במסגרת הסכם הגירושין בין השניים, לו ניתן תוקף של פס"ד בבימ"ש לעינייני מישפחה בבאר-שבע, ביום 30/05/00, הוסכם כי על המשיב 4 לשלם למשיבים 2 ו-3 מזונות חודשיים בסך של 2,500 ₪, החל מיום סידור הגט.
על פי הנטען בבקשה, ובתצהיר המבקשת התומך בה, המשיב 4 לא עמד בתשלומים המוטלים עליו במסגרת ההסכם, ולפיכך, ביום 17/09/00, פתחה המבקשת 1 תיק הוצל"פ נגדו.
לשיטת המבקשים, סגירה זו היתה פיקטיבית, ולמעשה, המשיב 4 המשיך בניהול המסעדה במעטה של עובד, וזאת לאחר ובעקבות נקיטת הליכים נגדו בהוצל"פ, לגביית החוב במסגרת תיק המזונות.
...
צרופם של כל אלה, הביאני לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה במישור הבעלות על המסעדות, והמטלטלין המצויים בהם, להבדיל מהבקשה לעניין הרכב, שתדון כעת.
אמנם, גם ביחס לבעלות ברכב, עולה חשד של ממש, שמא המשיב 4 הוא בעליו בפועל, אולם, כאמור, מדובר בחשד שלא בוסס דיו באמצעות ראיות, שיש בהן לעמוד במבחנים הנדרשים, ועל כן, כאמור, הבקשה במישור זה נדחית.
לפיכך, הבקשה מתקבלת חלקית, באופן שמוצהר כי המסעדות "ס.ל. מבצר ו-"מבצר דיאנה", לרבות המטלטלין המצויים בהן, שייכות למשיב 4, ואילו הרכב שייך למשיבה 5 בלעדית, ובקשה זו נדחית.
