מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סיום חוזה בהסכמה עם יועמ"ש הרשות

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היועמ"ש של הרשות הוא היועמ"ש של העמותה.
סיום יחסי העבודה הצדדים מסכימים כי במידה וירצה אחד הצדדים להביא לסיומם של יחסי העבודה לפי הסכם זה, עליו לעשות זאת בהודעה מוקדמת בכתב שתמסר לצד השני תשעים יום מראש (להלן: "תקופת ההודעה המוקדמת").
טענותיה היו במישורים אחרים, של עצם קיומה של חבות לרשות כלפי התובע, סבירות וכיו"ב. לו היתה טוענת בכתב ההגנה לפרשנות אחרת של ההסכם, היה ניתן להתייחס לכך במסגרת הראיות, על פי הכלל שלפיו הסכם יפורש על פי אומד דעתם של הצדדים.
...
סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע סך 14,350 ₪ וסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 18/5/09 ועד לתשלום בפועל.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ צמודים כחוק מהיום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכם ההיתקשרות, הוסכם כי התובע יקבל תמורת שירותיו עד לסך של 20,000 ₪ בחודש בתוספת מע"מ. ההיתקשרות היתה במתכונת "ריטיינר" שחייבה את התובע למספר שעות עבודה מינימלי בחודש.
בתכתובת שהתנהלה בין הצדדים, ציין היועמ"ש של הרשות כי יו"ר הרשות רשאי לאשר היתקשרות עם התובע בהקף מלוא שעות עבודתו, בכפוף לקבלת אישור היו"ר לכך.
דיון והכרעה השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הנה האם אי תשלום שכרו של התובע עבור חודשים מאי ויוני 2014, נבע בשל חילוקי דיעות מקצועיים בין התובע ליו"ר הרשות, שהוביל להפסקת ההיתקשרות בין הצדדים, וזאת כפי שטוען התובע, או שמא בשל אי ביצוע העבודה אותה נידרש התובע לבצע והפרת ההסכמות בין הצדדים, כפי שטוענת הנתבעת.
עוד טוענת הנתבעת, כי הואיל התובע הודיע על סיום התקשרותו עם הרשות ערב הצגת הדו"ח בועדה, נגרמו לה נזקים ועל כן היא פטורה מתשלום שכרו.
...
לסיכום טוענת הנתבעת, כי נוכח אי ביצוע העבודה והפסקת ההתקשרות באופן מידי, אינה חייבת לתובע דבר.
לפיכך, אני קובעת כי אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובע הפר עמה את ההסכם.
איני מקבלת טענה זו. מהתכתובות שהוחלפו בין הצדדים (עמ' 21-26 לת/1), עולה כי הרקע להודעת התובע על סיום התקשרותו נבע מחילוקי דעות מקצועיים בין הצדדים, ואולם, דבר אינו פוטר את הנתבעת מלשלם את שכרו של התובע עבור שעות עבודתו, שכן מעדות התובע עולה כי נעשה שימוש בתכנית העבודה שהכין על ידי הועדה, ונזקיה הנטענים של הנתבעת אף לא הוכחו.
לאור האמור, אני מקבלת את שתי התביעות ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את שכרו עבור חודשים מאי ויוני 2014 בעבור 148 שעות עבודה שהושקעו בהכנת הדו"ח בסכום של 43,660 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תגובת היועץ המשפטי לממשלה ב"כ היועמ"ש בתגובתו, אשר כותרתה: "הודעה על אי היתנגדות להסדר פשרה", ציין כי הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, ברשות שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ובמשרד המשפטים לא מצאו לנכון להיתנגד להסדר הפשרה.
אשר להגדלת פרק הזמן לפדיון ההמחאות, צוין כי הצדדים מסכימים להגדיל את פרק הזמן שיעמוד לרשות המבוטחים לפדיון ההמחאות שיישלחו ע"י הנתבעת, ל- 90 יום (במקום 60 יום).
מינוי בודקת לאחר ששבתי ועיינתי בעמדת הצדדים בעיניין מינוי בודק וכן בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כפי שהובאה בתגובתו, סברתי כי יש מקום למינוי בודק בטרם יאושר הסכם הפשרה, וכי הצדדים לא העלו טעמים מיוחדים הנדרשים לויתור על בודק, קבעתי (בהחלטתי מיום 13.3.2019), כי: "כאמור, המשיבה סיפקה נתונים אודות מספר הפוליסות שרלוונטיות לטענתה לבקשה (מספר הפוליסות לגביהן בוצעה גביית יתר של דמי הביטוח), וכן נתונים אודות פוליסות שלטענתה בוטלו וסכומים אשר הושבו ללקוחות.
סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין אישור הסדרי פשרה שלא מגלמים בתוכם כל אלמנט של הרתעה, והנהנים העקריים בהם הם התובע הייצוגי ובא כוחו, אין לאשר בכדי לא לעודד תובענות מסוג זה (ראו אסתר חיות "התובענה הייצוגית כחלופה לאכיפה אזרחית-ציבורית" משפט ועסקים יט, 951 (תשע"ו)).
...
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה, בשיעורים נמוכים מאלו שהומלצו בהסדר הפשרה.
סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתובענה הייצוגית ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום אודות הסדר הפשרה כמפורט לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

היה עליה להתקין תשתית חדשה תת קרקעית באותו איזור בעיר סכנין, פעולה מורכבת אשר כללה תשתית וסלילת כביש מחדש תוך ביצוע תאומים מול הרשות.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו ולפיה, הואיל ועל פי הנתונים שבידי המשיבה הגדרת קבוצת הזכאים להטבה מונה 99 מנויי בזק בעיר סכנין אשר נימנע מהם שירותי טלפון ואינטרנט בחודשים הרלוונטים ספטמבר עד נובמבר, ואילו ההטבה, על פי הסכם הפשרה, תנתן רק לחברי הקבוצה כל עוד הם מנויי המשיבה, הרי שכל מי אשר היה מנוי באותה תקופה ואיננו מנוי עוד צריך שיהיה זכאי לפצוי בגין כך שלא קיבל שירותים בתקופה הנדונה.
הצדדים הסכימו להערות היועמ"ש והגישו הודעה על הסכמתם זו. המשיבה בדקה ומצאה כי 16 חברים מבין חברי הקבוצה הזכאים אינם מנוייה נכון למועד חתימת הסדר הפשרה, להם תשלח הודעה לאחר אישור בית המשפט את הסדר הפשרה (על פי מענם האחרון הרשום במערכת המשיבה).
סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך: "בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסכם ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסכם הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט משותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה, וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סעיף 19(ג) קובע כי החלטות בית המשפט באשר לאישור הסכם פשרה תהא החלטה מנומקת ותכלול גם את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עקרי הסכם הפשרה.
...
באתי לכלל מסקנה, כי ההסכם הינו הסכם הוגן סביר וראוי, בנסיבות המקרה.
עוד שוכנעתי, כי דרך זו היא הדרך היעילה ביותר וההוגנת להכריע במחלוקות שבין הצדדים בשים לב לטיעוני שני הצדדים.
הסכם הפשרה כולל המלצה לפיה המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ התובע המייצג בסך של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ וכגמול למבקש סך כולל של 5,000 ₪, בנוסף להטבות שהמשיבה התחייבה לשלם לחברי הקבוצה הזכאית.
מינוי בודק: שוכנעתי כי בנסיבות תובענה זו אין מקום למינוי בודק.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לדבריה, לאחר ה-15.12.2020 נימנעה מכל טפול או עיסוק בעניינים הקשורים למשרד וביום 5.1.2021 פנתה לראשונה לסגנית יועמ"ש הרשות וביקשה לקבל את הסכמת שירות המדינה לקיצור תקופת הצינון.
במסגרת ביקורת השומות ערכה המבקשת ביקורות במשרד וביקשה מסמכים רלוואנטיים שונים ולבסוף באישור מנהלת החוליה הגיעה להסכמה עם המשרד לגבי חבות המס שתחול על אותן החברות.
עם זאת, קיימים מספר שיקולים לקולא התומכים בקיצור התקופה ובהם העובדה שמועד סיום הטיפול בממשק האחרון שהיה למבקשת מול המשרד היה בחודש אוגוסט 2019, כשנה ו-8 חודשים עובר לסיום תפקידה ברשות, משרתה נמנית על הדרג הזוטר והסמכויות שניתנו בידה היו כפופות לאישור הממונה עליה.
לענין סעיף זה, אין נפקא מינה – אם העובד שפרש היה מוסמך לבדו או ביחד עם אחרים; אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או על קביעתה; אם ההחלטה היתה דרך הסכם או כמעשה של רשות; אם הזכות שקבל העובד שפרש היא משרת שכיר בשרותו של האדם שהיה נזקק להחלטה או להמלצה, או שלא כשכיר אלא בדרך של היתקשרות עם אותו אדם לשירות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת, או אם היא זכות בעסק שניזקק להחלטתו או להמלצתו או שלטובתו החליט או המליץ; אם הזכות נתקבלה כאמור בפיסקה (4) על ידי העובד עצמו שפרש או על ידי קרובו.
...
נתונים אלה מטים את הכף לכיוון קיצור תקופת הצינון ואנו מקבלים את הבקשה ומתירים למבקשת להתחיל בעבודה באופן מיידי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו