מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין: תביעת סילוק יד ממקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לכן דין תביעתו של התובע לסילוק ידו של הקבוץ מהמקרקעין להדחות.
...
התוצאה הינה שהתביעה נגד המינהל נדחית על כל רכיביה.
בהתחשב בתוצאה שאליה הגעתי, אני מורה בנושא ההוצאות כדלקמן: הקיבוץ ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בתביעה זו בסך 11,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל; ישיב לו את החלק היחסי מהאגרה ששילם בהתאם לסכום שנפסק, את עלויות חוות דעת המומחים מטעמו ואת חלקו בשכר טרחת המומחית מטעם בית המשפט.
התובע ישלם למינהל הוצאותיו בתביעה זו בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד בטרם רכש המבקש את זכויותיו במקרקעין, והיה זה בשנים 1999-1998, נקשרה הרשות בהסכם שכירות עם המשיב 1, קבוץ אושה (להלן: הקבוץ), במסגרתו השכירה לקבוץ את חלקה היחסי במקרקעין, אך בפועל השתמש הקבוץ ביותר שטח מזה שהושכר לו. המבקש הגיש תביעה לבית משפט השלום לסילוק ידו של הקבוץ משטח המקרקעין כולו ולתשלום דמי שימוש ראויים בעד השמוש של הקבוץ במקרקעין.
...
ממצא עובדתי זה מוביל בעליל - ולכאורה אף במנותק מהאמור מעלה - למסקנה שאין לשעות לטענת המבקש לפיה השימוש של הרשות במקרקעין מונע ממנו "שימוש כזה". ולמעשה, היעתרות לבקשתו של המבקש לסלק את ידו של הקיבוץ מהשטח לחלוטין תהיה מנוגדת למטרה המונחת ביסודו של סעיף 31 לחוק המקרקעין לפיה "מוטב שהנכס לא יעמוד כאבן שאין לה הופכין וכי ייעשה בו שימוש, ולו אך על-ידי שותף אחד ללא הסכמת האחרים" (ענין וילנר, בעמ' 57).
ולבסוף, גם הטענה בדבר קושי ביישום פסק הדין המורה על סילוק ידו של הקיבוץ משטחי המבקש, דינה להידחות.
סוף דבר: המקרה דנן לא מצדיק מתן רשות ערעור, שכן אין הוא מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה שבפניי עותרת מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל – כיום רשות מקרקעי ישראל - (להלן "המינהל") להורות על סילוק ידם של קבוץ אפק (להלן "הקבוץ" או "קבוץ אפק"), ו"אסיב תעשיות טקסטיל בע"מ", מיפעל תעשייתי הנמצא שליטת הקבוץ (להלן "אסיב"), ממקרקעין הנמצאים בבעלותה, ועל חיובם בתשלום דמי שימוש ראויים כפי שיפורט להלן.
...
לאור כל האמור לעיל, דמי השימוש הראויים שעל הנתבעים לשלם לתובעת בגין המקרקעין, עבור השנים 1999 ועד 2006, בהתבסס על שטח של 11,463 מ"ר, לאחר הפחתה של 18% משווי דונם קרקע על פי קביעות מומחה בית המשפט, ולפי שיעור יחסי של 5%, הינם כדלקמן: שנה שווי דונם קרקע בש"ח לאחר הפחתה 18% דמי שימוש לדונם בש"ח לשנה לפי 5% דמי שימוש עבור שטח של 11.463 דונם הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית להיום 1999 102,336 5,117 58,656 127,968 2000 102,172 5,109 58,564 121,151 2001 99,384 4,969 56,960 113,195 2002 108,650 5,432 62,267 117,323 2003 116,522 5,826 66,783 113,409 2004 107,748 5,387 61,751 101,677 2005 105944 5,297 60,720 94,762 2006 113,242 5,662 64,903 95,503 סה"כ 884,988 סוף דבר משהוכח כי לנתבעים אין זכות קנויה במקרקעין, ובהעדר חוזה חכירה מחייב בינם לבין התובעת, הנני מורה על סילוק ידם מהמקרקעין.
בנוסף, הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בגין המקרקעין, בעבור השנים 1999 ועד 2006, בסך של 884,988 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתו, הקבוץ הגיש תביעה לסילוק ידו מהמקרקעין אולם נכון למועד הרלוואנטי, הסעד המבוקש לא ניתן ואין החלטה המונעת ממנו להביע דעתו על העוול שניגרם לו. התובע טוען, כי ביום 26.6.12 הגיע לחוף ימה של הכינרת לאיזור בו ממוקם המרכז המסחרי הכולל, בין היתר, מסעדה וקיוסק במטרה להביע מחאתו על מעשיו ומחדליו של הקבוץ.
...
טענה זו מקובלת עליי.
בנסיבות אלו שוכנעתי, כי היה בידי התובע בנקל לזוז מהמקום כפי שעשה קודם לכן, כאשר הנתבע הציב שלטים על מנת להסתירו, או לעזוב את המקום או להזיז את הסלסלה, אולם הוא בחר להמשיך לעמוד באותה נקודה בסמוך לכיסא והסלסלה כאשר הוא מודע היטב להם.
בנסיבות אלו, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2013 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

כעבור שבועיים קיבל הנתבע את מכתבו של ב"כ התובע, אשר שוגר באמצעות מנהל התשתיות של הקבוץ ובו מבקש ממנו לפנות את הנכס.
סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי להעתר לתובענה ולהורות לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין נשוא התובענה בקבוץ בית השיטה, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לנתבע, ולהותירם נקיים מכל אדם וחפץ, וכן לפנות את כל המחוברים ו/או המיטלטלין המצויים במקרקעין האמורים.
...
מסקנה זו מתבקשת הן מעיון בהסכם שנערך בין הצדדים והן לאחר שמיעת עדויות האחרונים ועדיהם, לרבות לאור העובדה כי לנתבע לא ניתן כל אישור להצבת מבנים/קונטיינרים/קרוואנים (עמ' 24 ש' 3-11).
יודגש כי אין באמור בנספח אשר צורף להסכם הנוסף, כדי להכשיר הצבת הקונטיינרים הנ"ל, משהגעתי למסקנה כי נספח זה אינו חלק מההסכם, ואינו מחייב את הצדדים.
סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי להיעתר לתובענה ולהורות לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין נשוא התובענה בקיבוץ בית השיטה, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לנתבע, ולהותירם נקיים מכל אדם וחפץ, וכן לפנות את כל המחוברים ו/או המיטלטלין המצויים במקרקעין האמורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו