיו של צד ג' 1 אשר מפורטות דלעיל ומבקש לדחות על הסף את ההודעה מאחר ולגישתו, טענות הנתבע 2 נסתרות על ידי כתב התביעה המתוקן המהוה את הראיה היחידה עליה נסמכת ההודעה.
צד ג' 3 טוען כי אין בהודעה כל עילת תביעה כנגדו וכך גם על פי הנתונים שהציג הנתבע 2 עצמו חלה היתיישנות על הטענות המיוחסות לצד ג' 3 ומטעמים אלו דינה להדחות.
...
בדומה לכך אני סבור כי לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה כי אין לנתבע 2 עילת תביעה כלפי צד ג' 3, שכן אם יעלה בידו להוכיח קיומו של מצג לפיו צד ג' 3 ייצג גם את התובעת במשא ומתן שקדם להסכם עם צד ג' 1 כאשר בפועל "לא ייצג את התובעת ו/או לא גילה לה העובדות מהמו"מ" כי אז יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו.
לאור האמור הבקשות לסילוק על הסף נדחות.
לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את צדדי ג' 1-3 בתשלום הוצאותיו ושכ"ט עו"ד של הנתבע 2 בגין בקשות אלו בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

גם בהליך השני (ת.א(קריות) 43484-01-17 ), שהוגש כנגד הנתבעים 1-2 כאן, ששלחו הודעה לצדדים שלישיים, הנתבעים 3-4 כאן, נמחקה התביעה לאחר שהתובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע על ידי בית המשפט.
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה כי בית המשפט ינקוט במשורה בכל הקשור לסילוק תביעה על הסף, בפרט, מחמת היתיישנות, תוך העדפת הזכות המהותית; כמו גם הרצון שלא לנעול את שערי בית המשפט כבר בשלב זה, בפרט בתביעות בגין ניזקי גוף (ע"א 1254/99, המאירי נ' הכשרת הישוב בע"מ, פ"ד נד(2) 535; רע"א (ת"א) 213/16 שרותי בריאות כללית נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 8.3.16); ת.א. (מחוזי ירושלים) 17548-06-16 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 15.3.17)).
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה וכתבי הטענות, מצאתי כי הדין עם התובע.
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה כי בית המשפט ינקוט במשורה בכל הקשור לסילוק תביעה על הסף, בפרט, מחמת התיישנות, תוך העדפת הזכות המהותית; כמו גם הרצון שלא לנעול את שערי בית המשפט כבר בשלב זה, בפרט בתביעות בגין נזקי גוף (ע"א 1254/99, המאירי נ' הכשרת הישוב בע"מ, פ"ד נד(2) 535; רע"א (ת"א) 213/16 שרותי בריאות כללית נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 8.3.16); ת.א. (מחוזי ירושלים) 17548-06-16 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני [פורסם בנבו] (פורסם ביום 15.3.17)).
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת צד ג' 3 (להלן: "אורט") לסילוק הודעת צד ג' שהוגשה כנגדה על הסף וזאת בהיעדר יריבות ומאחר שהודעת צד ג' אינה ההליך המתאים,לטענתה.
יחד עם זאת,עדיין מתקיימת העילה המופיעה בסעיף 216 לתקנות ולמשיב עילה למשלוח הודעת צד ג' בטענה כי הוא זכאי להישתתפות או לשיפוי מהמבקשת: על פי הוראת סעיף 84 (א): "כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי הישתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב על אתו נזק אם כמעוול יחד עם ואם באופן אחר...". סעיף זה מתנה את זכותו של המעוול להיפרע דמי הישתתפות מכל מעוול אחר בכך שיהיה האחר "חב או - שאילו נתבע היה חב על אותו נזק". אין לקבל את טענת המבקשת בבקשתה כי ככל התביעה נגד המשיב תיתקבל, הרי יהיה זה מאחר שתביעת התובע כנגדה היתיישנה ואזי אין מקום גם להודעה.
״ ובהמשך פסק הדין הבהיר השופט זוסמן: "בית-המשפט דחה את תביעתו של מזרחי מפני שהתיישנה. פסק-דין זה אינו יכול לחסום למשיבים את תביעתם שלהם, הואיל ואין הם באים מכוחו של מזרחי. אין הם תובעים את זכותו של מזרחי שעברה אליהם על דרך של סוברוגציה, אלא תובעים הם שיפוי על החיוב בו עלולים הם להתחייב. עילת הנזיקין של מזרחי נולדה כאשר נעשה מעשה הנזיקין ואילו עילת השיפוי לא תבעו לעולם עד שלא יתחייבו המשיבים בדין, ואולי אפילו רק כאשר הם ישלמו למזרחי, ואין בכך כלום שהמשיבים זכאים לתבוע כבר עכשיו על דרך של הודעה לצד שלישי: ע״א 479/60, [3], הנ״ל. ראיה לכך שבעילות שונות עסקינן היא שתקופת ההתיישנות של עילת ההישתתפות אינה מתחילה עם מעשה הנזיקין שהוליד את עילת הנזיקין. אך כמו שאמר חברי הנכבד השופט לנדוי, אין בדחיית התביעה האמורה גם שום ממצא הנוגע לפלוגתה שבין המערערת מזה והמשיבים מזה" ובהמשך: " כוונתן היא, כמו שאמר Lord Porter בענין, [9] Wimpey ב-ע׳ 668 שם), למזיק שאף הוא היה מעורב במעשה נזיקין שבגינו נתחייב מזיק אחר בדין. אך כיצד נדע, אם חייב אותו אדם, שהיה אף הוא מעורב במעשה נזיקין ונתבע להישתתפות? התשובה היא, שהתובע, המזיק אשר חייב לניזק עקב המשפט הראשון, חייב להוכיח את אחריותו של הנתבע למעשה הנזיקין, ממש כמו שהניזק חייב היה להוכיחה לו הוא תבע. לשם כך קנה-המידה הוא, אם הנתבע היה אחראי לנזק לו הוא נתבע לדין. אך מה שפסק בית-המשפט בפועל במשפט הראשון, אינו רלבאנטי לענייננו". (הדגשה שלי לעניין המחלוקת המתייחסת לאותה מערכת עובדתית) ובסיום נאמר: " אין המערערת יכולה להלין על כך שעל-אף דחיית תביעתו של מזרחי היא נתבעת לדין על-ידי המשיבים. ממה נפשך: אם גם המשיבים יזוכו, ממילא תתבטל תביעת השיפוי שלהם. אך אם יחוייבו המשיבים, טענת המערערת שהיא יצאה זכאית כלפי מזרחי אינה טענה. המשיבים יכולים להשיב עליה: אמנם כלפי מזרחי יצאתם זכאים, אבל לא כלפינו, שכן מפאת היתחייבותם לשפות אותנו או מפני ששורת הצדק מחייבת אתכם להקל על המעמסה שנפלה רק במקרה עלינו, כלפינו אתם חייבים". (הדגשה שלי ר.א).
לאור כל האמור,הן מאחר שאם תיתקבל התביעה כנגד הנתבע ואם הנתבע יוכיח כי הנזקים הנתבעים ממנו (אותם נזקים שהתובע הפסיד את זכות התביעה והפיצוי בגינם) בגין רשלנותו הנטענת של הנתבע,נגרמו בגין רשלנות המבקשת,ניתן יהיה לחלק את הנזק בינו לבין המבקשת והן מאחר שלמרות שעילות התביעה השונות,המדובר באותם נזקים שנגרמו לתובע בגין הפציעה באותה דקירה,ולפיכך,המבקשת חיונית להליך, הן לבירור סוגיית האחריות והן לבירור סוגית גובה הנזקים,אין מקום למחיקת ההודעה והבקשה נדחית.
...
ובע"א 493/63 אוזכר לעיל ,אשר גם שם עילות התביעה היו שונות, הבהיר ביה"מ כי דווקא בשל כך, גם אם תביעת התובע העיקרי התיישנה, עדיין עילת התביעה בהודעת צד ג' טרם התיישנה: " לדידי, נראה לי כי פסק-דין אשר אין בו אלא קביעת העובדה בלבד כי תובענה פלונית התיישנה, ואשר ניתן להליכי-ביניים בהם לא נתעוררה ולא נתבררה אלא שאלת ההתיישנות בלבד, אינו יכול לשמש מעשה-בית-דין בהליכים אחרים אשר הנדון בהם שונה מכל כל מאותה שאלת ההתיישנות: זאת היא לדעתי המסקנה המחוייבת מן הפסיקה העקבית של בית-משפט זה (שהחלטה ב-ע״א 126/51, [7]).
ברם, בענין המיוחד הנדון כאן נראה לי עוד כי עילת-התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת-התביעה של קבוצת כנרת נגד המערערת לדמי-השתתפות: העילה הראשונה נעוצה במעשה העוולה והנזק שנגרם בעקבותיו, ואילו העילה השניה נעוצה באחריות המזיק לפצות את הניזק על הנזק ההוא.
לאור כל האמור,הן מאחר שאם תתקבל התביעה כנגד הנתבע ואם הנתבע יוכיח כי הנזקים הנתבעים ממנו (אותם נזקים שהתובע הפסיד את זכות התביעה והפיצוי בגינם) בגין רשלנותו הנטענת של הנתבע,נגרמו בגין רשלנות המבקשת,ניתן יהיה לחלק את הנזק בינו לבין המבקשת והן מאחר שלמרות שעילות התביעה השונות,המדובר באותם נזקים שנגרמו לתובע בגין הפציעה באותה דקירה,ולפיכך,המבקשת חיונית להליך, הן לבירור סוגיית האחריות והן לבירור סוגית גובה הנזקים,אין מקום למחיקת ההודעה והבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 47474-09-20 פלונית נ' עריית אריאל ואח' לפני כבוד השופטת מיכל הירשפלד תובעים 1. פלונית 2. המוסד לביטוח לאומי נתבעים שולחי הודעה לצדדי ג' 1. עריית אריאל 2. או. רי. פלסט בעמ צדדי ג בהודעת נתבעת 1 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ 3. איילון חברה לביטוח בע"מ 4. ליחי לקס 5. מדינת ישראל צדדי ג' בהודעת הנתבעת 2 1. עירית אריאל 2. חברת ביטחון שירותים אבידר בע"מ – התביעה נמחקה 3. מדינת ישראל החלטה
בקשות מדינת ישראל לסילוק על הסף של ההודעות לצדדים השלישיים שנשלחו אליה על ידי הנתבעות.
בנוסף ולחלופין טוענת המדינה כי מדובר בארוע הנופל תחת ההגדרה של "פעולה מלחמתית", כעולה מההודעה לצדדים שלישיים ומכתב התביעה ומשכך עומדת למדינה גם החסינות הקבועה בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים ובהתאם לקבוע בסעיף 5(ב) לחוק יש לדחות את ההודעה על הסף בשלב זה. בכל הקשור לטענת ההתיישנות מוסיפה וטוענת המדינה, כי החוק קובע תקופת היתיישנות מקוצרת בתובענה נגד הצבא וכוחות בטחון אחרים הפועלים באיזור וכי לפי סעיף 1 לחוק מעשה כולל גם מחדל.
לפיכך, ההודעה שנשלחה לצדדים שלישיים נגד המדינה נדחית מחמת היתיישנות.
...
משהגעתי למסקנה כי ההודעות התיישנו, התייתר הצורך להכריע בטענה החלופית של המדינה בדבר חסינותה מחמת "פעולה מלחמתית". סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריו המדינה) תשי"ב-1952 קובע כי "תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה". סעיף 5א(3) לחוק קובע: "לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת הארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים". בעניננו, עסקינן ב"תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל".
בהקשר זה, מקובלת עלי טענת המדינה לפיה ביסוד כל הטענות המופנות כלפיה במסגרת ההודעה לצדדים שלישיים עומדת העילה כי יש להטיל על המדינה אחריות משלא מנעה, כמי שאמונה על הסדרת הבטחון והסדר באזור, את האירוע מושא התביעה שעניינו פעולה של מפגע שפעל ממניעים לאומניים.
מכאן שאין בידי לקבל את טענת הנתבעות לפיה יש לבחון קודם האם עניננו נכנס בהגדרת "פעולה מלחמתית" ורק אם התשובה לכך חיובית יש לבחון האם חלה עליו ההתיישנות המקוצרת.
לפיכך, ההודעה שנשלחה לצדדים שלישיים נגד המדינה נדחית מחמת התיישנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו