בבקשה להגדלה טענה המבקשת כי בפסק הדין למזונות מיום 10.1.2019 נקבע כי על החייב לשלם עבור מזונות שתי בנותיו הקטינות סך של 2,000 ₪ וככל שהאם לא תקבל מאת המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות עבור בנו הקטין, יועמדו מזונותיו של הבן על סך של 1,000 ₪.
היא משלמת לחברת עמיגור דמי שכירות בסך של 120 ₪ בלבד ומקבלת הנחות והטבות רבות מהרווחה כאם חד הורית.
זאת ועוד, מעיון בסעיפי ההוצאות שפרטו הצדדים, עולה כי בעוד שהחייב נושא בתשלום שכר דירה משמעותי בסך של 3,200 ₪ (בנכוי סיוע בשכר דירה בסך של 770 ₪) , המבקשת המתגוררת בדירת עמיגור משלמת דמי שכירות בסך של 338 ₪ בלבד.
...
לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות להן וכן לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לרבות עמדת הנאמנת והכנ"ר, החלטתי לדחות את שתי הבקשות ולהותיר את סכום המזונות על כנו.
סוף דבר, לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה של המבקשת, לאור העובדה שהחייב צפוי לקבל הפטר בעוד פחות משנה, לאור ההפחתה הצפויה בסכום המזונות בגין הילדה שתגיע לגיל 18 באוגוסט 2023, לאור העובדה שהילדים עובדים בעבודות מזדמנות ומממנים חלק מהוצאותיהם, לאחר בחינת ההוצאות השונות של הצדדים וכן לאור עמדת הנאמן והכנ"ר, נחה דעתי כי יש לדחות את שתי הבקשות.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
