ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי אחת התכליות של התובענה הייצוגית היא לפעול היכן שהרגולציה של הרשויות אינה מספקת, כשלדבריו לרגולטור, שהוא משרד האוצר, יש אינטרס נמוך להתערב, וזאת הואיל וכספי מיפעל הפיס משמשים, בין היתר, למטרות שתקציב המדינה אמור לתקצבן, ולכן, לטעמו, הכלי של תובענה ייצוגית מתאים על מנת לתקן את הדרוש.
למעלה מן הדרוש, אציין כי ניתן לקבוע שבמקרה שבפנינו המבקש לא הצביע על כך שקיימת אפשרות סבירה שהשאלות של עובדה ומשפט המתעוררות בתובענה – יוכרעו לטובת הקבוצה, וזאת משעה שמפעל הפיס הצביע על כך שסכויי הזכיה מופיעים על גבי כרטיסי ההגרלה, באתר האנטרנט שלו וברשומות, וטענת מיפעל הפיס כי ניתן לעיין בעלוני מידע אודות ההגרלות השונות בהם מופיעים גם סכויי הזכיה – לא נסתרה.
...
היות והתנאים המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות הם תנאים מצטברים, ברי שהמבקש לא עמד בנטל המוטל עליו, ומשכך דין בקשת האישור להידחות.
נוכח כל המפורט לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות, וכך אני מחליט.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיב, מפעל הפיס, שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪.
