מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיווג תאונת טרקטור כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

השאלה העומדת לדיון היא שאלת סיווג התאונה, והאם מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק).
בעיניין יונאי לעיל, היתקיימה החלופה של "הנתקות או נפילה של חלק מהרכב", שהיא שימוש מוכר לפי החוק (בעת חיבור מעמיס, חלק מהטרקטור נשמט, והניזוק נפגע בידו).
...
לסיכום נקודה זו: א. לפי ההלכות המחייבות העדכניות, לא ניתן לראות את פעולת חיבור היצול כ"נסיעה" או כ"גרירה".
לסיכום נקודה זו: התאונה אירעה במקום חנייה ולא בדרך, טרם החלה הנסיעה, ובזמן ביצוע פעולה שגרתית.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עניינינו בתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"), בגין ניזקי גוף שנגרמו על פי הנטען לתובע ביום 26.2.18 , כאשר במהלך עבודתו על טרקטור, ירד ממנו על מנת להחליף את כף הטרקטור, ותוך כדי ההחלפה, נפלה הכף וידו נלכדה בין הכף לגוף הטרקטור וכתוצאה, ניחבל בכף יד ימין וחלק מאצבעו השניה נכרת.
בתגובתו, טען התובע כי התיקון המבוקש יאפשר לו לברר את תביעתו ויעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית, סיווג התאונה.
...
בתגובתה, מתנגדת הנתבעת לבקשה, בטענה, כי אין כל נימוק המצדיק להעתר לה. לטענתה, אין המדובר בתיקון טכני אלא מהותי ונרחב שיש בו כדי לשנות את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות שנטענו בכתב התביעה.
מאחר ולא יגרם לנתבעת כל עוול מהתיקון, מן הראוי להעתר לבקשה.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי יש לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה, שכן עדיין מדובר בשלב מקדמי ואין לחסום את התובע מניסיון בירור התביעה.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומתיר את תיקון כתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, טוען התובע כי התאונה מהוה תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן: "חוק הפלת"ד").
לטענתה אין מדובר בתאונת דרכים הן בשל הנסיבות העובדתיות השונות מהנטען והן מהטעם המשפטי של סווג התאונה.
הוא יכול היה להסביר מדוע נשלח התובע עם הטרקטור הפרטי שלו שעה שיש טנדר השייך לעסק ומספק בדרך כלל את הסחורה, הוא יכול היה לספר מתי יצא התובע ולמי היתה מיועדת הסחורה ועיקר העיקרים הוא יכול היה להעיד כי ראה את הטרקטור וראה את המשקולת על האדמה בעת שהגיע למקום התאונה בכביש העפר.
...
אין חולק כי התובע נפגע בתאונת עבודה ברם במוקד פסק הדין ניצבת ההכרעה אם התאונה ארעה בנסיבות עליהן הוצהר שאז אפשר שתתקיים הגדרת תאונת דרכים, (בכפוף לקביעה שעסקינן בתיקון או טיפול דרך) או שמא ארעה כתאונת עבודה בנסיבות אחרות שאינן מקימות עילה לפי חוק הפלת"ד. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בעדות התובע ובמסמכים הרפואיים ושקלתי את הדברים, דין התביעה להדחות מחמת אי הרמת הנטל במידה הנדרשת.
מעבר לחוסר העקביות שבעדות המדברת בעד עצמה, והמעיבה על מכלול המהימנות והנסיון לרתום את התשובות לטובת הענין, נראה כי המסקנה הסופית לפיה ניתן היה להמשיך בנסיעה, מעלה שאין מדובר בתיקון הכרחי לצורך המשך הנסיעה.
מכל הטעמים לעיל העובדתיים והמשפטיים, הנטל לא הורם דיו ודין התביעה להדחות.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נוכח המחלוקת הנ"ל, נדון תחילה בשאלת סיווג התאונה, וככל שנגיע למסקנה שאין מדובר בתאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים נדון בשאלה האם קיימת חבות למעסיק בגין רשלנות כלפי התובע.
בכתב התביעה תיאר התובע את נסיבות התאונה, כדלקמן: "התאונה ארעה כאשר במסגרת עבודתו נידרש התובע לנתק כבל בגובה. לצורך הגבהתו ניכנס התובע לכף הטרקטור ואחז בידיו בשולי הכף. בעודו עומד בתוך כף הטרקטור הטה נהג הטרקטור, הנתבע מס' 1, את הכף כלפי הטרקטור וידו הימנית של התובע נמחצה בין הכף לבין בוכנת הטרקטור". בתצהיר עדותו הראשית תיאר התובע גם את הנסיבות בהן נידרש לעשות שימוש בשופל: "... הגיעה לרפת משאית שאמורה הייתה לפנות את צואת הפרות.
...
נוכח המחלוקת הנ"ל, נדון תחילה בשאלת סיווג התאונה, וככל שנגיע למסקנה שאין מדובר בתאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים נדון בשאלה האם קיימת חבות למעסיק בגין רשלנות כלפי התובע.
איני מקבל טענת הנתבע לפיה מדובר בפעולה שנעשתה טרם בוצעה ההרמה וכי לשיטתו אין לראות בפעולה זו משום שינוי ייעוד.
סוף דבר האירוע נשוא התביעה אינו מהווה "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים.
לא מתקיימת חזקה מרבה בדבר "ניצול הכוח המיכני של הרכב" ועל התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2, קרי הנהג ומבטחת הרכב, נדחית בזאת.
בשים לב לנסיבות אירוע התאונה אני קובע כי המעסיק הפר את חובת הזהירות כלפי התובע וגרם ברשלנות לתאונה ועל כן הוא אחראי כלפיו על הנזק שנגרם לו בעקבותיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סיווג התאונה על יסוד התמונה העובדתית שנקבעה לעיל, יש לבחון את השאלה, האם התאונה היא תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים.
נזכיר שאין חולק כי בעת התאונה המחפרון מצוי היה בעמידה מוחלטת (לדוגמא, מפי נחום: "הטרקטור לא זז, הטרקטור נשאר באותה עמדה", עמ' 93 ש' 16).
...
אני מחייב את ביטוח חקלאי לשלם לכלל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.
ההודעות לצד ג' ששיגרה ביטוח חקלאי כנגד הראל בשתי התביעות - נדחות.
אני מחייב את ביטוח חקלאי לשלם להראל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו