סיכויי הצלחה בביטול פסק דין בהיעדר הגנה

בשים לב לכך, לא ניתן לומר כי אין למבקש סכויים להצליח בהליך זה המכוון לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

...

טענה זו, שהועלתה על ידי המבקש בבקשתו לביטול פסק הדין, גם אם לא בלשון משפטית מפורשת בהיותו בלתי מיוצג באותה עת ("לא ידעתי על קיום חיוב להגיש כתב הגנה, בוודאי שלא ידעתי על קיום גבול למועד הגשת כתב הגנה, ולא קיבלתי על כך שום הודעה מבית המשפט"), לא זכתה להתייחסות מפורטת בהחלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין בהעדר הגנה, ההחלטה מושא הליך זה. בשים לב לכל האמור, אני סבור כי במקרה זה חרף האיחור המשמעותי יש להיעתר לבקשה למתן ארכה להגשת הבקשה למתן רשות ערעור.

מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות (או בהיעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו] 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2)).

מאחר והמבקש לא הוכיח ולא ביסס את סכויי הצלחתו בערר, הרי שאף אם מתקבלת הטענה בעיניין סיבת אי ההתייצבות לדיון ההוכחות, על כל הקשיים המצויים בטיעוני המבקש בעיניין זה – כפי שפורטו לעיל – הרי שעדיין ובהיעדר כל נימוק ממשי או ראיה כלשהיא באשר לסכויי הצלחה בערר – אין מקום לביטול פסק הדין.

...

בסופו של דבר, ולאחר דיון תזכורת שהתקיים ביום 27.7.23 – לא השכילו הצדדים, למרבה הצער, להגיע להבנות, ועל כן לא נותר אלא להכריע בבקשה למתן פס"ד כעת.

בהינתן העובדה כי המבקש עצמו, לאחר שהגיע בסופו של דבר ולאחר מתן פסק הדין לאולם בית המשפט, טען כי עו"ד וייג הודיע לו שלא יגיע לדיון בשל מחלתו, ובהינתן העובדה כי טענה כאמור נטענה גם ביחס לשמאי ולהודעה זהה שנמסרה לשמאי על ידי עו"ד וייג – הרי שככל שאכן נמסרו הודעות כאמור על ידי עו"ד וייג – אזי מדובר בהתנהלות מוקשית שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

ראו לעניין זה דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012): "אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות... אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה". המבקש התמקד בבקשה לביטול פס"ד בציטוטים נבחרים מהפסיקה בעניין חשיבות זכות הגישה לערכאות.

סוף דבר: בשל כל הנימוקים שהובאו לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.

הכלל הוא, כי מקום שכתב התביעה הומצא לנתבע כדין, ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, אשר בוחן שתי שאלות: האחת- מהי הסיבה למחדל שבגינו לא הוגש כתב ההגנה; והשניה- מהם סכויי ההצלחה של הגנת הנתבע, כאשר יש להעניק לסכויי ההצלחה משקל רב יותר.

...

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.

בהעדר הגשת כתב הגנה הגישה המבקשת ביום 1.1.23 בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה אשר לה נעתר בימ"ש קמא וביום 8.1.23 ניתן פס"ד בהעדר הגנה.

כמו כן, בפסיקה ניכרת מגמה להעתר לבקשות לביטול פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאור חשיבות זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט, ובית המשפט יסתפק ככלל בהשתת הוצאות על מבקש הביטול ללא קשר עם תוצאות ההליך, כסנקציה מידתית יותר לפי הנסיבות (ראו: רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסים ובניין בע"מ, מיום 27.2.05, מפי כב' השופט רובינשטיין; רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48 (2001); ע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.12.2011); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (22.5.2012); רע"א 4837/14 אסולין נ' פלאפל אסולין 2003 בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 16 (21.10.2014)).

לא למותר להזכיר, כי במהלך הדברים הרגיל מתנהל הליך משפטי במעמד שני הצדדים והעובדה כי בראשית ההליך ניתן נגד המשיבה פסק דין בהיעדר הגנה, איננה מקנה למבקשת "זכויות יתר" בהמשך ניהול ההליך זאת ועוד כי אף נפסקו לזכותה הוצאות לטובת ביטול פסק הדין.נ סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

לעומת זאת, במקרים קצוניים בהם בעל דין היתנהל בזלזול בוטה מול בית המשפט או לא הצליח להצביע כלל על סכויי הגנה כלשהם תידחה בקשה לביטול פסק דין (ראו רע"א 1957/12 חאלה נ' כהן, פסקה 15 (נבו 22.5.12).

וגם אם נכון כי המדיניות השיפוטית בכל הקשור לביטול פסקי דין בהיעדר הגנה, עדיין על המבקש ביטולו של פסק הדין לעמוד בדרישות סף מינימאליות שנקבעו בפסיקה ומי שלא עומד בדרישות אלה אינו יכול לצפות כי פסק דין שניתן בהיעדר יבוטל רק בכדי לאפשר לו את יומו בבית המשפט.

...

בהינתן האמור ולאור ששקלתי הגעתי לכלל מסקנה שהמבקש לא הרים את הנטל ולא הוכיח, כנדרש במשפט האזרחי, כי לא הגיש כתב הגנה להודעה לצד ג' עקב קיומן של נסיבות מוצדקות.

אין בידי לקבל טענתו זו של המבקש.

סוף דבר: הבקשה נדחית ופסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום 18/1/23 נותר על כנו וכך גם הליכי ההוצל"פ מכח פסק הדין שנפתחו כנגד המבקש, ככל שאן נפתחו בסופו של יום.

לשון תקנה 131 לתקנות תוחמת את המסגרת הנורמאטיבית בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו...". לבקשה יצורף תצהיר המאמת את הטענות העובדתיות, אסמכתות תומכות ופירוט טענות ההגנה בכדי שבית המשפט יוכל לבחון את סכויי ההגנה.

באשר לעילת שיקול הדעת: בבוא בית המשפט לבטל פסק דין בעילה זו, עליו לאזן בין מחדלו של המבקש לבין סכויי הצלחתו, אם יבוטל פסק הדין.

...

אלא מאי, שהנתבעת לא הטעימה כל נימוק חדש המצדיק שינוי החלטתי המנומקת, ולכן בקשתה נדחתה.

משכך, במאזן ההסתברויות, אני מקבל טענה זו של התובע בקשר להשלכת דחיית לשכת הסיוע המשפטי למתן ייצוג משפטי על סיכויי הגנת הנתבעת (יוער, כי בהחלטתי מתאריך 26.11.2023, שוב אפשרתי לנתבעת ליתן תשובתה לתגובת התובע, עד ולא יאוחר מתאריך 12.12.2023, ואולם, הנתבעת בחרה שלא לממש זכות זו. משחלף המועד האמור, שוב עתר התובע, בתאריך 17.12.2023 למתן פסק דין בהעדר הגנה).

בזיקה לפתיח החלטה דנא ולאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין (השני) שניתן בהעדר הגנה וכי פסק הדין יוותר על כנו.