סטייה מנתיב נסיעה שמאלה תאונת דרכים

במהלך נסיעתה היא סטתה מנתיב נסיעתה שמאלה וגרמה לתאונת דרכים בעת שהתנגשה עם רכב שהגיע מהכיוון הנגדי.

...

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוצג בפניי הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקשת.

סוף דבר התוצאה היא שאני מורה על דחיית הבקשה.

עפ"ת (נצ') 41397-12-13 זרחי נ' מדינת ישראל (16.6.14), המערער סטה לנתיב הנגדי וגרם לתאונת דרכים קשה בה ניפצעו קשה המערער ומספר נוסעים (למערער נגרם נקב במעי, לנהג האחר נגרמו שברים באגן, באחת הצלעות, בזרוע, בגלילי אצבעותיו ובכף רגלו, ולנוסע ברכב האחר נגרמו שברים בצלעות), נקבע שרשלנותו לא הייתה גבוהה אלא רגעית, המערער, נהג חדש, הביע חרטה כנה, היתנצל בפני הנפגעים, עברו נקי ועלולה להיות השלכה לעונש מאסר על עתידו הצבאי, נגזרו 120 שעות של"צ, 4 שנות פסילה, מאסר מותנה ופיצויים בסך 22,000 ₪, התחייבות וקנס.

בעניינינו, הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטה מנתיב נסיעתו שמאלה לנתיב הנגדי וגרם להיתנגשות חזיתית עם רכב ב', אשר הסתובב ופגע ברכב שלישי, שחנה בשול הדרך.

...

במכלול הנסיבות, מהעבר האחד, חבלתו הקשה של הנאשם, שהוא צעיר, בראשית דרכו, שנותר עם נכות שתלווה אותו כל חייו, לצד עברו התעבורתי הנקי, והודאתו, ומהעבר השני, רף הרשלנות בתאונה שהוא בינוני, לצד חבלותיהם של מעורבים נוספים בתאונה, בהן חבלה של ממש שנגרמה לנוסע ברכב ב', אם כי זו אינה ברף הגבוה, אני סבורה שלא ניתן להימנע לחלוטין מרכיב של פסילה.

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסלת את הנאשם לתקופה של חודשיים, בניכוי חודשיים פסילה מנהלית.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח .

הנאשם נסע אחרי רכבם, היבהב באמצעות פנסי רכבו וצפר למתלונן על מנת שיעבור לנתיב הימני, והוא עשה כן. בשלב זה עקף הנאשם את רכב המתלונן תוך שהוא נוהג בצורה נמהרת ורשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה, סטה מנתיב הנסיעה השמאלי לנתיב הימני, בלם והאיץ מהירות נסיעתו תוך שנצמד לשול הכביש ושב למרכב הנתיב.

עם זאת, רובן המכריע של תאונות הדרכים נגרמות בשל רשלנות וטעויות אנוש ולא בשל פעולות מכוונות ואלימות.

...

ראו בעניין זה הדברים שנאמרו ברע"פ 5662/18 פלוני נ' מדינת ישראל (2.8.2018), פסקה 10: "התופעה המתפשטת כנגע רע במחוזותינו, של נקיטת אלימות מצד נהגים בכביש כלפי נהגים אחרים היא פסולה מכל וכל, וראוי להחמיר בעונשם של הנוקטים באלימות מסוג זה". כן ראוי להפנות לדברים שנאמרו ביחס לאלימות "הרגילה" הפושה במחוזותינו: "לנוכח שכיחותה הגוברת והמדאיגה של תופעת ה"אלימות הספונטנית" כלפי עוברי אורח, שאך העירו על התנהגות נפסדת, נראה כי אין מנוס מהעברת מסר תקיף וברור באשר לענישה שחייבת להיות נלווית להרשעה בעבירות מסוג זה" (ע"פ 4167/12 אוחנה ואח' נ' מדינת ישראל (17.3.2013)).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו – 31.1.23.

אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננים (יחדיו), ע"ת מס' 2 ו-3 בסך 3,000 ₪ הסכום ישולמו בתוך 90 יום.

מהבקשה, טיעוני הצדדים וחומר החקירה שהונח בפניי, עולה כי המבקש גרם לכאורה לתאונת דרכים לאחר שסטה שמאלה מנתיב נסיעתו, עלה על שטח הפרדה בצד שמאל ופגע בחלקו האחורי השמאלי של רכב שנסע לפניו (להלן: "התאונה").

...

אם וכאשר יזומן המשיב למרב"ד בטוחני שעניינו יידון בלב פתוח ונפש חפצה ובהתאם לכלל השיקולים ואין באמור כדי לרמוז באשר לתוצאות הליך בפני המרב"ד. לאחר שעיינתי בחומר החקירה, לרבות התמונות של זירות התאונה, מצב הרכבים לאחר התאונה, דו"ח הבוחן ועוד הגעתי למסקנה כי על אף שהעבירות שיוחסו למשיב בעת השימוע לא מחייבות פסילת מינימום, קיימת מסוכנות מסוימת מאופי התאונה.

בהגיע המשיב בסמוך לבית מס' 9, ביציאה מהעקומה, כשהוא עוקף בנתיב השמאלי במהירות בלתי סבירה רכב אחר הנהוג על ידי חנא סביר, איבד המשיב שליטה על הרכב, סטה מנתיב נסיעתו לשמאל ועלה על שפת אי התנועה על הגלגלים השמאליים ברכב ולאחר מכן סטה ימינה ומיד שוב סטה שמאלה, עלה על אי התנועה ופגע עם דופן ימין של הרכב בעמוד תאורה ועקר אותו ממקומו.

סעיף 46 ב' לפקודת התעבורה קובע כדלקמן: "(א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה ביהמ"ש על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעיניינו.

מדו"ח בוחן התנועה רס"ב ודיע פראג', אשר הגיע למקום התאונה, עולה כי התאונה נגרמה עקב נהיגה בקלות ראש, נהיגה במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך וסטייה מנתיב הנסיעה על ידי המשיב.

...

ב"כ המשיב, בניסיון לקעקע את חזקת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, טען כי אמנם קיימות ראיות לכאורה, אך בשל חולשת הראיות אין מקום להיעתר לבקשה ולהסתפק בתקופה בה היה פסול.

כל האמור לעיל מחזק את התשתית הראייתית כנגד המשיב, לפיה המשיב נהג ללא תשומת לב לדרך בכיוון נסיעתו, נהג במהירות שאינה סבירה ואינה מתאימה לתנאי הדרך, איבד שליטה על הרכב וסטה מנתיב נסיעתו ונהג ברשלנות ולא כפי שנהג מן היישוב היה נוהג בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר, המשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות, לפי סעיף 46 ב' לפקודת התעבורה, כנגדו.

אני מורה על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק גמ"ר 10169-07-23.