מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סטייה מהדרך מהעבודה לבית והתרחשות תאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר בתאונה שאירעה לתובע בדרכו מעבודתו לביתו, בתאריך 09.01.18 כתאונת עבודה לפי ס' 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.
המחלוקת האם יש להכיר בארוע כתאונת עבודה אשר אירעה לתובע בדרכו מעבודתו לביתו בהתאם לסעיף 80 (1) לחוק או שמא כטענת הנתבע מדובר בתאונה שאירעה תוך סטייה מהדרך בהתאם לסעיף 81 (א) והפסיקה הרלוואנטית.
הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995 (להלן: החוק) קובע כי "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו או עקב נסיעתו או הליכתו זו". הפסיקה קובעת כי סעיף 80 הרחיב את המקרים שיש לראותם כתאונת עבודה, תוך כדי ועקב העבודה אצל מעסיק או מטעמו וכי הרחבה זו מסויגת בכך שעל התאונה לבוא בגדר "סכוני הדרך", במקטע ה"דרך מקובלת" השייך מהעבודה למעון ותוך שאפשר שיתקיימו מספר חלופות מקובלות אם ההבדל ביניהם אינו משמעותי.
...
לטעמנו הסטייה לוואדי ג'וז הינה אינצידנטלית לנסיעה ולא מטרה בפני עצמה, כאמור שניהם היו עובדים שנסעו מהעבודה לבית באותה הדרך, פרט לשינוי זעיר ושולי.
משכך גם על פי פסק דין איילת מזרחי דין התביעה להתקבל.
הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 4500 ₪ .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

סה"כ גובה הנזק: נזק לא ממוני 17,000 ₪ הפסד שכר בעבר 10,800 ₪ הפסד שכר בעתיד 20,000 ₪ הפסדי פנסיה 3,850 ₪ עזרה מהזולת 12,000 ₪ הוצאות 2,000 ₪ סה"כ 65,650 ₪ ניכוי רעיוני? הנתבעת טוענת לנכוי רעיוני בהיות התאונה תאונת עבודה שארעה בדרך חזרה מהעבודה.
ממילא הנסיעה לאותה חברה, בדרך חזרה משם ארעה התאונה, מהוה סטיה מהותית מדרך החזרה מהעבודה לבית.
...
על כן, טענתה של הנתבעת להפרת חובת הקטנת הנזק נדחית.
לאחר שמיעת עדותה של התובעת אני דוחה את הטענה.
לפיכך, אני קובעת כי לא מדובר בתאונת עבודה וכפועל יוצא אין מקום לערוך ניכוי רעיוני כלשהו.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ במעוגל וכן אגרת התביעה ששולמה על ידה עם פתיחת ההליך.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

" את ההוראות המרחיבות בסעיף 80 לחוק יש לקרוא יחד עם סיוגן בסעיף 81 לחוק הקובע כך: "(א)תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לעניין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות." ההיסטוריה החקיקתית כאשר חוקק החוק בשנת 1953 (חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 (להלן – החוק המקורי)) נכללו בו (סעיף 14 לחוק המקורי) שתי הרחבות להגדרת תאונת עבודה: האחת, נסיעה מהמעון לעבודה ומהעבודה למעון; השניה, תאונה שאירעה אגב ביצוע פעולה להצלת רכוש או גוף.
] "כבר בראשית דרכם של בתי-הדין לביטוח לאומי גובשה העמדה השיפוטית הגורסת כי יש ליתן פירוש מצמצם לסעיף הנידון, באשר הוא בגדר 'חריג' המרחיב את ביטוח נפגעי-עבודה כנגד סיכונים שמניבה העבודה, ומחילו, בדרך פיקציה, גם על סכוני-דרכים (ראה הפתיח לסעיף הקובע: 'רואים תאונת עבודה אף אם'). אי לזאת נקבע כי אין ל'הרחיב' את 'ההרחבה' מעבר לגבולותיה הדווקניים, הגם שבחוק סוצאלי עסקינן המתפרש באורח ליבראלי." דברים אלה נכונים, בשינויים המחויבים, גם לעניין ההרחבה בסעיף 80(4) לחוק.
...
] עיקר טענות המשיב התבססו על מדיניות המעסיק, אולם בעניין זה מקובלת עלינו עמדת המוסד.
מן הכלל אל הפרט גם מבלי להדרש לשאלה האם הפסקת האוכל בקמפוס גבעת רם עונה על דרישות הסעיף לכך שההפסקה "נקבעה על דעת המעביד"[footnoteRef:27] ואף אם נניח כי אכן כך הוא, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה הקונקרטי תאונת המשיב אינה נכנסת בגדרי סעיף 80(4) לחוק.
להשלמת התמונה נציין שאיננו סבורים כי התאונה באה בגדרו של המבחן הרגיל של "תוך כדי ועקב העבודה". סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

(1) רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) ארעה תוך כדי נסיעתו של מבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
של סעיף 80, אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה, הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לעניין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות".
האם התאונה ארעה תוך כדי הנסיעה מהעבודה לבית התובע מטעם התובע העידו אישתו, הגב' לובנה מוסה (להלן: "לובנה" או אשת התובע"), מר נביל אמטיר (להלן: "נביל") שעבד עם התובע ביום התאונה ובנו של התובע, מר מוחמד מוסה (להלן: "מוחמד").
האם חלה הפסקה או סטיה של ממש בדרך משקבענו כי התאונה לא ארעה בדרך מהעבודה לבית התובע, כנטען, אין צורך לבחון אם חלה הפסקה או סטיה של ממש בדרך.
...
טענת התביעה כי מדובר בלוח זמנים סביר עקב פקק נדחית.
סוף דבר נטל ההוכחה והראיה בדבר היותו של התובע בדרך מהעבודה מוטל על כתפי התובע בהיותו עצמאי , על פי החוק.
לאחר ששקלנו בכובד ראש את עניין ההוצאות, לפנים משורת הדין, ובשים לב למצבו הרפואי הקשה של התובע, מצאנו כי אין לחייב את התובע בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בתאונת אופנוע קשה שאירעה ביום 9.9.2019 כתאונת עבודה מהעבודה בדרך הביתה.
 הפסיקה קובעת כי סעיף 80 הרחיב את המקרים שיש לראותם כתאונת עבודה, תוך כדי ועקב העבודה אצל מעסיק או מטעמו וכי הרחבה זו מסויגת בכך שעל התאונה לבוא בגדר "סכוני הדרך", במקטע ה"דרך מקובלת" השייך מהעבודה למעון ותוך שאפשר שיתקיימו מספר חלופות מקובלות אם ההבדל ביניהם אינו משמעותי.
עוד נפסק בדב"ע שן/0-174 אהרנפלד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 98 (1990), לגבי בחינת אורך ההפסקה לעומת אורך הנסיעה למעון, לפיו "בהיתחשב במטרות הסטייה, יש לתת משקל לעובדה כי מרחק הסטייה שקול כנגד מרחק הדרך כולה או יותר מזה". בעב"ל (ארצי) 32733-09-13 כהן - המוסד לביטוח לאומי, 17.7.14, חזר בית הדין הארצי על הנפסק בפרשת אספיר (עב"ל 329/09, מיום 9.1.05) "יש ולעיתים הדרך למקום העבודה כרוכה בסטייה מן הדרך המקובלת, על שלל חלופותיה. מתי תהא סטייה זו 'מקובלת' ומתי תחשב כ'סטיה של ממש' במובן סעיף 81 לחוק? אין על כך תשובה חד משמעית ולא ניתן להגדיר לצורך כך נוסחה מחייבת מראש. הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה. הסטייה תיבחן בפרמטרים של מידתיות, של סבירות ובעיקר של מטרת הנסיעה." (דגש ש.ש.) פסק דין עב"ל (ארצי) 18890-03-11 שלמה – המוסד לביטוח לאומי, 30.11.12, קובע כי במקרים בהם מטרת הסטייה היא אינצידנטאלית ונלווית לפעולת המבוטח בהליכתו לביתו, ואינה פעולה עצמאית העומדת בפני עצמה, יש לתת משקל פחות ליחס בין משך ומרחק הסטייה לבין אלו של הדרך המקובלת.
...
סוף דבר בהתייחס לפסיקה לעיל לפיה יש לשקול מהו מקטע ה"דרך מקובלת" השייך מהעבודה למעון ותוך שאפשר שיתקיימו מספר חלופות מקובלות אם ההבדל ביניהם אינו משמעותי.
התביעה מתקבלת .
הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו