סיום חוזה בין סוכנויות ביטוח: תביעת המשיבה על עמלות

למיטב ידיעתו, מכירת תיק הביטוח למשיבה, כללה לווי המשיב את המשיבה לתקופה של 3 שנים, כשהוצאות שכ"ע והמשרד יחולו על המשיבה וכל העמלות שישולמו בתיק הביטוח ישולמו לביטוח אורן, במשך 3 השנים הללו.

"בנתיים החל המבקש לחפש עבודה אחרת ואף סיכם תנאי ביטוח עם סוכנות במושב ליד רמלה. בחלוף מספר ימים אמר לו המשיב, כי 8 שנים הוא עובד אצלו ואף פעם לא אכזב אותו, אמר לו תחתום "אני מבטיח שהכל יהיה בסדר". המבקש, שראה במשיב כאיש אמונו – חשב שיגיע ב-7.12.16 לחולון ויחתום ומשהגיע, הסביר לו המשיב שהכל בסדר ואין לו מה לדאוג ולאור תשובתו חתם על העמוד האחרון של ההסכם ("הסכם").

בהסכם בין המשיבה לביטוח אורן, התחייבה האחרונה להישתתף בתשלום שכרו, מה שמחזק טענותיו, כי ביטוח אורן העסיקה אותו עם המשיבה ("הסכם ההעברה").

משכך, ומשעומדת לו תביעה כנגד המשיבים לתשלום מלוא זכויותיו הקוגנטיות, הסמכות לידון בהם נתונה לביהד"ע. זאת ועוד, סתירה בין סעיף 11 לסעיף 12.2 להסכם, שנוסח ע"י המשיבים ויש לפרש כל סתירה לרעתם, ומשבשום שלב לא יוצג המבקש ע"י עו"ד, המבקש חתם רק על העמוד האחרון של ההסכם בעוד שהמשיבה חתמה על כל עמוד ועמוד, מה "שיכול להעיד על העידר גמירות דעת בדבר סמכות השיפוט". אף טרם התברר נדבך נוסף לתובענה והוא מעמדם של ביטוח אורן והמשיב.

בכפוף לעמידת המבקש בהתחייבויותיו בהסכם, התחייבה המשיבה לשלם למבקש 10,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן 30% מהעמלה שתתקבל אצלה כתוצאה ישירה מפעולות השיווק והמכירה של המבקש במסגרת שירותים אלה, ותשלום 30% מסך העמלות שתקבל המשיבה בשנה הראשונה בענף ביטוח חיים כתוצאה מפעולותיו (ס' 5.1 להסכם), כשע"ח הועבר לו מדי חודש סכום (ס' 5.3 להסכם), הסכם לתקופה של 5 שנים (סעיף 2.1 להסכם), שאם יסתיים בשל המבקש קודם לכן, ובמהלך השנה השנייה, על המבקש להשיב למשיבה 40% מהתמורה (סעיפים 2.2, 8.1, 8.1.2 להסכם, כשבס' 2.2 להסכם טעות סופר וצ"ל: סעיף 8.1 ולא 5.1; "תמורה").

...

לטעמנו, נכון נהגה המשיבה בהקדימה פנייה כאמור למבקש, כמתחייב מההסכמה (סעיף11.1 – 11.2 להסכם).

ולטענת המבקש בסיכומיו (בהתייחס למנהלה של המשיבה) – עסקינן בדיון בהליך לסעד זמני, המבקש למנוע מימוש מנגנון שנקבע ע"י המבקש והמשיבה – ומה לנו לדיון הזמני דווקא את "הרוח החיה" במו"מ מול המבקש?! – ודאי אין שחר לטענתו, כי מדובר ב"המנעות מהבאת ראייה" (לא להליך דנא ואף לא לתביעה) – שהרי מדובר בהסכם חתום שמומש ובוצע במהלך כשנה וחצי בין הצדדים לו! איננו מקבלים גם טענת המבקש בסיכומיו – כביכול – אי תשלום "שכר מאי", תרם משמעותית "ליכולתו" ליטול ייצוג הולם, ולא רק משלא כך הצהיר, אלא משלא נעלם מעינינו – כי המבקש עצמו, בזמן אמת, אכן הודה בחבותו (העקרונית) (כאמור בדוא"ל שלו לאייזיק מ-22.5.18 שעה 14:32).

ו. סיכום לאור כל המפורט לעיל – נדחית הבקשה.

נוסף על כך, המידע היה חשוף למשיב עת עבד אצל המערערת, זאת מעבר לעובדה כי המערערת עצמה בבקשתה מבית הדין ביום 28.2.21 ציינה את שמות הסוכנים בנגוד לטענותיה ביחס לסודיות.

משהמערערת התחייבה לזכותו של המשיב לעמלות בהסכם ההעסקה, מדובר במסמכים אשר חשיפתם חיונית לחקר האמת וקשורה לעילת התביעה המרכזית על כן, חובה לגלותם במסגרת ההליכים המקדמיים, חובה אשר היתה קיימת גם לולא התבקש סעד של מתן חשבונות.

אשר לבקשת המערערת כי העיון במסמכים יבוצע במשרדי בא כוחה, מטרת הבקשה היא להכביד על המשיב ולהקשות על בדיקת הנתונים באופן יסודי.

אשר לנתונים הנוגעים לשנים 2018-2019 – בשים לב לזכאותו החוזית של המשיב המפורטת בהסכם העסקה בין הצדדים ולטענת ההגנה של המערערת לפיה הוא אינה זכאי לסכומים אלו הואיל והעסקתו הסתיימה בנסיבות שלא מזכות אותו בתשלום כאמור, ישנה רלבאנטיות למידע המבוקש והוא דרוש לשם הוכחת עילת תביעתו של המשיב.

כמו כן אפילו אם סברה ערכאת העירעור היא כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, ובילבד שההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין ואינה גורמת עוות דין לאחד הצדדים, אין להתערב בהחלטת ביניים של הערכה קמא (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007); בר"ע (ארצי) 44240-06-14‏ ‏ אברהם יקירי - רובין פאר (11.9.2014)).

...

לאור החלטתה המנומקת והמקיפה של הרשמת לא מצאנו כי שגתה הרשמת בהחלטתה לפיכך, אין כל מקום להתערב בהחלטתה באשר להעברת דוחות המכירות לשנים 2018 ו 2019.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל , הערעור נדחה ברובו.

לאור תוצאת ההליך ומשהערעור נדחה ברובו , תישא המערערת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום שיומצא פסק הדין.

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת הפניקס ) להמנע מלהעביר את תיק הביטוח שבבעלות המבקשת, לרבות מספר סוכן 33240, לנתבע וזאת עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיב.

המבקשת טוענת כי הדברים התנהלו בצורה זו במשך 22 חודשים, אך בחלוף תקופה זו הוציא המשיב את שבדיעבד ברור למבקשת שתוכנן מראש ובחוסר תום לב כתרמית מתוכננת ובבת אחת הפסיק לשלם את תשלומי יתרת התמורה החודשיים ללא כל הצדקה ומבלי לערוך כל היתחשבנות ומבלי שהמציא מיסמך כלשהוא; לא המציא למבקשת את השיקים להבטחת פרעון תשלומי יתרת התמורה שהיה עליו להמציא על פי התוספת להסכם רכישת הפעילות; דרש מהפניקס להעביר את תיק הביטוח על שמו בנגוד לתנאי התוספת להסכם רכישת הפעילות; גרם לעצירת תשלום העמלות על ידי הפניקס למבקשת; פתח במסע השמצות שקרי על מנהל המבקשת מר הרי פרל תוך הוצאת דיבתו במטרה ליצור תשתית סרק לטענות הכזב שלו ולהטיל רבב בו ובמבקשת כאמתלה לפיטורי פרל מעבודתו בסוכנות; הגיש כנגד פרל תלונת סרק במשטרת ישראל שלבסוף ניסגרה; הרחיק את פרל פיזית ממשרדי הסוכנות ואסר עליו להכנס לשם; פיטר את פרל מעבודתו בטענות כזב; הפסיק לשלם לפרל את השכר שהיה עליו לשלם על פי הסכם העסקה למרות שהוא מחויב לשלם שכר במשך 48 חודשים בכל מצב, בין אם פרל ממשיך לעבוד שם או מפסיק את העבודה מסיבה כלשהיא, לרבות פיטורים או מוות; נתן הוראת ביטול לשיקים להבטחת התשלומים לפרל על פי הסכם העסקה; מנע מפרל ומהמבקשת גישה כלשהיא לתיקי הלקוחות ולמסמכים הקשורים לתיק הביטוח; נתן הוראה לכל היצרנים שלא לתת לפרל מידע כלשהוא בכל הקשור לביטוחי לקוחות תיק הביטוח, לרבות העמלות ששולמו בגינם, בנגוד לתנאי מפורש בהסכם רכישת הפעילות.

המבקשת טוענת כי על מנת שתיק הביטוח יעבור לפניקס צריכים להתקיים על פי ההסכם שלושה תנאים: הראשון, חלוף שנתיים ממועד חתימת ההסכם; השני, סיום היתחשבנות על פי ההסכם; השלישי, מסירת שיקים על ידי המשיב למבקשת לפרעון שוטף של 24 חודשים הנותרים.

לכן משמבקש המשיב לסטות מההסכמה החוזית לפיה עליו למסור 24 המחאות עליו הנטל להראות ולהוכיח כי מתקיימים התנאים לסטות מהסכמה זו. המשיב נימנע לאורך תגובתו ותצהירו לפרט את ההיתחשבנות שתומכת בטענתו כי שילם את כל המגיע על פי ההסכם ומעבר לכך, ולכן משלא הוכיח טענתו הוא הפר לכאורה את ההסכם בינו לבין המבקשת בכך שלא מסר המחאות כאמור לעיל.

...

לבסוף אינני מוצא מקום במסגרת החלטה זו להיכנס לטענה לפיה חלק מהמסכמים הם חסויים שכן הכרעה בטענה זו אינה דרושה לצורך המסקנה אליה הגעתי.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה וקובע כי הצו הארעי שניתן המעמד צד אחד יוותר על כנו.

עוד אני קובע כי הכספים שיצטברו כפרמיות בחברת הפניקס יוחזקו בשלב זה על ידי חברת הפניקס (יוקפאו) עד למתן פסק דין סופי בתביעה זו. כמובן שנתונה בידי המשיב האפשרות לשלם בשלב זה למבקשת סך של 424,992 ₪ (שהם 17,708 ₪ X 24 חודשים) למבקשת ובמידה ויעשה כן אורה על ביטול צו המניעה והעברת תיק הביטוח בפניקס לידיו.

על פי תצהירו של מר שוחט, ניתן לראות ביטוי לעיקרון זה בהודעת הדוא"ל. במסגרת תצהירו, היתייחס מר שוחט בהרחבה להודעת הדוא"ל, בניסיון לחזק ולבסס את הטענה העיקרית בתצהירו, לפיה המשיבות אינן חייבות להמשיך ולשלם למבקשת עמלות על פי ההסכם ביניהן לאחר סיומו של ההסכם.

טענות המשיבות ביום 26.3.17 הגישו המשיבות את תגובתן לבקשה במסגרתה טענו, כי המבקשת מבקשת לחשוף בפניה הסכמים בין המשיבות לצדדים שלישיים, שהן סוכנויות ביטוח אחרות, מתחרות של המבקשת, שאינן צד לתיק, וכן חוות דעת משפטית אודות אחת מהן.

קביעותיו של בית המשפט העליון בעיניין ארמוזה מחזקות את מסקנתי, לפיה אין לאפשר את גילויים של ההסכמים בין המשיבות לסוכנויות ההסדר השונות, שעה שכאמור, הרלוואנטיות של הסכמים אלה לתביעה דנן פחותה, ושמדובר בחשיפת סודות מסחריים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך המשפטי.

...

קביעותיו של בית המשפט העליון בעניין ארמוזה מחזקות את מסקנתי, לפיה אין לאפשר את גילויים של ההסכמים בין המשיבות לסוכנויות ההסדר השונות, שעה שכאמור, הרלוונטיות של הסכמים אלה לתביעה דנן פחותה, ושמדובר בחשיפת סודות מסחריים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך המשפטי.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

דמי הביטוח כוללים גם את העמלות לסוכנים, ועמלות אלה מעוגנות בחוזה בין הסוכנות לבין המבטח ולא עם המבוטח, שאין לו זכות לידרוש לקבלן.

לחילופי חילופין, יחסי השליחות הסתיימו טרם היתקשרות הפניקס בהסכם הפשרה באחד מהמועדים הבאים: (1) במועד בו פוצל הייצוג בין הנתבעות, שם טען ב"כ הסוכנות כי קיים ניגוד עניינים בינה לבין הפניקס; (2) במועד בו בחרה סוכנות פועלים להיגרע מהסכם הפשרה; (3) במועד בו הוגשה תשובה מטעם סוכנות הפועלים; (4) במועד בו נימנעה הסוכנות מהגשת היתנגדות להסכם הפשרה; (5) במועד פסק הדין בו אושר ההסכם תוך קביעה כי הסוכנות אינה חלק ממנו.

סיכום נוכח ההגדרה החדשה של הקבוצה (כפי שהוסכמה בהסדר הדיוני) והאמור בסעיף 80 לעיל, מבוטחי הפניקס אינם נכללים עוד בקבוצה, ומטעם זה אין קמה חבות של סוכנות פועלים כלפיהם במסגרת תובענה זו. אילמלא כן, לא הייתה מניעה לנהל תובענה זו נגד סוכנות פועלים גם בעיניינה של קבוצה זו. האם הסדר הפשרה מעגן מנגנון של עידכון סכום הביטוח על דרך של הודעה בלבד לא ניתן ליתן מענה חיובי לשאלה שבכותרת (טענה שנטענה על ידי המשיבות).

הפרת חובת הגילוי וחובת תום הלב על המשיבות מוטלות חובות גילוי מוגברות לנוכח פערי הכוחות בין הצדדים לחוזה הביטוח [ע"א 4819/92 אליהו נ' ישר, פ"ד מ"ט(2) 749 (1995); ת"צ (מחוזי מרכז) 30028-04-11 יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (21.11.16)].

...

ייצוג וניהול בדרך הולמת ובתום לב נוכח התנהלות ההליך עד כה, ניתן לקבוע שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סיכום מהטעמים שפורטו לעיל, אינני מאשר את בקשת האישור בת"צ 55899-07-15 נגד סוכנות פועלים, ואני דוחה את תביעתם האישית של המבקשים זנטון נגד סוכנות פועלים.

אני מאשר את בקשת האישור בת"צ 60234-05-17 נגד סוכנות פועלים וביטוח ישיר, ואף זאת מהטעמים שפורטו לעיל.

באשר לשכר טרחת עו"ד בגין ניהול ההליך עד עתה, ובהתחשב בתוצאות בקשות האישור, ישלמו המבקשים זנטון למשיבה סוכנות פועלים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, והמשיבות ישלמו ביחד ולחוד למבקש אמיר שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.