חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיווג תאונה: תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד או פקודת הנזיקין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם עתה רחוקים אנו מקוו הסיום, שכן התביעה הוגשה בעילות חלופיות, האחת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 והשנייה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והשאלה בה נעסוק היא סיווגה הנכון של התאונה (היינו – אם מדובר בתאונת דרכים אם לאו).
השאלה להכרעה היא איפוא בחירת הדין החל על התאונה – חוק הפלת"ד או פקודת הנזיקין, היינו – האם מדובר בתאונת דרכים.
...
לשלמות התמונה אוסיף שאינני מקבל את טענת התובע שהמשאית הפרה את תקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שעניינה פתיחת דלת רכב ולכן החניה מנוגדת לדין.
מסקנתי היא שגם אם המשאית יצרה סיכון משום שחנתה קרוב מדי לחנות אין בכך סיכון תחבורתי כלשהו, אין חניה במקום אסור ואין תאונת דרכים.
תרופתו של התובע היא בהוכחות רשלנות לפי פקודת הנזיקין ולא במסלול האחריות המוחלטת שבחוק הפלת"ד. סוף דבר התקלות של הולך רגל ברכב חונה אינה מהווה תאונת דרכים.
עילת התביעה לפי חוק הפלת"ד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 הנה המבטחת על פי חוק הפלת"ד, נתבעות 2 ו- 3 הנן המעביד ומבטחו אשר נתבעים בעילה הנזיקית.
הדיון פוצל כך שתחילה נדונו סוגיות סיווג התאונה והחבות.
לשיטתה, בכל מקרה המדובר בנפילת מטען במהלך פריקה, מה שמוחרג במפורש מהיות תאונת דרכים בחוק הפלת"ד. הנתבעת 1 אף טוענת כי במקרה דנן לא חלה החזקה המרבה אשר בחוק ביחס לניצול הכוח המכאני של הכלי באשר לטעמה השמוש שעשה התובע במלגזה קרי שימוש כעגורן - איננו מגשים את ייעודו הטבעי והרגיל של המלגזה, אלא מהוה אילתור המוציא את הפעולה מפעולת החזקה המרבה וממילא מחוק הפלת"ד. דיון והכרעה: סוגית היות הארוע תאונת דרכים עסקינן בהכרעה האם על נסיבות ארוע התאונה אשר תוארו ע"י התובע חל חוק הפלת"ד, או לפקודת הנזיקין וכפועל יוצא האם חלה חבות כלשהיא על מי מן הנתבעות.
...
לאור האמור לעיל, אני סבור אם כן כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, כלפי הנתבעות 2 ו – 3.
לפיכך, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪ ולנתבעות 2 ו – 3 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, לאחר שהעירייה טענה כי מדובר בתאונת דרכים, תוקנה התביעה והוספה עילה חלופית על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (חוק הפיצויים) כנגד מבטחת הרכב בו נסעה - AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ (המבטחת).
סיווג התאונה משעמדנו על נסיבות התאונה ניצבת בפנינו משימה קשה לא פחות והיא סיווגה המשפטי של התאונה כתאונת דרכים או כתאונה אחרת שחלה עליה פקודת הנזיקין.
...
יישום המבחנים שקבעה הפסיקה, ובהם "הקרבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה והתפיסה הכוללת של מתחם הסיכון התעבורתי" (פ"ד ינטל) מוביל למסקנה כי בנסיבות המקרה התאונה נעשתה במהלך הירידה מן הרכב וכחלק מן השימוש התחבורתי ברכב, ולכן היא מהווה תאונת דרכים.
שקלול הנתונים מכאן ומכאן, ובכלל זה טיב הפגיעה, גילה של התובעת (כבת 52), השכלתה וניסיונה, העובדה שטרם התאונה לא עבדה ושהכנסתה השתפרה משמעותית, העובדה שבגיל מבוגר ועם הפגיעה הצליחה להשתלב בעבודה וכיום אין פגיעה גלויה בעבודתה, אך גם אפשרות כי אם תאבד עבודתה בסטימצקי ותאלץ לחפש עבודה אחרת תוגבל על ידי הנכות, מוביל למסקנה כי הנכות התפקודית היא בשיעור 10% (כמחצית הנכות הרפואית).
סוף דבר תביעתה של התובעת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כנגד הנתבעת 2, מתקבלת.
תביעתה של התובעת על פי פקודת הנזיקין, כנגד הנתבעת 1, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, הואיל ונפגע עת נפל מרמפה של המשאית בסיום הפריקה, מדובר בתאונת דרכים שדינה להתברר לפי חוק הפלת"ד. מחמת זהירות ורק לנוכח טענות הנתבעת 3 כי אין מדובר בתאונת דרכים – הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעות 1-2 בעילה לפי פקודת הנזיקין, כאשר לטענתו חלים בעניינינו התנאים להיפוך נטל הראיה לפי ס' 41 או ס' 38 לפקודת הנזיקין ועל הנתבעות 1-2 להוכיח כי לא הייתה ביחס לתאונה התרשלות מצידן.
לחלופין טען התובע כי הנתבעת 1 נהגה בחוסר זהירות והתאונה ארעה בשל רשלנותה הבלעדית או המכרעת ו/או בשל הפרתה חובות חקוקות באשר לא דאגה לתובע לסביבת עבודה בטוחה, דרשה ממנו לבצע עבודה שיש בה סיכון מבלי לדאוג לסיכונים הנובעים מביצועה לרבות שימוש בכלים ישנים ובלויים שאינם בטוחים לעבודה, לא דאגה להסיר מפגעים, לא הדריכה את העובדים המפעילים את הרמפה בנוגע לשיטת עבודה בטוחה וכיו"ב. בסיכומים מטעמו הרחיב והפליג התובע אל טענות שונות ומגוונות המתפרשות הרבה אל מעבר לשאלת נסיבות התאונה וסיווגה אשר להן בלבד יוחדה ישיבת ההוכחות, ואשר גולשות אל עבר פירוט אחריותן של הנתבעות 1-2 למקרה שייקבע כי אין מדובר בתאונת דרכים או אל עבר הנזק עצמו – טענות שלא זה השלב להדרש להן.
מכל מקום, בכל הנוגע לשאלת נסיבות היתרחשות התאונה וסיווגה, חזר התובע בסיכומיו על טענתו כי מדובר בתביעה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד הואיל ולצורך פתיחת הרמפה נעשה שימוש בכוח המכאני של המשאית.
...
בנסיבות אלו, משלא נטען בכתב התביעה לקיומו של מפגע אחר במשאית, ומשהטענה היחידה שכן הועלתה שם התבררה כלא נכונה, הרי שממילא לא יכולה התביעה להוסיף ולהתברר במישור החבות הנזיקית של הנתבעות 1-2 על יסוד גרסה שהתבררה כבלתי נכונה, או על יסוד טענות עובדתיות או משפטיות שלא הועלו בכתבי הטענות.
ברקע הדברים אף אוסיף ואציין כי בשים לב לכך שגרסת התובע התבררה כבלתי נכונה ביחס לנתונים מהותיים המצויים בליבתו של התיק (טענה להטייתה של הרמפה), ובהתחשב בכך שעסקינן בעדותו של בעל דין יחיד בהליך אזרחי, דומני כי די גם בכך בלבד כדי להוביל לדחיית התביעה בנסיבות, ואין לי אלא להפנות לפסק הדין בע"א 765/18 חיון נ' חיון (01.05.2019) )להלן – "עניין חיון"), שם נקבע כי: "סבורני, כי שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות. דחיית התביעה בשל שקרים אלו הייתה – ועודנה – תוצאה מתחייבת לנוכח שלושה כללים שעניינם פרוצדורה וראיות...
סיכום לאור כל האמור התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביהמ"ש נידרש לשאלת סיווג התאונה דהיינו האם התובע מעורב בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), או שמא עסקינן בתאונה שאינה תאונת דרכים ולכן חלה עליה פק' הנזיקין.
התובע אדיש לטענתו לתוצאת הליך ביניים זה אך המחלוקת הנה בין הנתבעות 1-4 שנתבעו על פי פקודת הנזיקין לנתבעת 5 מבטחת המכונית בה נפגע התובע בביטוח חובה על פי פקודת ביטוח רכב מנועי, [נוסח חדש], תש"ל-1970.
...
בדומה לערכאות דיוניות נוספות אף אני סבור כי יש מקום לצמצם את הגדרת השימוש במונח "נסיעה", כמו בפסיקתה של חברתי הש' אירית קלמן ברום בת"א (ת"א) 17331-01-17 פלונית נ' שומרה (31.5.22) בו נדון מקרה בו רכב עצר במפרץ אוטובוסים כשאז התנגש בו רכב אחר והתרחשה תאונת דרכים ונשאל האם נעשה ברכב הנפגע שימוש בעת התאונה השיב ביהמ"ש בשלילה מאחר והעצירה בצד הדרך נועדה לאתר מסעדה בטלפון.
מכאן שאין עסקינן בשימוש ברכב, ולכן חוק הפלת"ד אינו חל ודין התביעה כנגד הנתבעת 5 להידחות.
סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו