סיווג הליך משפטי: בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות

מן האמור בבקשה עולה כי המשיבה מיתנגדת לבקשה שכן לשיטתה אין לסווג את הרכיבים הרלוואנטיים בפסק-הדין החלקי (ביחס לתובענת המבקש) כ"החלטה אחרת" אלא כ"פסק-דין חלקי" שעליו יש לערעור בתוך שישים ימים מעת שניתן ולא במועד מאוחר יותר.

עמד על כך כב' הרשם (כתוארו אז) ג' לובינסקי-זיו בבש"א 7345/17 ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, פיסקה 6 (28.9.2017) בציינו כי: "בית המשפט אינו משמש יועץ משפטי של בעלי הדין וממילא ספק אם יש מקום להכריע, במעין הליך של 'פרה-רולינג' המוגש למען הזהירות עובר להגשת העירעור עצמו, מהו המועד אשר ממנו יש להתחיל ולמנות את הימים להגשתו. אף ניתן לתהות האם יש מקום להגשת הליך של בקשה להארכת מועד 'למען הזהירות', שעה שהמבקש עצמו טוען כי הוא כלל אינו זקוק לארכה [...]". דברים אלה יפים גם לענייננו.

כשם שבית המשפט אינו מייעץ לצדדים – בטרם הגשת ההליך – האם עליהם להגיש במקרה מסוים ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור; כשם שבית המשפט אינו מייעץ לצדדים – בטרם הגשת ההליך – מהו סכום האגרה שעליהם לשלם ומהו שיעור הערובה שעליהם להפקיד כתנאי לבירור ההליך הערעורי; כך אין מקום שבית המשפט ייעץ לצדדים מהו המועד הנכון להגשת הליך ערעורי על החלטה שיפוטית שניתנה בעיניינם.

...

דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

בהינתן מסקנה זו לא ראיתי מקום להיעתר לסעד החלופי שעניינו הארכת מועד של שלושים ימים עד לאחר מתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד.

הבקשה נדחית אפוא.

הובאה להכרעתי שאלת סיווגו הנכון של ההליך דנן המופנה כנגד פסק-דינו החלקי מיום 28.2.2021 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ר' כהן) בת"צ 13982-05-13 (ובהליכים קשורים נוספים): האם ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור.

עניינו של פסק הדין החלקי הוא, כאמור, בהכרעה בפלוגתאות ובקביעת מתוה דיוני לעניין אופן ניהול המשכו של ההליך המשפטי כהליך אדברסרי שבו יוכרע לבסוף שיעור סכומי ההשבה, שהוא למעשה הסעד הנתבע.

...

לא נעלמה מעיניי הקביעה הנוספת שנכללה בפסק-הדין החלקי לפיה המערערות תשלמנה "הוצאות לתובעים הייצוגיים בסך של 105,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 140,000 ש"ח". אף שלעיתים ניתן לראות ברכיב מסוג זה כשלעצמו כמקנה זכות ערעור בהליכים של תובענות ייצוגיות (ראו למשל, רע"א 7333/17 גולן נ' ארומה הולדינגרס בע"מ (27.9.2017); ע"א 7874/17 קלאב הוטלס אינטרנשיונל בע"מ נ' דקל (8.11.2017); ע"א 4246/18 סי ג'יי קט בע"מ נ' סולמי-לביא, משרד עורכי דין, פיסקה 4 (21.10.2018)), איני סבור כי כך ראוי לקבוע בענייננו.

הטעם המרכזי לכך הוא שבענייננו הוסיף בית המשפט וקבע בשלהי פסק-הדין החלקי כי "גמול התובעים המייצגים ושכ"ט באי כוחם ייקבעו בפסק הדין הסופי". יוצא, אפוא, כי גם סוגיית הגמול ושכר הטרחה (על היבטיה השונים) לא הוכרעה עד תום במסגרת פסק-הדין החלקי.

בנסיבות אלה ובהיעדר התנגדות מפורשת מטעם המשיבים לבקשת המערערות בעניין זה, מורה אני על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטת כב' השופטת ברק-ארז מיום 23.6.2021 בתיק השופט.

עניינו של פסק הדין החלקי הוא, כאמור, בהכרעה בפלוגתאות ובקביעת מתוה דיוני לעניין אופן ניהול המשכו של ההליך המשפטי כהליך אדברסרי שבו יוכרע לבסוף שיעור פצויי ההפקעה.

במכלול הנסיבות ובהעדר היתנגדות מפורשת מטעם המשיב (וראו בהקשר זה סעיף 24 לבקשה לסילוק על הסף), מורה אני על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

במכלול הנסיבות ובהיעדר התנגדות מפורשת מטעם המשיב (וראו בהקשר זה סעיף 24 לבקשה לסילוק על הסף), מורה אני על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

כמו כן אני מורה למערערות – שיכונו מעתה המבקשות – לשאת בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ש"ח בגין בקשה זו. המזכירות תפעל לשינוי סיווגו של ההליך כמפורט לעיל ולאחר מכן יימשך הטיפול בהליך כסדרו.

כן תתייק המזכירות בתיק השופט את החלטתי זו כמו גם את החלטת כב' השופט אלרון מיום 23.5.2021.

עוד ביקשו המערערים כי ככל שיוכרע כי עליהם להגיש בקשת רשות ערעור, תנתן להם ארכה להגשתה עד לחלוף 30 ימים ממועד ההכרעה בשאלת סיווג ההליך.

על רקע האמור, נטען כי השאלה מהו האופן שיש לברר את ההליך, אם במסגרת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור, היא שאלה של מדיניות משפטית של בית משפט זה, ועל כן ציינה המשיבה כי היא מותירה את ההחלטה בנידון לשיקול דעתו של בית המשפט.

...

על רקע האמור, נטען כי השאלה מהו האופן שיש לברר את ההליך, אם במסגרת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור, היא שאלה של מדיניות משפטית של בית משפט זה, ועל כן ציינה המשיבה כי היא מותירה את ההחלטה בנדון לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה על פסק הדין החלקי היא במסגרת ערעור בזכות, וזאת כמפורט להלן.

סוף דבר: ההשגה על פסק הדין החלקי היא במסגרת ערעור בזכות, אשר הוגש זה מכבר על-ידי המערערים.

יחד עם זאת, במכלול נסיבות העניין לא מצאה הרשמת מקום למחוק את ההליך והורתה על שינוי סיווגו מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור.

ולראיה, הפרקטיקה המקובלת להשגה על החלטות כאמור היא בדרך של בקשות רשות ערעור, ולא בכדי המערערת לא הפניתה ולוּ למקרה אחד בו הוגש ערעור בזכות במצב דברים זה. מכל מקום, ערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לאופן סיווגו של הליך משפטי, לא כל שכן מקום בו ההחלטה מושא העירעור אינה מונעת את יומו של בעל-דין בבית המשפט אלא אך משנה את סיווג ההליך שפתח.

...

דוגמה לכך (אם כי לא זהה) ניתן למצוא בסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשה לסעד זמני עוד טרם הגיש בעל הדין כתב תביעה (תקנה 95(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

זאת, בין אם במסגרת ההחלטה נעתר בית המשפט לבקשה באופן חלקי או מלא, ובין אם דחה אותה.

הערעור נדחה אפוא.