מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיווג מכס של מוצר המורכב ממרכיבים מרובים

בהליך תביעה ממוכנת בסדר דין רגיל (תמ"ר) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2007, בעקבות שינוי הגדרת פרט המכס 85.25 בשיטה המתואמת הבינלאומית לסיווג טובין, הוגדר רכיב המיקרוגל על ידי סוכן המכס של התובעת ככרטיס שיווק וקליטה וסווג לפרט מכס 85.17 לצוו תעריף המכס בו מסווגים "מכשירי טלפון ומכשירים אחרים לשידור או לקליטה או של קול, תמונות, או נתונים אחרים" (העמודים הרלבאנטיים מצו תעריף המכס צורפו כנספח ג' לתצהיר אלקלעי).
משכך, לאור מהותו הנ"ל של רכיב המיקרוגל ונוכח העובדה, כי הוא מהוה רק רכיב אחד בגלאי מיני רבים ולא משמש כמרכיב העקרי במוצר, הרי שפרט 85.31-9010 לצוו תעריף המכס, בו מסווגים גלאים כמוצר סופי, אינו פרט המכס הנכון לסיווגו.
לטענתה, לו הגיע בית המשפט למסקנה, כי לאור העובדות אשר הוצגו לפניו, קיים פרט מכס אחר בו ניתן לסווג את הטובין שבמחלוקת, אשר לא הוצג על ידי מי מהצדדים בהזדמנות הראשונה, עליו לפסוק, כי הטובין יסווגו בפרט מכס זה, וזאת בכדי להביא למימוש התכלית של גביית מס אמת אשר גוברת על הצורך בהטלת כללים נוקשים בסוגיות מסוי מורכבות.
...
אני סבורה, כי לו הייתה התובעת מגלמת במחיר המוצר הסופי הנמכר על ידה את תשלום המכס אשר נדרשה לשלם, ניתן היה לצפות, כי מחיר המוצר יעלה ולא ירד, ואף לו הירידה במחיר נבעה מתנאי השוק, כטענת הנתבעת, הרי אין בכך כדי לשנות את העובדה, כי הירידה במחיר המוצר נעשתה גם לאחר שהתובעת נאלצה לשלם מכס בגין רכיב המיקרוגל.
המסקנה ההגיונית היא, לטעמי, כי תשלום היתר אכן לא גולם במחיר המכירה של מוצרי התובעת ללקוח הסופי, וכי התובעת זכאית לפיכך ליתר בהתאם לסעיף 6 לחוק מיסים עקיפים.
סיכום נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת במלואה, כך שעל הנתבעת להשיב לתובעת סך של 488,541 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: "הסוגיה של מסי ייבוא ומסי קנייה מסובכת היא כי תלויה היא במעשי סיווג מורכבים ובהסכמים בין-לאומיים, על פרטיהם ועל דקדוקיהם. ניגודי האינטרסים הם אופייניים: המדינות המייצאות חפצות כי מוצריהן ייכנסו למדינות אחרות ללא מסים וזה גם רצונם של היבואנים והסוחרים. מנגד עומדת המדינה בעלת הייבוא, שצרכיה מרובים ומשום כך זקוקה תמיד להכנסות. כפי שנראה, קשה סווגם של מוצרים כקריעת ים סוף" (ע"א 655/99 יורוקום תיקשורת סלולארית נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ, פ"ד נה(5) 577 (19.07.01) (להלן- "פרשת יורוקם").
...
התוצאה היא כי יש לאמץ את עמדת התובעת ולסווג את הצגים תחת פרט מכס 8528.51.
לפיכך, דינה להידחות.
סוף דבר, דין התביעה להתקבל.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

צוין, כי בהתאם לפסק הדין בע"א 566/73 נאות הככר מסעות וטיולים בע"מ נ' מדינת ישראל, כח(2) 128 (1974) (להלן: עניין נאות הככר), שאלת סיווגו של המוצר המיובא מכס תבחן על פי תכונות המוצר המהותיות ולא על פי כוונותיו של היבואן, וכן כי הסווג יעשה על בסיס הראיות שהוצגו, לרבות חוות דעת מומחים.
בהמשך הבקשה הציגו המבקשים טענות רבות ושונות המופנות לכל חלקיו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר לטענתם מצדיקות את זכויים.
הבקשה מורכבת מטענות ערעוריות גרידא בהן עותרים המבקשים לשוב ולבחון את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, אשר אושרו בידי בית המשפט המחוזי, ובכך היא מחטיאה את מטרתה של בקשת רשות ערעור.
...
כמו כן, בית המשפט המחוזי שב ודחה את טענת המבקשים לתחולת הגנת "זוטי דברים". בשולי הדברים, מצא בית המשפט המחוזי לזכות את המבקשים מהרשעתם בעבירה של הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו לפי סעיף 212(א)(9) לפקודה.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, על צרופותיה, סבורני כי דינה להידחות.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, וכך ממילא אין מקום לעכב את הביצוע.
הרבה לפנים משורת הדין, אני מורה כי המבקש יתייצב לריצוי עבודות השירות לאחר חג הפסח, ביום 29.4.2019.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע עצמו הגיש תצהיר עדות ראשית וכן הוגש מטעמו תצהיר נוסף של מר משה מרזוק המשמש מסווג בחברת עמילות המכס "כסלו". לפי תצהירו של התובע מדובר בחלקי חילוף בלבד ולא במוצרים מוגמרים, ועל כן כל ההגבלות בצו יבוא חופשי אינן רלוואנטיות.
עוד צוין כי "מכל החלקים שנמצאו ניתן בודאות להרכיב קורקינטים ממונעים מושלמים, הזהים לקורקינטים הממונעים שנתפסו שלמים". מר גולדמן הוסיף וקבע כי "הן המנועים שנמצאו מורכבים על הקורקינטים השלמים והן אלה שנמצאו בנפרד הנם בעלי הספק של 800 וואט ומהירות סיבוב 2,500 סל"ד". לפי חוות הדעת, לא נמצאה "כל עדות כך כי הטובין הנם חלקי קלנועיות". עוד צוין כי על פי הוראות סיווג 3(2)(א) לצוו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ז – 2007, יש להתייחס לפריט כמוגמר או כמושלם גם אם הוצג כשהוא מפורק או בלתי מורכב, ולפיכך יש להתייחס לחלקים שנתפסו כאל הפרט השלם, דהיינו הקורקינט הממונע.
השאלה היא, אם כן, האם הנתבעת רשאית לתפוס מכלול של רכיבים שלא נארזו יחד, כשכל רכיב בפני עצמו מותר לייבוא אולם ממכלול הרכיבים ניתן להרכיב מוצרים מוגמרים אסורים רבים, וזאת בנסיבות שבהן אותו פלוני שייבא את הטובין מודה כי הוא מרכיב ומוכר את אותם מוצרים מוגמרים אסורים בנגוד לחוק.
אשר לטענת התובע כי לא ניתן לייחס כוונה או מחשבה פלילית לייבוא רכיבים שונים שכל אחד מהם בנפרד מותר לייבוא, ב"כ הנתבעת הפנה לפס"ד רלפו הנ"ל וטען כי בית המשפט היתייחס לייבוא מפוצל כאל ייבוא של מוצר מוגמר.
...
על רקע כל האמור לעיל, יש לבחון את השאלה שהעלה בית המשפט עוד במהלך קדם המשפט הראשון שהתנהל בתיק זה, והיא האם יש להתייחס לכל רכיבי הטובין שנתפסו כמקשה אחת או שמא יש לבחון את חוקיות הייבוא של כל רכיב בפני עצמו.
בהמשך לכך טוען ב"כ הנתבעת כי אין לאפשר תוצאה סופית של הרכבה ומכירת קורקינטים אסורים על פי חוק, מן הטעם שכל רכיב ורכיב כשלעצמו מותר לייבוא.
על כן ולאור כל האמור לעיל, התובענה נדחית אולם הנני עושה כן ללא צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

(ב) תערובות וטובין מורכבים, הכוללים חמרים שונים או העשויים מרכיבים שונים, וטובין הנתונים במערכות (put up in sets) למכירה בקמעונאות, ולא ניתן לסווגם לפי פסקת משנה (א), יסווגו כאילו היו עשויים מהחומר או מהמרכיב המאפיין אותם ביותר, ככל שעקרון זה ניתן ליישום.
למען הדיוק, מן הראוי להעיר, כי נוסח ההוראות אינו זהה בכל צוי תעריף המכס לשנים 1997-1994: בחלק מהצווים בכלל 2(א) נזכר מפורשות, בתוך הסוגריים הפותחים במילים "חוץ מפרטים", תת-פרק 85.29, בעוד שבחלק אחר של הצוים הרשימה בסוגריים היא מקוצרת בהרבה ואינה כוללת תת-פרק 85.29.
דברים ברוח זו כתב חברי השופט ת' אור בפרשת מירון הנזכרת: חזוק נוסף למסקנתי דלעיל אני מוצא בעובדה כי כאמת-מידה לסיווגו הישיר של מוצר מסוים כחייב במכס (או במס קנייה) לפי פרט זה או אחר של התוספת הרלוואנטית לצוו, יש להדרש למבחן הייעוד השימושי העקרי של מוצר מסוים.
...
על סמך כל האמור לעיל, דעתי היא שיש לסווג את הסוללה הדקה תחת פרט 85.29.9030, דהיינו כחלק המתאים לשימוש עיקרי או בלעדי עם מכשיר טלפון אלחוטי.
התוצאה היא כי הערעור מטעם יורוקום (ע"א 655/99) מתקבל בחלקו, במובן זה שמוצהר כי הסוללות מדגמים BBH-1H ו- BBH-1S שייבאה יורוקום לישראל בשנים 1994 עד 1997 יוצרו בפינלנד.
באשר לסיווג הסוללות, אנו דוחים את ערעורה של המדינה ומקיימים את הסיווג של פסק הדין המחוזי, דהיינו, הסוללות מסווגות על פי פרט 85.29.9030 לצווי תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין לשנים 1997-1994.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו