סיבוך בלידה: פרע כתפיים היצרות כתפיים

לאחר השמוש בשולפן, זוהה סיבוך לידה המכונה "פרע כתפיים" או "היצרות כתפיים" (להלן: פרע כתפיים).

...

לא ראיתי אף בהימנעות המשיבה מלהזמין לעדות את ד"ר בן דוד והמיילדת בכדי לשנות ממסקנה זו. דומה, כי לאור חלוף הזמן בין הלידה להתנהלות המשפט ולאור העובדה שהעידו שניים מהרופאים שנכחו בחדר הלידה, ספק רב אם הייתה יכולה עדותם של אלו לשפוך אור נוסף על אירועי אותו היום.

מסקנה זו אך מחוזקת כשמתברר ששיטה זו הייתה עדיין בשימוש גם בזמן התנהלות ההליך בבית המשפט המחוזי.

מקובלת עלי גם המסקנה, כי לא הוכח שבזמן הלידה הייתה שיטת "מק רוברטס" שיטה מקובלת ומועדפת להתמודדות עם פרע כתפיים.

כך נאמר, שם, בעמ' 630 לפסק הדין: "בהתרחש היצרות כתפיים, העובר גדול מכדי שניתן יהיה לחלצו כרגיל בלידה ואגינאלית. ראש העובר אמנם יוצא ללא תקלות, אך לא כן לגבי הכתפיים, וכתוצאה מכך יש לחלץ את העובר בדרכים אשר גורמות לו נזק חמור, לעתים עד כדי מוות (ראה M. J. POWERS AND N. HARRIS, MEDICAL NEGLIGENCE LONDON, 1990) 694)).

בהגיעי הילד בשלבי יציאה, כתף ראשונה מחולצת – המשך ייילוד ללא קשיים” כשנשאלה הגב' מ. לבינסקי, מדוע קראה לרופא אם לא נתקלה בקושי מיוחד במהלך הלידה, הסבירה כי יתכן והבחינה שראש היילוד גדול ומניסיונה הבינה כי אחד הסיבוכים האפשריים הוא פרע הכתפיים, ולכן קראה לרופא (עמ' 23 לפרוט').

...

נט.סכום הנזקים: סכום הנזקים המגיע לתובע הינו, כדלקמן: הפסד כושר השתכרות 596,654 ₪ הפסד פנסיה 17,500 ₪ עזרת צד ג' לעבר: 20,000 ₪ עזרת צד ג' לעתיד 70,000 ₪ הוצאות 7,000 ₪ נזק שאיננו ממוני 200,000 ₪ סה"כ 911,154 ₪ ס'.התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום של 911,154₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מן הסכום שנפסק, ומע"מ כחוק על שכר הטירחה.ב כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות חוות הדעת הרפואית מטעם התובעים של פרופ' מ. שרף (ת/1) לרבות הוצאות הופעתו למתן עדות בבית המשפט (עמ' 15 לפרוט'), ובהוצאות חוות הדעת האורתופדית מטעם התובעים של ד"ר מ. קליגמן, והכל בהתאם לחשבוניות מס/קבלות, כשהוצאות אלה תישאנה הפרישי הצמדה למדד (בלי ריבית) וזאת ממועד ביצוע התשלום למומחים ועד הפרעון בפועל.

הנתבעת תשלם את הסכום הפסוק במשרד ב"כ התובעים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק-הדין (תקופת פגרת הפסח כלולה במניין הימים) שאם לא כן, ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל והתובע מס' 1 הוא קטין אני מורה לב"כ התובעים להגיש בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה, הצעת תכנית לחלוקת כספי הפיצויים בין התובעים, וכן הצעת תכנית להשקעת כספי הפיצויים המגיעים לתובע הקטין, וזאת עם העתק ישירות למשרד האפוטרופוס הכללי.

לטענת התובע והוריו, הנתבעים מס' 2-3, נזקים אלו נגרמו בשל הסיבוך המכונה "פרע כתפיים", שנגרם בשל רשלנותם של בית החולים והרופא האחראי בו-הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבעים") במהלך ביצוע הלידה.

בת"א (באר-שבע) 233/93 סיגלית נירנברג נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית תק-מח 95(3), 269,עמ' 270, בו נידונה תביעה של ילוד שנולד בתאריך 20.7.69 עמדה השאלה: "האם יכול היה הצוות הרפואי של הנתבעת לצפות מראש, והאם היה צריך לצפות מראש אפשרות של סיבוכים ונזקים שיגרמו לתובעת עקב היותה גדולה מהממוצע. במילים אחרות, האם הסכון של היתרחשות הצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש-במידה כזו או אחרת של דיוק"; על כך השיב כב' השופט פלפל באומרו: "אקדים ואומר כי לאחר בחינת העובדות שהוכחו לאור ההלכות שנסקרו לעיל-הצוות הרפואי לא חזה את הנזק הצפוי למרות שהיה ניתן לצפייה, הצוות התרשל כלפי התובעת ואמה, הפר חובות זהירות שהוטלו עליו, לא נקט בכל הפעולות הדרושות למניעת הנזק-והוכח קשר סיבתי בין הפרת חובות הזהירות מצד הנתבעת לנזק שניגרם לתובעת". גם בת"א (באר-שבע) 616/90-מרדכי קראדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית-תק-מח 95(2), 507, נידונה תביעה של ילוד שנולד בתאריך 4.3.66 בגין נזקים שנגרמו לו עקב היתרחשות סיבוך של "פרע לידת כתפיים". בית המשפט קבע, כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן מראש שהתובע הוא ילוד במשקל של 5,200 ק"ג ושתהליך לידתו כרוך בסיכונים מיוחדים בשל מימדיו הגדולים.

...

באשר לתנאי השלישי, מכלול נסיבות המקרה דנן מתיישבות יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו בזהירות סבירה מאשר עם אפשרות אחרת.

התובעים הוכיחו ברמת היסתברות המספקת במשפט האזרחי, כי הנתבעים התרשלו במהלך הטיפול הרפואי שניתן לתובעת ואילו הנתבעים לא הביאו כל הוכחה לכך, כי עמדו באמות מידה של המיומנות המקצועית והזהירות הנדרשת; משכך אני קובע, כי הנתבעים אחראים, יחד ולחוד, לנזק שנגרם לתובע בלידתו.

אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

באחת הפרשות עמד בית-משפט זה על מאפייני התופעה של היצרות כתפיים: "מרגע שיוצא ראש העובר ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק לעובר... עם זאת, הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה, היא עריכת ניתוח קיסרי" (ע"א 2694/90 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' מימון (להלן – פרשת מימון [6]), בעמ' 630).

כפי שעולה מהחומר, מומחיות הרופא בחילוץ המערערת נחוצה בעת סיבוך "פרע כתפיים". בתיק זה, קל יותר להשיב בחיוב לשאלה – האם קיים קשר סיבתי גם מצב בו הרופא פעל על פי מידע שהתברר כלא מדויק – מטעם נוסף: מומחה בית המשפט הסביר כי מחצית מהלידות בהן מעורב סיבוך "פרע כתפיים" מתרחשות כאשר משקלו של הילוד נמוך (פחות מ-3.5 ק"ג; ראו עמוד 21 לפרוטוקול).

...

במקרה זה, כפי שיפורט בהמשך, סבור אני כי מתקיים קשר סיבתי משפטי גם כאשר ננקטת רמת ההפשטה הנמוכה, המבחינה בין גורמי הסיכון השונים ל"פרע כתפיים".

כיוון שעל-פי גישתי המקרה שלפנינו אינו מקרה כזה, אלא הוא מסוג המקרים שבהם ידוע כי התנהגות המזיק הוגדרה כרשלנית בגלל צירוף של גורם סיכון דומיננטי וגורמי סיכון משניים, סבור אני כי ראוי להותיר בצריך עיון את שאלת אופן ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי במקרים מהסוג השני.

שאלה זו היא, בסופו של דבר, שאלה עובדתית.