מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיווג תאונה: נפילה מגובה בעת עבודה על גג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ביום 5.7.12, בזמן שהפועלים עבדו על מכשיר הויברטור, הפעלתי באותה עת המשאבה באמצעות השלָט, כאשר ביד אחת החזקת את השלָט, וביד אחרת כיוונתי את הצנור למקום צר לצורך יציקתו.
יצוין כי בתום החקירה הודה ב"כ הנתבעת 2, כי במידה והתאונה ארעה בנסיבות להן טען התובע, דהיינו שהוא עמד על הגג, כיוון את הצנור ובגלל לחץ הצנור והטלטלה שלו, הוא נפל מן הגג, כי אז אין ויכוח שמדובר בתאונת דרכים (עמ' 4 ש' 2 – 4 לפרו').
התובע הסביר באופן ברור ועקבי, מדוע למרות שמדובר בעבודה שבדרך כלל מבוצעת על ידי הפועלים, הרי שבעת הארוע הפועלים היו עסוקים בדברים אחרים והוא נידרש להחזיק את הצנור, אשר החל להיטלטל וגרם לנפילתו מהגג.
העובדה שהתובע דיבר בתעוד הרפואי על נפילה מגובה, איננה שוללת או סותרת את גירסתו בדבר סיבה שהביאה לאותה נפילה, שכן ברור שהחבלות שנגרמו לו נגרמו כתוצאה מנפילה, ועל כן זה הדבר החשוב לדיווח לגורמים הרפואיים, כאשר הסיבה בעטיה כי התובע נדחף מן הגג, אינה רלוואנטית לטפול הרפואי, והיעדר פירוט לגביה אינו פוגע בגירסתו של התובע.
לנוכח פסק דין חלקי זה באשר לסיווג התאונה כתאונת דרכים, ולנוכח גובה נכויי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, מוצע כי התובע והנתבעת 2 ישובו וינהלו משא ומתן בנסיון לחסוך את שמיעת ההוכחות בתיק.
...
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה.
בהתאם לגרסת התובע, וע"פ ההלכה הפסוקה (כמו גם בהתאם להצהרתה של הנתבעת 2 בדיון) - אני קובע כי מדובר בתאונת דרכים, אשר לגביה חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975.
בנסיבות אלה, ולנוכח הכלל בדבר ייחוד העילה, אני דוחה את התביעה בעילה החלופית הנזיקית, של תאונת עבודה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסיכומים מעלים מחלוקת עובדתית על נסיבות התאונה ומחלוקת משפטית בשאלת סיווג התאונה - האם מדובר בתיקון-דרך כמשמעו בסעיף 1 לחוק.
ביום 5.5.14 בשעה 13.35 היתקבל התובע בחדר מיון של בית חולים אסף הרופא, מסר שנפל מרכבו, מגובה של כמטר וחצי ונחבל בגב תחתון (להלן: התאונה).
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, קבע לתובע נכויות זמניות ונכות צמיתה בשיעור 6.25%, לאחר הפעלה חלקית של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה), תשט"ז – 1956.
בהיותו על הגג, מעד ונפל ארצה על גבו ואחוריו.
עוד מפנה הנתבעת למבחן מהות הטיפול (סוכם בע"א 3392/09 דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ, פורסם בנבו (2010)): טפול דרך נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי שנעשה אגב נסיעה או לצורך המשך הנסיעה, והכוונה לתקלות אשר מתרחשות במהלך הנסיעה ומחייבות את הנהג לתקנן במהלך הנסיעה בכדי שיוכל להמשיך בדרכו (עמ' 11).
...
אינני מקבלת את טענת הנתבעת.
סוף דבר התובע הוכיח כי נפגע בעת ביצוע תיקון דרך.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכום המוסכם בהסדר הדיוני, כפי ערכו היום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים לטענת התובע בכתב התביעה, ביום הארוע, בעת עבודתו במוסך בבעלותה של הנתבעת 3 בפארק התעשיה בקיסריה, הורם במלגזה לגובה של כ – 2.5 מטר בתוך מיכל קטן, מעין סל. לפתע המיכל זז ו/או התחלק, וכתוצאה מכך נפל התובע מאותו גובה אל הריצפה ונפגע קשות בחלקי גופו השונים.
לטענת התובע המדובר בתאונת דרכים עליה חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל''ה – 1975 (להלן "חוק הפיצויים") הנתבעת 2 שהוציאה למלגזה תעודת ביטוח חובה הכחישה בכתב ההגנה את נסיבות הארוע ובכל מקרה, טענה כי במועד התאונה שינתה המלגזה את ייעודה המקורי, שכן אינה מיועדת להרמת בני אדם.
ההליך בישיבת בית המשפט מיום 10.7.19 חזרו הצדדים על טענותיהם ולאור גדר המחלוקת החלטתי לפצל את הדיון ולדון תחילה בשאלת סיווג התאונה.
פסק דין נוסף ועיקרי עליו תומכת הנתבעת 2 יתדותיה הוא ת.א. (ראשל''צ) 5397/06 כהן ציון נ' קרנית ואח' (פורסם בנבו) בו התובע עמד על שיני מלגזה על מנת לעסוק בהתקנת גלאי עשן בתיקרת מבנה עד שבאחת הפעמים ביצע נהג המלגזה תנועה חדה שהביאה למחיצת ידו של התובע בין שיני המלגזה לבין אחת מקורות גג המבנה.
...
ההליך בישיבת בית המשפט מיום 10.7.19 חזרו הצדדים על טענותיהם ולאור גדר המחלוקת החלטתי לפצל את הדיון ולדון תחילה בשאלת סיווג התאונה.
על כן, אני קובע כי האירוע בו נפגע התובע ביום 17.2.15 מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים.
אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 3, ובנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
אני קובע ישיבת קדם משפט ליום 2.3.20 שעה 9:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

נסיבות התאונה תוארו בכתב התביעה, כדלקמן : "ביום 11.10.18 בשעה 10:00, במהלך ותוך כדי עבודתו של התובע בשירות הנתבעת 1, הוא נפל ממשאית שבבעלות הנתבעת 1 ואשר מבוטחת בנתבעת 2 מגובה 3 מ' תוך כדי קשירת ברזנט בעת שהמשאית מונעת, והוא ניחבל בכל חלקי גופו". בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 01.11.2021 נחקר התובע אודות נסיבות ארוע התאונה.
במהלך חקירתו הראשית והנגדית של התובע הוא חזר על אותה גרסה ביחס לנסיבות היתרחשות התאונה כי לאחר שהתחיל לנסוע באתר העבודה הוא ראה שהברזנט המכסה את האמבטיה של המשאית היה פתוח, ולכן עצר את המשאית יצא ממנה ועלה על הגג כדי לתקן את הברזנט ואז הוא נפל מהמשאית.
האם מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד ? לאחר שהכרעתי בעיניין נסיבות התאונה, אדון כעת בשאלת סיווג התאונה והאם התאונה מהוה "תאונת דרכים" כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד? כבר עמדנו על כך, שטענת הנתבעת 2 הנה כי המאורע נשוא התביעה אינו עונה על ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי", אם כי מאורע הנופל בגדרה של החזקה הממעטת שעניינה פריקה וטעינה המוציאה את המקרה מהגדרת השמוש המוכר בחוק הפיצויים.
...
סוף דבר לאור קביעתי כי חוק הפלת"ד חל התאונה נשוא ההליך, ולאור עקרון ייחוד העילה, לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת 2, מבטחת הנגרר של המשאית, ואין כל עילת תביעה כלפי הנתבעת 1.
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1.
כמו כן , אני מורה כי הנתבעת 2 תישא בהוצאות הנתבעת 1 בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביחסים המשפטיים בין הפניקס לבין איילון לא גובשה הסכמה, ובית המשפט נתבקש להכריע בשאלות הבאות: חלקה של אקו גולן באחריות הנזיקית (מבלי להתייחס לחבותם של הגורמים האחרים בתיק ומבלי להדרש לשאלת סיווג התאונה כתאונת דרכים); וכן שאלת תחולת הפוליסה של הפניקס והחלת הכלל בדבר כפל ביטוח לעומת הפוליסה של איילון (ככל שיימצא כי אקו נושאת באחריות כלשהיא לתאונה).
כאמור, ביום 29.4.10 נפגע התובע כאשר עלה לגג המבנה לשם כוונון הרכבת הבלון (הממברנה), ובשלב מסוים נפל אל הקרקע מגובה של כ- 6 מטרים.
מתצהיר הנפגע עולה כי התאונה התרחשה בעת שעלה לראשונה לגג המיכל, על מנת לסייע בכיוונון הרכבת הבלון, כאשר הנפגע עצמו לא היה מעורב בהיבט התיכנון או בניהול הרכבת היריעות (סעיף 8 לתצהיר התובע).
דו"ח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אשר בחן את נסיבות התאונה, קבע כממצא כי הנפגע לא חגר רתמת בטיחות לעבודה בגובה; כי לא הותקנו נקודות עגינה לחיבור ציוד מגן אישי בעבודה בגובה; כי הנפגע לא הודרך הדרכת בטיחות בעבודה בגובה מעל במות הרמה; כי לא מונה מנהל עבודה בזמן בניית הממברנה; וכי מנהל העבודה סיים את מינויו לפני סיום כל עבודות הבניה בפרויקט.
...
חריג נוסף שיש לבחון בפוליסת אלומה עניינו ב"אחריותו המקצועית של המבוטח או של כל אדם אחר בשירותו או מטעמו", וכן "יעוץ או תכנון שנעשו על ידי המבוטח או כל אדם שבשרותו או מטעמו". סבורני כי אין בחריג זה כדי לפגוע בכיסוי הביטוחי לאקו, שכן אף סעיף זה בפוליסת אלומה סותר כיסוי מפורש שניתן במסגרת הרשימה, כאמור, ואשר עניינו בסוג העסק המבוטח, הכולל במפורש גם פיקוח הנדסי וגם שירותים הנדסיים, כאשר למצער ביחס לשירותים הנדסיים שניתנו על ידי אקו, כבר קבעתי לעיל כי הם בגדר עיסוק המכוסה בפוליסה של הפניקס.
סיכום: אשר על כן, אני קובע כי שיעור אחריותה של אקו בקשר עם אירוע התאונה נאמד ב- 25%.
עוד אני קובע כי פוליסת הביטוח שהנפיקה "הפניקס" חברה לביטוח בע"מ, מכסה את אחריותה הנזיקית של אקו כלפי התובע בגין אירוע התאונה מושא התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו