סילוק על הסף בתקנות סד"א החדשות

דיון והכרעה בפסק דין זה, אתמקד בשאלה האם תביעת התובעים הנה "תביעת השתקה" ובאם מסקנתי בשאלה זו תהיה חיובית אדון בשאלה האם יש מקום לסלק על הסף את התביעה מטעם זה בלבד, לאור העקרונות המותווים לסילוק תביעה על הסף והכל בראי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות משנת 2018.

...

קיומו של אפקט מצנן הינו מסקנה הנובעת מעצם הגשת תביעה בסכום עצום נגד הנתבע, שהינו עובד ציבור והדבר אינו טעון הוכחה.

אשר על כן הנני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

התובעים ישלמו לנתבע את הוצאות התביעה בסך 100,000 ₪.

לפני בקשת הנתבעת לסלק על הסף את תביעת התובע בשל היותה טורדנית , בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ובשל אי תשלום אגרה מספקת .

תקנה 4 לתקנות סד"א החדשות אוסרת לבצע פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון , עלותו ומורכבותו ורואה בפעולה שכזו משום שימוש לרעה בהליכי משפט .

...

לאחר עיון בכל מסמכי התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק על הסף תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה הן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעה קנטרנית , והן בשל אי תשלום אגרה מספקת , מהטעמים שיפורטו להלן .

על כן , אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה ושימוש לרעה בהליכי משפט ומחייב את התובע לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ .

ההחלטה שעומדת במרכזה של בקשה מס' 7 לסילוק על הסף, שעליה למעשה נשענת עיקר הבקשה, ניתנה בעיניין גנסין, ת"צ (מחוזי ת"א) 20427-12-12 גנסין נ' סי טי אס אוונטים ישראל בע"מ ואח' (25.1.2021), ולפיה לא ניתן לבקש מתן סעד של עיקול זמני במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לתקנות סד"א החדשות.

...

לסיכום פרק זה, מסקנתי היא, כי אין לשלול אפריורית את זכותו של מבקש האישור מלפנות בבקשה למתן סעד זמני, בשלב שבו טרם אושרה הבקשה כייצוגית.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית בקשה מספר 7.

על המשיבה להגיב לבקשה מספר 4 לגופה תוך 7 ימים מקבלת החלטתי זו. אני פוסקת לזכות המבקשת רונית אביב, הוצאות הדיון בבקשה מספר 7, בסך של 5,000 ש"ח. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ד, 05 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

בין הצדדים היתקיים דיון מקדמי בהתאם לתקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א החדשות"), הגישו רשימת עדים מצידם בהתאם לתקנה 62 לתקנות סד"א, וקיימו הליך גילוי מסמכים ותשובה על שאלון.

לאחר הגשת תגובה לבקשת הנתבע מיום 26.6.23, ניתנה החלטה ביום 22.12.23 ובה נקבע בין היתר כך: "הטענות שבבקשה למחיקת התביעה הן טענות הגנה לגופו של עניין, ואינן מצדיקות את סילוקה על הסף של התביעה. יתרה מכך, הטענות לא הועלו בכתב ההגנה מטעם הנתבעת, ובכך הן מהוות הרחבת חזית. ככל שהנתבעת מבקשת להעלות טענות אלו לדיון והכרעה עליה להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה מטעמה". עוד נקבע כי: "אומנם בבקשה מס' 17 עתרה הנתבעת לתיקון כתב הגנה מטעמה, אך הבקשה הוגשה מטעמים אחרים, ולא מהטעמים שהועלו בבקשה למחיקת התביעה על הסף. ככל שהנתבעת תחפוץ לתיקון כתב ההגנה מטעמה כאמור לעיל, תגיש בקשה על כך...". בסוף ההחלטה, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, אך עד לכתיבת שורות אלו טרם הוגשו כל תצהירים מטעם מי מהצדדים.

...

ככל שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בו בכדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פד"י מו(3), 214).

בשים לב לכך שבקשת התיקון הוגשה בטרם החל הליך שמיעת הראיות, שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת התיקון עשויה לסייע בהעמדת הפלוגתאות האמיתיות לדיון ובהכרעה מלאה במחלוקות שבין הצדדים, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובשים לב לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, תוך ריפוי מחדלי הנתבע באמצעות פסיקת הוצאות לחובתו.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, ומורה על מחיקת סעיף 40 לכתב ההגנה המקורי והוצאת נספחים 2 ו- 3 שצורפו לו. הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן אשר יכיל התייחסות לבדיקה מיום 26.8.21 ולמכתב כבאות והצלה לישראל מיום 22.6.23, אך לא יכלול טענות נוספות מעבר לכך, וזאת תוך 20 ימים מהיום.

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העידר סמכות מקומית בהתאם לתקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סד"א").

המבקשים טענו שבניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, על פי תקנות סד"א החדשות, לא ניתן לקנות סמכות בעילה של חתימת מקום החוזה (או "מקום יציאת ההיתחייבות"), מכיוון שעילה זו כבר לא קיימת בתקנות החדשות, וחלופה זו אינה נמנית עוד על חלופות הסמכות המקומית בתקנות סד"א החדשות.

...

כן עתרו המבקשים לחיוב המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בתגובה לבקשה, טענה המשיבה שדין הבקשה להידחות, מאחר שהמבקשים הגישו בקשה שגויה לסילוק על הסף במקום בקשה להעביר את מקום הדיון.

בתגובה להודעה האחרונה, טענה המשיבה שאת התביעה היא הגישה על סמך ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 1.9.2019, ולא בגין ההסכם שנחתם ביום 9.2.22, ועיון בהסכם זה לא מעלה ולו סעיף אחד בדבר "תניית שיפוט". דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, ובשים לב להוראת התקנות ודברי ההסבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון בתובענה להתקבל, ואנמק; המדובר בתביעה כספית חוזית בגין הפרת הסכם התקשרות שנחתם בין הצדדים ביום 1.9.2019 לביצוע פרויקט CRM (מערכת לניהול קשרי לקוחות המאפשרת ניהול תהליכי שיווק, מכירות ושירות) (להלן: "ההסכם מיום 1.9.2019").

נוכח כל האמור, אני מקבלת את בקשת המבקשים, קובעת כי אין סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה, ומורה על העברת התיק לבית המשפט במחוז תל אביב.