מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיכסוך שכנים, הסגות גבול ובניה בלתי חוקית במשק חקלאי

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי המרצת פתיחה בגדרה התבקש בית המשפט להצהיר, כי הסכם המכר שנחתם בין ה"ה מאיר ורחל אלבס (המכונים לעיתים מאיר ורחל אלבז ולהלן: "המבקשים") לבין רוגלית (נווה מיכאל) מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (המשיב 1 ולהלן: "המושב"), ביום 16.1.90, שנטען כי עניינו מכר שטח המשתרע על פני 1.5 דונם ועליו המבנה ששמו בית מקצועי 47 (ובעבר משק 47) (להלן: "ההסכם"), עומד בתוקפו ומהוה הסכם מחייב.
בין לבין, היתגלע סיכסוך באשר לגבולות שטחיהם בין המבקשים לבין מישפחת כהן, וביום 16.2.15 הגישה מישפחת כהן תביעה נגד המבקשים לסילוק יד, צו מניעה קבוע ודמי שימוש ראויים בסך 67,000 ₪ (ת"א (שלום י-ם) 23138-02-15 (להלן: "תביעת כהן")).
שם נטען, כי המבקשים הסיגו את גבול המקרקעין שבין שטח המבקשים לשטחה של מישפחת כהן, וכי המבקשים, באמצעות בניית גדר, סיפחו לעצמם שטח של 200 מ"ר משטחה של מישפחת כהן.
על פי המבקשים, מישפחת כהן רכשו את המשק בשנת 2009 תוך שימוש בתוכנית 97, שאושרה באופן לא חוקי, ושנוגדת את מצב הזכויות הקנייניות שחל בשטח טרם אישורה.
בנוסף נטען, כי היתר הבניה של מישפחת כהן נגוע באי חוקיות נוכח הוראת סעיף 20ב לחוזה המשבצת הנהוג בישוב מן הסוג בו מתגוררים המבקשים, הקובע, כי אסור לחבר אגודה לבנות בשטחי המשבצת מבנה כלשהוא או להוסיף תוספת כלשהיא למבנה קיים, ללא קבלת אישור המנהל, הסוכנות והאגודה השיתופית (קרי, המושב) מראש ובכתב, כמו גם אישור השכנים (הם המבקשים).
המבקשים שבו וטענו נגד היתר הבניה, שלדידם ניתן בנגוד להנחיות הועדה המקומית בחוזר שהופץ לתושבי מטה יהודה, על סמך תוכנית שאינה חוקית בעליל, שנוגדת את סעיף 20ב לחוזה המשבצת (החוזה המשולש) ומהוה מחטף בלתי חוקי המחייב את היתערבות בית המשפט.
...
המבקשים ישלמו לכל אחד מהמשיבים 1 ו-3 שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
סכום זהה ישלמו המבקשים בגין שכ"ט עו"ד, למשיבים 4 ו-5 יחדיו.
כן ישלמו המבקשים למשיבה 2 שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביום 9.4.13 אישר המינהל לסוכנות שקבל את הודעתה זו. ביום 28.4.13 שלח המינהל מכתב לעו"ד גת ובו אישר כי הזכויות בנחלה רשומים על שם התובעת בהערה לסעיף 4 למכתב זה כתב המינהל כדלקמן: "נכון להיום, על פי מימצאי תיק ממ"י נעשה שימוש לא חקלאי בנחלה/בוצעה בנחלה בניה ללא אישור ממ"י כדלקמן: קיימת בניה לא חוקית במשק ושימושים חורגים. לא ניתן טפול כלשהוא ע"י המינהל עד להסדרה/פינוי החריגות עפ"י נהלי המינהל ותשלום דמי שימוש ראויים." ביום 19.5.13 חתמה התובעת עם הסוכנות על "חוזה התיישבות-מתיישבים", בו ניתנה לתובעת רשות שימוש בנחלה שגבולותיה מופיעים במפת התיכנון, לאחר שהתובעת עברה את הליכי הקבלה לכפר חב"ד וקיבלה את אישור האגודה השיתופית של כפר חב"ד. בסעיף 9(ד) לחוזה ההתיישבות התחייבה התובעת כדלקמן: "לא להעביר, להשכיר, להחכיר, לשעבד ולמשכן את המקרקעין והנכסים המהוים את המשק, או כל חלק הימנו וכן לא להוציא את המשק או כל חלק ממנו מידיהם, וכן לא למסור זכויות כלשהן במשק למישהו אחר וכן לא להתחייב לעשות אחת או יותר מהפעולות ההלו, ללא אישור מראש ובכתב של המישבת." (הכוונה לסוכנות- י.ז.) ביום כ"ה מנחם אב ה'תשע"ה (21.8.2014) היתקיים דיון בפני הרב מאיר אשכנזי, רב כפר חב"ד, שהוא בנו של הרב אשכנזי המנוח ומי שנותן את ההכשר למאפיית המצות, בסכסוך שבין בעלי הדין שבפני.
התובעת פנתה באמצעות בני משפחתה למישטרה בבקשה לעצור את הבנייה, אך המישטרה סירבה להתערב בטענה שמדובר בסכסוך שכנים.
המכירה הייתה בנזיד עדשים, כאשר מר ברונשטיין המנוח לא היה מודע להוצאות שהיה עליו להוציא על מנת למלא אחר הכתוב בזיכרון הדברים; 3) התובעת מוכנה להשיב לנתבעים את התמורה ששולמה עבור ה- 260 מ"ר בקיזוז דמי השמוש הראויים בשטח זה; 4) המנוחים או יורשיהם לא עשו מאומה כדי למלא את האמור בחוזה; 5) הסכם המכירה בוטל במסמך משנת תשנ"ט; 6) הנתבעים החלו לבצע בנייה בלתי חוקית בשטח הנחלה מעבר לשטח ה- 260 מ"ר ללא הסכמת התובעת, תוך הסגת גבולה, תוך שהם מבצעים בנייה ללא היתר להרחבת המאפייה; 7) התובעת ונציגיה זומנו לרב אשכנזי על מנת ליפתור את הבעיה בתוך הקהילה, אך הרב אשכנזי, כאביו הרב אשכנזי המנוח, צידד בנתבעים, ולא הרפה אף שנטען בפניו כי הוא מנוע מבחינה הלכתית להתערב בסוגיה כי הוא נותן למאפיה את הכשרות שלה, על כל המשתמע מכך.
...
הנתבעים טענו שיש לדחות את התביעה כנגדם מהסיבות כדלקמן: 1) אין להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבין הנתבעים 2 ו-3; 2) בהתאם לתכניות החלות במקום, מיועדים המקרקעין בהם פועלת המאפיה בין היתר לשימושים של מאפיה למצה שמורה; 3) זכרון הדברים למכירת 260 מ"ר בנחלה הינו הסכם תקף; 4) עד להגשת כתב התביעה לא עלתה כל טענה לתקפות זכרון הדברים המגלם את הסכם המכר, ורק לאחר פטירת הרב אשכנזי המנוח מעלים טענות נגד ההסכם; 5) התובעת מנסה להטעות את בית המשפט לגבי משמעות המסמך משנת תשנ"ט; 6) אין נפקא מינה אם הנתבעים עשו שימוש בשטח של 260 מ"ר או לא; 7) בשטח בו יש בנייה חדשה הייתה בנייה ישנה קודם לכן; 8) פסק בורר בין התובעת לבין הנתבעים של הרב אשכנזי, רב המושב, מיום כ"ה אב תשע"ה סותם את הגולל על תביעת התובעת בקשר ל- 260 מ"ר; 9) לא מדובר בפלישה טרייה, אלא בשטח של 260 מ"ר על פי זכרון הדברים; 10) יש לדחות את התביעה עקב שיהוי חמור; העדויות: מטעם התובעת העידו העדים כדלקמן: 1) המודד יאיר איזבוצקי (להלן-"המודד") אשר הגיש חוות דעת של מודד בצירוף מפת מדידה.
מכל האמור לעיל עולה כי גם מבחינה עובדתית אין ליתן אמון באמור במסמך שכותרתו "דין ודברים", והאמור בו אינו מחייב את התובעת.
לאור כל האמור לעיל סבור אני שיש לדחות את טענת הנתבעים שהמסמך שכותרתו "דין ודברים" מהווה מעשה בית דין בין בעלי הדין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לקבל את העתירה בחלופה הראשונה לה עתרה התובעת וניתן בזה פסק דין כדלקמן: 1) אני מורה לנתבעים ו/או למי מהם ו/או למי מטעמם לסלק ידיהם לאלתר מהמקרקעין הידועים כנחלה (משק) 59 במושב כפר חב"ד, הידועה גם כחלקה 59 בגוש 6261 להלן-"המשק"), לפנות לאלתר את המשק מכל אדם ו/או חפץ השייך להם, ולמסור לאלתר את החזקה בכל שטח המשק לידי התובעת כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לנתבעים או למי מהם; 2) אני מורה לנתבעים להרוס את כל עבודות הבנייה ו/או ההכנה ו/או ההכשרה - ו/או כל עבודה אחרת, מכל מין וסוג שהן, בין במישרין ובין בעקיפין, - שבוצעו על ידיהם ו/או על ידי מי מטעמם בתחומי משק 59 ו/או בסמוך לו, לפנות את פסולת הבנייה, ולהחזיר את המצב בשטחים שבנו מבנים לקדמותו, כפי שהיה קודם תחילת עבודות הגישור, התשתית, ההכנה והבנייה שביצעו הנתבעים, קרי, למצב של קרקע חקלאית פנויה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

..ברוח זו, נקבע לא אחת, כי סיכסוכי שכנים שבהם נידון מיקומו המדוייק של קו הגבול בין החלקות, אשר כרוכות בו שאלות קנייניות נוספות, מהוים סיכסוך בעניינים "פנימיים" הנכללים תחת ההגדרה "עסקי האגודה" ולכן אין מניעה עקרונית להעברת סיכסוך גבולות בין בעלי משקים לבוררות.
עוד הוסף כי אין חולק כי בעניינינו שני הצדדים הם חברי אגודה והתקנון חל עליהם ויש לדחות את הטענה כי אין המדובר במקרה הנוכחי במחלוקת בדבר הגבול בין החלקות שכן בפועל מדובר בסכסוך שעניינו פלישה והסגת גבול בין חלקות וככזה כפוף להוראת סעיף 150 לתקנון.
נטען כי שגה בית המשפט עת קבע כי המחלוקת בין הצדדים נכללת במסגרת "עסקי האגודה" שכן "עסקי האגודה" הם אך ורק עניינים שבהם קיים לאגודה אינטרס מובהק ולא ניתן להגדיר סיכסוך פרטי בין שני חברי אגודה בעלי משקים גובלים בנוגע לפלישה ובניה בלתי חוקית שביצע אחד מהם כסכסוך הנוגע לעסקי האגודה שכן אינו נובע מענייניה היומיומיים של האגודה.
מרבית הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה בפרשנות המושג "עסקי אגודה" בכל הנוגע לסכסוכים פנימיים וכללה בגדריו גם סיכסוכי גבולות בין בעלי נחלות גובלות (ר' הפ"ב (מחוזי י-ם) 16566-09-13 קיסר אריאל נ. ניסים עבדאי, פיסקה 22 (כב' השופט בן-ציון גרינברגר); ה"פ(י-ם) 26706-12-11 לביא נ. בן דוד, פיסקה 12 (כב' השופט א. רומנוב); ת.א. 10041-11-08 בלש ואח' נ. לימן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ ואח', פיסקה 5 (כב' השופט מ. רניאל); בש"א 4277/00 בוקר נ. מאיר, פיסקה 6 (כב' השופטת מ. מזרחי); ה"פ 284/98 בית מאיר נ. רחמני, בעמ' 7 (כב' השופטת א. פרוקצ'יה המפרטת את הטעמים לאימוץ הגישה הפרשנית האמורה.
...
דין הבקשה להידחות.
בענייננו הסכסוך נוגע לשימוש בקרקע: פלישה לקרקע ובניה על קו הגבול באופן הפוגע בשימוש בחלקה הסמוכה ועל דרך קל וחומר מקו הפסיקה הדומיננטי בעניין, כלול בגדר המושג "עסקי האגודה". לפיכך הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי בתמצית התובע, חקלאי ועורך דין במקצועו, מתגורר במשק 28 במושב דבורה ומשמש כיו"ר ארנונה במועצה אזורית גילבוע.
הנתבע מתגורר בשכנות לתובע, במשק 29 במושב דבורה.
(ראו, נספח ה לכתב ההגנה) התובע טען, כי הנתבע הגיע לישיבת הנהלה במושב וטען בפני חברי ההנהלה, כי התובע זייף חתימתו על גבי הבקשה לקבלת מידע תיכנוני וכן טען כי התובע הטעיה במכוון את חברי האגודה במטרה להכשיר את הסגת הגבול לשטח המשק (להלן: "הפירסום השלישי") עוד נטען, כי התובע התחיל לשמוע מאנשים ומחברי המושב והמושבים הסמוכים, כי הנתבע מוציא את דיבתו ומפרסם פרסומים כנגדו, מכנה אותו אדם רמאי ונוכל, אשר זייף את חתימתו (להלן: "הפירסום הרביעי").
עוד אוסיף, כי חתימה על מיסמך לקבלת מידע תיכנוני אף אם הנו מיסמך ראשוני בהליכים לקבלת היתרים (כפי שניסה התובע לטעון), דורשת הסכמה של הצד ששמו מופיע על גבי הבקשה, על אחת כמה וכמה כאשר הצדדים מסוכסכים זה עם זה והמשק מצוי בבעלותו הבלעדית של הצד שאינו חתום על הבקשה.
לאור כל האמור לעיל ולאחר בחינת טענות הצדדים ובחינת הראיות שהוגשו מצאתי, כי הפירסום הראשון והשני נשוא התביעה חוסים תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע ומשכך דין התביעה בגינן להדחות.
התובע בתצהירו ציין, כי בשנת 2015 גילה שבמהלך ישיבת ההנהלה שהתקיימה במושב טען הנתבע בפני הנוכחים, כי התובע זייף את חתימתו על גבי המסמך שהוגש לועדת תיכנון ובנייה וכן כי הנתבע טען בפני חברי ההנהלה, כי התובע פעל במתכוון במטרה להטעות את האגודה על ידי הצגת מסמכים מזויפים בפניה במטרה להכשיר מעשי הסגת גבול אסורים.
...
לסיכום, התובע לא הוכיח עילת תביעתו.
לאחר שנשמעו כלל הראיות בתיק, הגעתי למסקנה, כי לעניין שלושת הפרסומים הראשונים עומדות לנתבע הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התביעה העיקרית התביעה העיקרית עניינה סיכסוך גבולות בין נחלות/משקים מס' 6 ו-7 במושב עבדון, וזכויות השמוש בדרך עפר העוברת בהן (מכיוון מזרח למערב), בין המנוחים, התובעים/הנתבעים שכנגד 1-2, רחמים ועדנה ז"ל (להלן: "רחמים" ו- "עדנה"), שהיו במועד הרלבנטי לתביעה בעלי הזכויות בנחלה 7, לבין הנתבע 1/התובע שכנגד 1, מר סעדיה יקוטי (להלן: "סעדיה"), שהנו בעל הזכויות הנוכחי בנחלה 6, אותן רכש בשנת 2015 ממר חזריה/חזקיה יקוטי (הנתבע 2/התובע שכנגד 2, להלן: "חזריה").
הצדדים לא הצליחו להגיע למוצא של פשרה, כאשר לטענת רחמים, בתחילת חודש 04/16 החל סעדיה לעשות דין עצמי, ובמטרה לחסום את דרך הגישה של רחמים למבני המשק שלו הממוקמים בתוך שטח צבורי לפי תכנית 3578/ג בתוקף, הציב סעדיה שלוש מכולות על דרך העפר (ללא היתר בניה), ובכך חסם לחלוטין כל גישה של רכב למבנים החקלאיים של רחמים וללול שלו שבו הוא מגדל כיום כ- 3,600 עופות מטילות.
האם אתה יודע שבהתאם להסכם המשבצת שלכם עם המינהל, האגודה יכולה להרשות לחברים שלה לעשות שימוש חוקי? כן. כשמתברר לכם ששימוש מסוים הוא לא חוקי, האם אתם פועלים נגד החברים? מפקיעים את הזכות שלהם בקרקע? לא. למה לא? כי אם זה צמוד לבית שלו, אני לא בא ואומר לו שיפנה.
במסגרת הכנת אותן מפות, ניתן יהיה לבחון את הגבולות בין הנחלות בתחום מושב עבדון, מתוך רצון להתאים את הגבולות עד כמה שניתן למצב החזקה בפועל, וככל שאין הסכמה בין השכנים של אותן נחלות על מיקום הגבולות, אף לשקול מתן פיצוי.
במצב דברים זה, ומשטרם נקבעו גבולות סופיים של הנחלות הנדונות, ניתן היה לטעמי להכריע בסוגיית מעמדה המשפטי של דרך העפר נשוא התביעה ובסוגיית הסגות הגבול מצד רחמים/חדד לשטח משק 6 על יסוד הגבולות הזמנים של החלקות הנדונות כפי שנקבעו במקור במסגרת הקצאת הנחלות ההיסטורית בשנות ה- 60-70 של המאה הקודמת, אולם גם מיקום הגבולות הזמניים של הנחלות הנדונות ובעיקר מיקום גבולות השטחים החקלאיים ששויכו להם (בצמידות לאיזור ביעוד למגורים) לא הוכחו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, קיים קושי של ממש להכריע בטענות הצדדים ובסעדים המבוקשים, על בסיס השינויים התכנוניים שבוצעו במסגרת תכנית המתאר שמספריהן צוינו לעיל ו/או על בסיס המפה המצבית של המודד מוהנא המבוססת אף היא לעניין קביעת גבולות הנחלות על המצב הקיים בשטח ועל תכניות מתאר 3578/ג ו- 2265/ג בתוקף.
...
כלומר לא התב"ע היא שיוצרת את זכויותיו הקנייניות של החוכר, אלא זכויותיו הקנייניות של החוכר הן שכפופות ומותאמות להוראות ולמגבלות התכנוניות הקבועות בתב"ע. לאמור לעיל, יש להוסיף ולציין כי ממכלול הראיות שהובאו בפניי לא שוכנעתי בנכונות טענת סעדיה כי תכנית 2265/ג הינה תכנית איחוד וחלוקה שקבעה את הגבולות הסופיים של הנחלות הנדונות.
סוף דבר הנה כי כן, מכל האמור לעיל ניתן להגיע להכרעה בסכסוך המשפטי הנוכחי, ובכפוף לאמור בסעיפים 80 – 82, ולקבוע כי יש לשמור על המצב הקיים כהווייתו נכון ליום תחילת הסכסוך.
ציווי זה יקוים תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. התביעה שכנגד נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו