סיוע בהגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין

לעורר בבש"פ 1106/14 (להלן: שי) ולעוררים 1 – 2 בבש"פ 1126/14 (להלן העורר 1 בבש"פ 1126/14: ירון; להלן העורר 2 בבש"פ 1126/14: טוביה) מיוחסות עבירות של איסור הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איסור החזקה וניהול, לפי סעיף 228 לחוק העונשין; ועבירות איסור הלבנת הון, לפי סעיפים 3(א),4, 3(ב) ו-7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) + צו איסור הלבנת הון (חובות זהוי, דיווח, ניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002.

לטעמי עניין זה מסייע לטענות העוררים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעררים ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העררים להתקבל בעניינם של שי, ירון וטוביה, ולהידחות בעניינו של רן. כפי שהצביעו העוררים, בעניין גלמור מנה השופט ע' פוגלמן את העקרונות לפיהם יקבע בית המשפט את סכום הערבות לשם הבטחת התייצבות בהליך הפלילי, על פי סעיף 44(ב) לחוק המעצרים, וכך נכתב שם בפסקה 6: "בקביעת תנאי הערובה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מהות העבירה המיוחסת לנאשם; את המידע המצוי בידי התביעה; את עברו הפלילי של הנאשם; את מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת; וכן את האפשרות שהנאשם יוכל לעמוד בתנאי הערובה האחרים (ראו סעיף 46(ב) לחוק המעצרים). יוער, כי אף שאופייה של הערובה אינו צריך להיגזר, באופן בלעדי, ממצבו הכלכלי של העורר או מחומרתן ומהותן של העבירות המיוחסות לו, הרי שהוראת סעיף 46(ב) לחוק המעצרים – והפסיקה שבאה בעקבותיה – אינם מותירים ספק באשר לכך שניתן להביא שיקולים אלה במניין השיקולים לעניין גובהה ואופייה של הערובה [...]." בבש"פ 1772/05 רש נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (13.3.2005) (להלן: עניין רש) הטעימה השופטת א' פרוקצ'יה לעניין האיזון הנכון שיבטיח את תכלית הערבות ולא תעמיס על הנאשם נטל שיביא למאסרו: "בהערכת תנאי הערובה חשוב למצוא את נקודת האיזון הראויה אשר תבטיח מצד אחד את תכליתם – התייצבות הנאשם למשפטו, ומצד שני לא תעמיס עליו נטל מיותר אשר הוא יתקשה לעמוד בו, וייעצר עקב אי יכולתו לענות לתנאים אף שאין הם חיוניים להבטחת תכלית ההתייצבות למשפט." הבטחת התייצבותו של הנאשם – העוררים בעניינו, היא ורק היא תכלית הערבות לפי סעיף 44(ב) לחוק המעצרים, ואין מקום להשתמש בערבות לכל תכלית אחרת.

באשר למצבם הכלכלי של העוררים, אני מקבל את טענותיהם באופן עקרוני.

רקע ותמצית עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני שכלל את תיקון כתב האישום, בריבוי עבירות של סיוע להגרלות והימורים אסורים, לפי סעיפים 225 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק).

מהאמור עולה שנסיבות ביצוע העבירות ממקמות את מעשי הנאשם ברף נמוך ביותר במדרג העבירות מסוג זה. המאשימה ניסתה בטיעוניה למקם את מעשי הנאשם בקטגורית "עבירות ההימורים המקוונות", תוך הפניה להלכה לפיה ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי" [ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' עובד, פסקה 16 (14.5.2012)], אולם עינינו הרואות שמעשי הנאשם היו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהתחכום הכרוך בבצוע עבירות מסוג זה. ב"כ המאשימה הפניתה לגזרי הדין בעיניינם של שליחים אחרים בפרשה, שהורשעו ונדונו למאסרים מותנים וקנסות וביקשה ללמוד מהם גזרה שווה לענייננו.

...

נוכח כל האמור הגעתי לכלל מסקנה שסוג העבירה בנסיבות ביצועה, מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעת הנאשם, זאת מבלי לפגוע יתר על המידה באינטרס הציבורי או בכלל המשפטי של אחדות הענישה.

באיזון הכולל בין חומרת העבירה לבין הפגיעה בשיקומו של הנאשם ובהתחשב ביתר הנסיבות ובהן נטילת האחריות מצד הנאשם והבעת החרטה, כמו גם בהמלצת שירות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה כי הנזק השיקומי הצפוי לנאשם ככל שהרשעתו תיוותר על כנה, עולה על התועלת שבהותרתה.

לאור כל האמור, אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם ומטיל עליו את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

פתח דבר הנאשם 2 הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להגרלות והימורים אסורים, לפי סעיפים 225 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ; עבירה של אי הודעה על התחלת התעסקות, לפי סעיף 215א(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ; 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 216(4) וסעיף 222(א) לפקודת מס הכנסה; 4 עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה.

...

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם – שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שהמליץ הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 03.06.19.

רקע והליכים קודמים כתב האישום המבקש הורשע, ביחד עם נאשמים נוספים, בבית-משפט השלום, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בריבוי עבירות שעניינן איסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

לפיכך, גם בטענה זו אין כדי לסייע למבקש בערעורו.

...

יחד עם זאת, עקרון אחידות הענישה אינו חזות הכל, וכלל זה אינו קובע, א-פריורית, כי לכל המורשעים באותו סוג של עבירות קיים דין אחד.

לפיכך, סבורני כי אין בטענות המבקש בכדי להצביע על סטייה מעיקרון אחידות הענישה, ולכן, גם טענה זו לא תעמוד לו לעזר, בבקשתו.

לפיכך, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת של הליך שיפוטי נוסף, והנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

בעניינו של נאשם 3 הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

...

לאחר היתלבטות לא מועטה, סבורני כי העונש הראוי לנאשם הינו כבעניינם של גולדמן ודותן ולא חמור מהם, אך גם לא נחות מהם.

שנית, סבורני כי יש להימנע מפער ענישה גדול מדי בין הנאשם לבין לוי.

נוכח כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בדין וגוזר עליו את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, או כל עבירה אחרת לפי סימן יב' בפרק ח' לחוק העונשין 2.