סילוק על הסף כהחלטה אחרת

זאת, שכן לא אחת נפסק כי החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף מהוה "החלטה אחרת" שאופן ההשגה עליה הוא ברשות בלבד (ראו למשל, רע"א 6607/19 מדינת ישראל – משטרת ישראל נ' יעקובוב, פסקה 4 (12.2.2020); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 115 בה"ש 71 ו-119 (מהדורה שלישית, 2012)).

...

כידוע, החלטה שבמסגרתה נדחית בקשה לסילוק על הסף, היא החלטה אחרת אשר העירעור עליה מצריך קבלת רשות מבית המשפט של העירעור (ראו למשל: עניין איי.די.איי, פסקה 4).

...

שנית, על מנת להפיס את דעתם של המערערים, שבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון האמור, ובאתי לכלל מסקנה כי אין ללמוד ממנו את שהמערערים מבקשים ללמוד ממנו.

כך או אחרת, המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי בנסיבות ענייננו, בדין נהג כרמלי כאשר הגיש את הבקשה השנייה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך שבו ניתן פסק הדין; ובדין נדחתה בקשת המערערים לסילוק בקשה זו על הסף.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

כך, בהחלטה אחרת היתייחס בית המשפט העליון לניסוח לוקה של כתבי טענות באופן דומה אשר הביא, בין השאר, לסילוק תביעתו על הסף: "מדובר במערער שמגיש חדשות לבקרים עתירות, תביעות ובקשות מבקשות שונות לערכאות שיפוטיות שונות ברחבי הארץ. ...לכך יש להוסיף כי טענותיו של המערער נטענות בצורה לקויה וחסרה ובניסוח עמום, ללא כל הקשר משפטי או עובדתי בין המבוקש לבין הנטען על ידו. כך גם לגבי הבקשה לעיכוב ביצוע שלא מגלה כל עילה או טענה". עא 7957/21 פלוני נ' מכון סאמיט עמותה לשקום פסיכוסוציאלי (13.12.21) בפיסקה 4.

...

לאחר שבחנתי את כתב התביעה והמפורט בו וכן לאחר ששקלתי את טענות המבקשים, מצאתי כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

מן המקובץ עולה באופן ברור מסקנה אחת – התובע מבקש סעד מבית המשפט כאשר הוא נוקט בשפה שאינה ראויה בלשון המעטה ומוסר פרטים שאינם נכונים.

על כל אלה יש להוסיף את האמור בתקנה 42 לתקנות, אשר לשונה היא: סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט המקובץ לעיל מצביע באופן מובהק אודות התנהלות התובע המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

סיכומו של דבר, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.

טענות המוסדות בהליך דנן לעמדת המוסדות, הותרת החלטת בית משפט קמא על כנה "תביא לבירור חוזר של תובענה שכבר נדונה באריכות על פני 12 שנים [...] לפגיעה בסופיות הדיון, ותגרום לעיוות דין ולעוול לקק"ל ולמוסדות, תוך הוצאת הוצאות חריגות". בעקרו של דבר, שבים המוסדות וטוענים את שטענו ביחס להתקיימות העילות לסילוק התביעה על הסף.

בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע, כי "אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מכך עולה, כי על דרך הכלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב העירעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נידרש הדבר באופן מידי, להמשך נהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 6191/23 יהושוע מויאל נ' מי גולן – אגודת מים שיתופית חקלאית למשקי רמת הגולן, פסקה 11 (24.08.2023)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.

ראשית, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה אין מקום, בנסיבות העניין, לקבל את בקשת הסילוק על הסף מחמת התיישנות.

אשר על כן, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת ההליך העיקרי, בהתבסס על מכלול הטיעונים והראיות בעניין – ולצדדים, כאמור, שמורה הזכות להעלותה בהמשך ההליך ולבררה עד תום, שם. סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא.

הנימוקים שניתנו בהחלטה, על סמך חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט, אין בהם כדי לתמוך בטענת התובע, לפיה קיים חשש ממשי שמותב זה גיבש את דעתו לגבי סכויי התביעה באופן שאין באפשרותו לקבוע אחרת מאשר בהחלטה לסילוק על הסף.

...

סבורני, כי קביעות אלו יפות ונכונות, בשינויים המתאימים, לענייננו.

לא שוכנעתי, כי מתקיימים הטעמים המצדיקים את פסילתי מלדון בבקשה לביטול ההחלטה לסילוק על הסף.

בנסיבות אלו, הבקשה לפסילת מותב זה נדחית.