סיוע להעסקה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל

הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בכתב האישום, בבצוע עבירה של מעביד המעסיק תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

עוד העריך שירות המבחן כי המפגש של הנאשם עם העבירה ועם השרות והיותו מעורב בפלילים העצימו עבורו את הקושי לערוך התבוננות פנימית וההתנהלות זו מסייעת לו לשמור על דימוי עצמי חיובי בעיני עצמו וסביבתו.

• בת"פ (באר שבע) 19121-09-14 מדינת ישראל נ' סברי אבו מדיעם (10.5.17) - הנאשם הורשע בתיק העקרי ובשני תיקים אותם צירף, בשתי עבירות של העסקת תושב זר שלא כדין ועבירה אחת של ניסיון העסקת תושב זר. הנאשם שהיה בעליו של עסק לשטיפת מכוניות ברהט, ניסה להעסיק תושב השטחים, מבלי שהיה לו אישור שהייה או כניסה לישראל, עת שוחח עימו ובקש ממנו לעבוד בעסק, דבר לא צלח נוכח הגעת שוטר למקום.

...

כמו כן, אני קובעת מתחם ענישה ביחס לקנס בין 3,000 ₪ לבין 5,000 ₪.

יחד עם זאת, באיזון השיקולים השונים ובשים לב לנסיבות העושה והמעשה, שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם ולקבל את המלצת שירות המבחן, זאת לצד ענישה נלווית משמעותית בין היתר קנס שיהא בו לתת ביטוי של ממש לפן הכלכלי הנלווה למעשים של העסקת תושבים זרים ללא אישורי העסקה.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל משך שנתיים מהיום.

רקע עובדתי הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה, בעבירה של ניסיון העסקת תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 להלן: "חוק הכניסה לישראל") + סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

שלא כמו בהעסקה לתקופה קצרה, הרי שבמקרה הנידון, לנוכח פרק הזמן הארוך באופן יחסי שבו הנאשמת העסיקה את השוהה הבלתי חוקי, היא על פני הדברים סייעה לו לנסות ולהעביר הלכה למעשה את מרכז חייו למדינת ישראל ולאמץ אורח חיים של תושב המדינה, מה שמעצים את פוטנציאל הנזק הטמון בבצוע העבירה (הדברים אף היו יכולים להיאמר ביתר שאת אילו היה מוכח כי השוהה הבלתי חוקי נימנע מלחזור לביתו בסופו של כל יום עבודה, אלא נותר במדינה ללון ולהסתובב בה חופשי.

...

דיון והכרעה ראשית חוכמה אציין, כי משנתתי דעתי ל"מבחן הקשר ההדוק" וליתר מבחני העזר אשר נקבעו לעניין זה בפסיקתו של בית המשפט העליון (ראו למשל, דעת הרוב בע"פ 4910/13 ‏ ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) (להלן: "עניין ג'אבר"); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.09.2015) (להלן: "עניין דלאל"); וע"פ 3164/14 פן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.06.2015)), באתי לכלל מסקנה כי בענייננו המדובר בשני אירועים הקשורים זה בזה, שבמסגרתם ביצעה הנאשמת עבירות דומות של ניסיון העסקת שוהה בלתי חוקי והעסקתו, כאשר המדובר באותו עובד בשני המקרים וכי בשני המקרים הנאשמת העסיקה וניסתה להעסיק את השוהה הבלתי חוקי באותו המקום (קרי, בחנות).

טענה זו מקובלת עלי, ואף ציינתי במקום אחר בהקשר לעבירת הכניסה לישראל שלא כדין, כי: "אף אני סבורה כי מתחייבת החמרה במדיניות האכיפה של עבירות כניסה לישראל שלא כדין בזמנים בהם ביטחון תושבי המדינה בישראל נתון בסכנה כדוגמת המצב ששרר במדינה במהלך מבצע 'שובו בנים' ו'צוק איתן'" (ראו והשוו לעניין זה, ת"פ (שלום קרית גת) 18377-08-14 מדינת ישראל נ' מחריק [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (21.09.2015)).

לאור כל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: 75 ימים מאסר שירוצו בעבודות שירות.

במסגרת ת"פ 57291-06-22 הורשע הנאשם בעבירה של הלנה והעסקה של תושב זר שניכנס לישראל שלא כדין לפי סעיף 12ב2(א)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") בכך שבמשך מספר חודשים עובר ליום 13.10.2021 העסיק והלין הנאשם תושב זר בעסק לשטיפת רכבים תמורת 150 ₪ ליום.

על כן ומתוך רחמים הרגיש צורך לסייע לו. עתרה למיתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש באישום הראשון נע בין 2-8 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ובאישום השני 1-6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

גזירת הדין לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במט"ב עמותה לשירותי טיפול ורווחה ערד החל מיום 28.6.2023, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי אדם המסיע רכב עמוס בשוהים בלתי חוקיים פוגע בבטחון המדינה, ועלול להמצא מסייע ביצירת תשתית לפעילות חבלנית.

ברכב נסעו שני שוהים בלתי חוקיים, אם כי עם אחד מהם הייתה לנאשם הכרות ממושכת על רקע העסקתו בעבר (לעניין זה ר' רע"פ 3674/04 סאלם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.2.06)).

יוצא, כי בעקבות פסיקה ענפה של בית המשפט העליון, שדן בשאלת העונש הראוי בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, ועשה גם את ההבחנה בין הנכנסים לישראל שלא כדין לבין אלו שמסיעים, מעסיקים או מלינים אותם, נוהגים בתי המשפט להטיל על נאשמים בעבירות של כניסה לישראל עונשי מאסר בפועל קצרים לריצוי בדרך של עבודות שירות, אם כי במקרים חריגים מסתפקים בהטלת מאסר על תנאי.

...

בנסיבות אלו, בשים לב למעשיו של הנאשם ולעבירה בה הורשע, אינני מוצא להיעתר לעתירת באת כוחו לבטל את הרשעתו.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אין הצדקה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ממש, אם כי יש ליתן משקל לעובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות בפלילים, ולעובדה שניהל את ההליך בצורה יעילה ומהירה, וכן יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ולעובדה כי בעבודתו הוא מפרנס לא רק את משפחתו אלא גם משפחות נוספות, של עובדיו.

סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.5 חודש (חודש וחצי) מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

רקע ביום 6.2.23 הודה הנאשם, במסגרת הסדר, בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב–1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל פ"ד נו(1), 769 נקבע כי: "דבריו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות מאלה שבהן החזיקו לפעמים בעבר. [...] אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהוא – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות" מאוחר יותר, ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.02.06) סייג בית המשפט קמעא את הקביעה הנחרצת בעיניין ח'טיב לגבי חובת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וקבע כי: "על דרך העקרון תישמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האיזור לישראל. נבהיר עם זאת, כי המדיניות אינה מכתיבה עונש מאסר [...] כל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו ובהתאם לטעמים ולתכליות של מדיניות הענישה שנקבעה". ניתן לסכם ולומר כי הגם שעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא תוצאה מסתברת של עבירות העסקה, הלנה והסעה של שוהה בלתי חוקי, הרי שהוא אינו תוצאה הכרחית, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות מבצע העבירה.

נוכח האמור, שירות המבחן העריך כי שלובו במסגרת תעסוקתית ובתכנית רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה עשויה לסייע לו, אולם עד היום לא נלמד על שלובו בתכנית.

...

נוכח האמור סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני-נמוך.

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין 1-6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

בנסיבות המתוארות לעיל, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית בלבד.

גזירת העונש לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות במט"ב עמותה לשירותי טיפול ורווחה ערד בכתובת אשד 1.