דיון והכרעה
מזמור הפקות נוסדה בשנת 1991 ועיקר פעולתה בתחום הפוסט – פרודקשן (Post Production), קרי - עריכה ועיבוד של החומר המצולם, לרבות הוספת קול, אפקטים ותימלול.
קביעה זו נעשתה בהתבסס על ארבעה מבחנים אשר נקבעו בע"א 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ, פ"ד מח(1) 200 (1992), והם: יצירת "יש מוחשי"; הקף השמוש במוצר המוגמר; ההשבחה הכלכלית; "על דרך ההנגדה". אולם בהמשך נקבע כי הסווג יעשה על בסיס בדיקה פרטנית של הנכס, כדלקמן:
"עד כה עמדנו על שאלת הסווג של פוסט פרודקשן לצרכי ארנונה, גם בהיבטים כלליים. אולם, אין צריך לומר כי הכרעה בשאלה של סיווג לצורכי ארנונה אמורה להיות מבוססת על בדיקה פרטנית, הנטועה במאפייניו של כל נכס. ואכן, לצד ההיבטים הכלליים שתוארו לעיל, התוצאה שאליה הגעתי מבוססת על הנתונים הפרטניים של העסק המופעל על-ידי ברודקאסט. למותר לציין, כי בכל מקרה אחר נכון יהיה לבחון את הסווג בו בשים לב למאפייני הנכס, אם כי בהתאם לאמות המידה שהותוו כאן ... "
[עניין ברודקאסט, פסקה 47]
בית המשפט העליון שב ושנה הלכה זו גם במקרים נוספים [ראו: בר"ם 9364/16 תכלת תיקשורת בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית תל אביב (נבו, 02.01.2017); עע"ם 803/15 עריית פתח תקוה נ' קונטאל אוטומאציה ובקרה בע"מ (נבו, 13.09.2017) (להלן – עניין קונטאל).
...
יוצא אפוא כי הרשות המינהלית פעלה ככל יכולתה לתקן את הפגם.
לפיכך אני סבור כי אין הצדקה להורות על בטלות הסיווג לשרותי אולפן שידור, הן לנוכח טעמים של שיהוי אובייקטיבי והן לנוכח עמדתם של הגורמים המאסדרים כי אין הצדקה להתערבותם בתוכן הצו, זולת הפחתה מסוימת בגובה התעריף.
אני מורה אפוא על דחיית העתירה.
