סילוק חוב: המחאת הוראות תשלום

המבקש עוד טען כי במידה והיה חייב לשלם עבור השיקים הוא לא היה נותן עבורם הוראת ביטול והיה משלם אותם, אולם מאחר ואינו חייב לה דבר ניתנה הוראת הביטול.

עוד טענה המשיבה כי פנתה מספר פעמים למר מאהר, אחיו של המבקש, הן באמצעות הפקידה האחראית על העסק בשם גב' פאטמה והן באמצעות הסוכן שעובד מולם וזאת לסילוק החוב הנוצר והוא מעולם לא היתכחש לחוב או טען ששילם במזומן או שלא קיבל סחורה.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

בעקבות מכתבי ההתראה ,פנו התובע ואחיו נאסר במהלך חודש 07/15 לבנק בבקשה להקים הלוואה בחשבון האח בסך 250,000 ₪ אשר תשולם ב- 60 תשלומים, וזאת לסילוק פיגורים וחריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה, אשר עמדו באותה עת על 130,000 ש"ח, והיו כמרחק פסיעה לפני העברה לטפול משפטי, אולם לאחר שהבקשה אושרה ביקש נאסר לערוך את ההסדר במסגרת חשבון החברה בערבות אשר תועמד על ידו במקום העברת החוב אליו.

סיכומם של דברים, לא שוכנעתי כי עובר למועד הנטען היתקיימו כל התנאים המקדמיים שיש בהם כדי לזכות את החברה לקבלת מלוא הסכום נשוא הוראת תשלום מס' 55 מבר אמנה מכוח החוזה לבצוע העבודות בישוב טללים, ואף אם היה הדבר מוכח, לא שוכנעתי כי מחובתו החוקית של הבנק היה לנקוט בהליך למימוש השיעבוד (המחאת הזכות) נגד בר אמנה בגין יתרת חוב הנטענת, כאשר בידיו הברירה לפעול למימוש שיעבוד רשום לטובתו בדרגה ראשונה על המיגרש, באמצעותו יוכל לגבות את חוב החברה כלפיו בכל עת, תחת להיתמודד ולהשקיע משאבים משך שנים בסכסוך העיסקי שבין בר אמנה לחברה בנוגע לפרויקט הבניה הנ"ל, שאין הבנק צד לו. שאלה 5: האם מחובת הבנק היה לנקוט בהליכים להוכחת זכותו על פני חוב החברה למע"מ? לטענת סמארה, החברה פתחה תיק הוצל"פ נגד חב' אוסי וביקשה לממש עיקול ולגבות חוב מהאחרונה באמצעות מכירת דירה בהליך כנוס (תיק הוצל"פ מס' 08-17834-12-4).

...

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 24886-01-17 ומתיר לבנק להמשיך בהליכי ההוצל"פ במלואם לגביית החוב בתיק הנ"ל. בנוסף ישלם סמארה לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 34822-10-16 ומחייב את הנתבעים בתיק זה, באופן הדדי, לשלם לבנק את הסך 245,045 ₪ בצרוף ריבית בנקאית מקסימאלית הנהוגה אצל הבנק לגבי חובות קשי גבייה ללא מסגרת אשראי וזאת החל מיום 1.4.18 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

זאת ועוד, הנתבע הגיש תביעת ליקויים בסך 204,705 ש"ח נגד התובעת תוך שהוא מבקש לקזז את יתרת החוב בגין ההזמנה המקורית (68,000 ₪) מסך הפצוי שלטענתו מגיע לו בגין הליקויים בעבודות, קרי הנתבע אינו מכחיש למעשה כי התובעת זכאית לסילוק יתרת החוב בגין השיק נשוא התביעה בגינו מסר הוראת ביטול לבנק הנמשך.

מכל האמור לעיל, ולמרות ששוכנעתי כי התובעת ביצעה שינויים מסוימים בהזמנת הנתבע ביחס לתיכנון המקורי של החנות, על פי הוראת אדריכלית הרשת, נחה דעתי לקבוע כי בנסיבות העניין כי התובעת איננה זכאית לתוספת תשלום בגינם מהנתבע בהיעדר קבלת הסכמתו מראש לגבי עצם ביצוע השינויים הנדרשים והקף העלות הנוספת הכרוכה בביצועם.

...

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: בכל הקשור לתביעה השטרית, רשאית התובעת להמשיך בהליכי ההוצל"פ לגביית מלוא החוב.

הנתבע ישלם לתובעת החזר אגרת משפט ששולמה בתיק האזרחי שנפתח בעקבות התביעה השטרית, בצרוף הפרשים כחוק.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בגין שני התיקים האזרחיים בסך 8,000 ₪ נכון להיום.

העורר צירף לתצהירו מסמכים שונים ובהם העתקי שיקים, הוראות תשלום, דפי בנק וכן מסמכים המעידים על רשום משכנתות על המקרקעין לטובת הבנק (סומנו כנספח "ה" לע/1).

בהתאם לעקרון זה, ייכלל בשווי המכירה גם כל סכום ששילם הקונה לסילוק חובותיו של המוכר בגין תשלומים לפינוי דייר, תשלום הוצאות פיתוח וכדומה (ראו גם ע"א 914/14 מידטאון בע"מ נ' מנהל מסוי מקרקעין איזור תל-אביב (31.5.2015); ע"א 4140/15 מנהל מסוי מקרקעין רחובות נ' יחד הבונים ייזום ובנייה בע"מ (7.7.2016)).

...

סוף דבר כפי שקבעתי, טענות העוררים בדבר שווי מכירה, דינן להידחות.

עם זאת, מצאנו כי יש להתיר לעוררים לנכות את הוצאות ההשבחה שהותרו לניכוי בגדרן של השומות שהוצאו בעסקת מכירת המקרקעין לנידר.

בנסיבות העניין, ובשים לב שמרבית טענות העוררים נדחו, ישלמו העוררים הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪.

כפי שיפורט בהמשך, התביעה מבוססת היטב בתוכן ההסכם ובראיות ולכן ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים שיש לדחות התביעה בנימוק שיעקב אישר כביכול שהיא "תביעת סרק". האם העובדה שהתובעת לא שילמה מקדמה למס שבח פוטרת את הנתבעים מחבות כלפי התובעת ? אין מחלוקת שבמועד הגשת התביעה לא סולק החוב למס שבח בגין העסקה.

דוד צרף גם תצהיר מזל מיום 14.2.21 לפיו "סוכם בין כל הצדדים כי העסקה תטופל מעת קבלת אישור ביהמ"ש של הסכם המכר ע"י הצדדים עצמם ללא צורך במעורבות של כונסי הנכסים". מזל הפניתה בתצהירה לכך שהצדדים שינו בפועל את הוראות ההסכם ע"י תשלום בשיקים רגילים לפקודת הנתבעים, במקום לפקודת כונסי הנכסים וזאת ללא הצורך בקיומו של הסכם נאמנות וכי לאחר מסירת השיקים הנתבעים פעלו באמצעות עו"ד אחר מטעמם וכי עד קבלת מכתב התראה מהתובעת בשנת 2020 לא הייתה אליה פניה בעיניין.

...

מסקנה זו משתלבת היטב עם ממצא נוסף, כפי שנקבע קודם לכן, לפיו ברוך פועל לביטול ההסכם בהליך אחר.

מסקנה זו משתלבת גם עם תוכן מכתבו של ברוך מיום 28.12.14 לכונסים.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים להמציא מלוא אישורי המס תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין ולשלם כלהלן: לתובעת: · מלוא האגרות ששולמו צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.