סילוק על הסף ללא דיון בבית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ד"ט 50317-03-20 31 ינואר 2021 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ורדינה יריב המבקשת: אטנטי אלקטרוניק מוניטורינג בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד תומר אברהמי ועו"ד הדס מיכאלי המשיבה: היתאחדות התעשיינים בישראל באמצעות ב"כ עו"ד דוד בכור החלטה

מקרה זה אינו בין המקרים החריגים בהם יש לסלק תביעה על הסף ללא דיון לגופה.

לבסוף, נזכיר כי בבתי הדין לעבודה, חריג סעד הסילוק על הסף אף יותר [דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר יצחק ואח' - מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2), 242 (1987); דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - כלפון, פד"ע כב, 518 בעמ' 521 (1991); דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תירגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג 274 (1991)].

...

משבאנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות לגופה, מתייתרת ההכרעה האם יש לדחותה מן הטעם שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה.

במקרה דנן, לאחר שעיינו בכתבי הטענות, איננו סבורים כי מדובר בתביעה נעדרת כל סיכוי וההכרעה בה תינתן לאחר שתונח תשתית עובדתית.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות.

הנתבע טען שיש לסלק את התביעה על הסף.

לגישתו, אין לידון בהשגות התובע על החלטת הועדה הרפואית בענף ביטוח נכות מיום 4.2.18.

מהוראות אלה עולה שלבית הדין האיזורי לעבודה אין סמכות לידון בהשגות על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, אלא על החלטת הועדה הרפואית לעררים בלבד, ואף זאת רק בשאלות משפטיות (סעיף 213 לחוק).

...

בנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את התביעה ככל שהיא מתייחסת להחלטת הוועדה הרפואית מיום 5.11.20, אף זאת בשל היעדר סמכות של בית הדין לדון בהשגות על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

התובע העיד בפנינו והציג מסמכים, אלא שלא עלה בידו לבסס את התביעה בכל האמור בהחלטות הנתבע בעניין גמלה זו. בנסיבות אלה אנו קובעים שלא עלה בידי התובע לבסס את התביעה ככל שהיא מתייחסת לגמלת הבטחת הכנסה ששולמה עד לחודש 10/21, ויש לפיכך לדחות את התביעה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

בין היתר הפניתה הנתבעת להליכים הבאים: · ע"ב 757/07 (בית הדין האיזורי לעבודה - חיפה): שם נקבע בהסכמה כי בין הצדדים לא מתקיימים יחסי עובד מעביד וכי ההיתקשרות ביניהם היא במתכונת של "קבלן עצמאי"; · ת"א 38153-04-11 (שלום - חיפה): תביעה חוזית-כספית שעניינה היתחשבנות בין התובע/המשיב לנתבעת/המבקשת; · ת"א 17375-01-18 (שלום - עכו): תביעה כספית לתשלום הפרשים נטענים בגין התקופה שבין 4/11 עד ינואר 2018.

בהחלטת כב' השופט הבכיר ג'מיל נאסר נקבע כי מכלול הטענות מצדיק קביעת דיון לליבון המחלוקת, אך משהועבר התיק לטיפולי, ולאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, מצאתי כי התיק בשל למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף ללא צורך בקיום דיון וזאת בהתאם לסמכות המוקנית לי על פי דין.

דיון סעיף 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - התקנות החדשות) קובע: "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, היתיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה". בעידן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות הישנות) נקבע כי סילוק תביעה על הסף הנו סעד דראסטי, הניתן במקרים חריגים בהם עולה בבירור, כי אין מקום להעתר לסעד המבוקש: "נחזור ונדגיש את הכלל כי אין דוחים תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור הדבר לכל וגלוי לעין, כי לתובע אין סיכוי לזכות, גם אם כל האמור בכתב התביעה הוא אמת ויציב. בית המשפט ישתמש בסמכות הדחייה על הסף בזהירות רבה, ויעשה כן רק במקרים ברורים ובולטים" (אליהו וינוגרד תקנות סדרי הדין , בעמ' 172ד (מהדורה רביעית- 2014), וראו למשל בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007)).

...

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף בשים לב להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים והסכמות אליהם הגיעו הצדדים באותם הליכים.

לסיכום, אני מקבלת את טענות הנתבעת לפיהן הסכם הפשרה שגובש בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין חוסם את דרכו של התובע מלשוב ולתבוע את הנתבעת, לרבות בגין הרכיבים הנטענים על ידו במסגרת דיונית זו. בזהירות המתבקשת יוער שמצאתי את התנהלות התובע בנקיטת הליך זה, מועד הגשתו וניסוח הסעדים במסגרתו ככזו שמעוררת יותר מאשר אי נוחות ביחס להיבט תום הלב הדיוני והמהותי וזאת בשים לב לכל יתר ההיבטים עליהם עמדתי לעיל והליכים קודמים בין הצדדים.

סוף דבר הבקשה לסילוק התביעה על הסף – מתקבלת מהנימוקים שפורטו לעיל.

כפועל יוצא מכך: התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 6199-02-22 לפני: כב' השופטת מרב חבקין נציג ציבור (עובדים) גב' יעל אילני נציג ציבור (מעסיקים) מר גבריאל קינן התובע גל ששון ע"י ב"כ: עו"ד רון ששון הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אליאור עמר פסק דין

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אלא בקשה לסילוק על הסף במסגרתה לא היתייחס להחלטה הנדונה, אלא לועדה רפואית מאוחרת שאינה קשורה לסוגיה שלפנינו.

טענת התובע, כי הועדה היתכנסה לידון בעיניינו מבלי לעדכן אותו במועד הדיון ומבלי לאפשר לו להשמיע טיעוניו, לא הוכחשה.

...

הנה כי כן, אף אם קיימת מסוגלות ללמוד (הגם שהתובע טוען כי בפועל אינו לומד) הוועדה מאשרת שאין לכך השלכה על מסקנה בדבר יכולת לעבודה.

נוכח האמור, התביעה מתקבלת.

איננו מקבלים את עתירת התובע, כי בית הדין יקבע שמתקיימים התנאים להכיר בו כ"נכה נזקק".

עם זאת, היות שמדובר בוועדה שהתכנסה בשנית, לא פעלה על פי הוראות פסק הדין ונראה כי היא נעולה בעמדתה, מצאנו להורות לנתבע לכנס ועדת רשות בהרכב חדש.

כך למשל, בעע"מ 4190/21 עווד אסכאפי נ' הועדה המקומית לתיכנון פרדס חנה (7.7.2022) נקבע כי יש לתת את הבכורה לסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות כך שבאותם מקרים בהם לא יכול להיות חולק כי למגיש הבקשה לא עומדת עילת תביעה אישית, יש לסלק את בקשתו על הסף, ולא לידון בה ולהורות בתום הדיון על החלפת תובע מייצג.

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי : "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית;.." סעיף 10(3) לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות מגדיר את הנושאים המצויים בסמכות בית הדין לעבודה שניתן להגיש בגינם תובענה ייצוגית, כאמור שם: "(1) תביעה בעילה אשר לבית דין איזורי לעבודה הסמכות הייחודית לידון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ...." מכאן כי על פי סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות ניתן להגיש לבית הדין לעבודה תובענה ייצוגית בסכסוך בין עמית או חליפו ובין קופת גמל (סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה).

...

במקרה שלפנינו, הגענו למסקנה לפיה מקרה זה הוא מסוג המקרים החריגים שיש לדון לחוד בטענה לסילוק על הסף וכי דין הבקשה לסילוק על סף של הבקשה לאישור נגד המשיבות 9-4 להתקבל.

נוסף על האמור, דין הבקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור נגד המשיב 1 – להידחות.

משכך – הבקשה מתקבלת בחלקה.