מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סטטוס עובד זר – אי הפקדת ערובה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההלכה המנחה בסוגיית הפקדת ערובה נקבעה בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (16.7.03), פורסם בנבו (להלן: "הילכת פתחי אבו נסאר"), שם נפסק ע"י כבוד השופטת ארד (כתוארה אז), ביחס לתובע שהנו תושב ישראל: "כשהעובד הוא תושב ישראל - ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו". בהמשך קבעה כבוד השופטת ארד (כתוארה אז), כי: "בדברנו בתושבי ישראל, השיקול העקרי והראשוני לחיוב בהפקדת ערובה טמון בבחינה מוקדמת של סכויי התביעה. ככל שאין לשלול את סכוייה, לא יחויב התובע, גם אם אביון ודל הוא בהפקדת ערובה" כב' הנשיא (כתוארו אז), השופט אדלר סיכם את פסק דינו במילים "מעטים ונדירים המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה כדי לקבל את יומו בבית הדין". מן הכלל אל הפרט חיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנו בבחינת חריג.
העובדה שקיימים מסמכים אשר לטענת המבקשת מהוים הודאת בעל דין בכך שהמשיב היה פרילאנסר, להבדיל מעובד, צריכה להתברר לאשורה, בין השאר, על רקע ההלכה לפיה היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס ומעמד זה אינו נקבע על פי התאור שניתן לו ע"י הצדדים או מי מהם, אלא נקבע מבחינה משפטית על פי נסיבות המקרה כהוויתן (ע"ע (ארצי) 300274/96 צדקא נגד מדינת ישראל – גלי צה"ל, פורסם במאגרים (16/10/01).
ביחס לעובדים זרים נפסק במפורש כי הזכות לגביית הוצאות משפט נסוגה מפני הזכות לתביעה מכוח משפט העבודה המגן (ע"ע 1064/00 **** קיניאנג'וי DANIEL KINYANJUI MWANGI נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ פד"ע לה 625).
...
גם מטעם זה יש לדחות את התביעה.
לאחר בחינת הדברים לא שוכנעתי כי בענייננו מתקיימות אותן נסיבות חריגות המאפשרות חיוב המשיב בערובה להוצאות.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת הנתבעת (להלן:"המבקשת") לחייב את התובע (להלן: "המשיב") להפקיד ערובה, בסך שלא יפחת מ 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקשת בתביעה דנן (להלן: "הבקשה").
בהתאם להלכה הפסוקה יחסי עובד ומעסיק הם בבחינת סטאטוס.
ביחס לעובדים זרים נפסק במפורש כי הזכות לגביית הוצאות משפט נסוגה מפני הזכות לתביעה מכוח משפט העבודה המגן (ע"ע 1064/00 **** קיניאנג'וי DANIEL KINYANJUI MWANGI נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ פד"ע לה 625).
...
לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר לאחר בחינת הדברים לא שוכנעתי כי בענייננו מתקיימות נסיבות חריגות המאפשרות חיוב המשיב בערובה להוצאות.
מהטעמים שפורטו לעיל - הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
התובע אמנם יצא לקנדה אך לא נטען דבר לגבי הסטאטוס שלו באותה מדינה ומכל מקום מדובר במדינה שאינה מנויה בתוספת לתקנות לבצוע אמנת האג (הפרוצידורה האזרחית), תשי"ד-1954.
בכתב ההגנה הנתבעת הודתה כי לא ערכה לתובע ביטוח פנסיוני כאשר לטענתה טרם הוסדר המנגנון לכך בהתייחס לעובדים זרים.
...
מבלי להתייחס עתה לשאלה בדבר זכאות התובע לפיצויי פיטורים, אני סבורה כי בשים לב לכך שבכתב התביעה עתר התובע כטענה חלופית להפרשות ברכיב פיצויים וכאשר לפי הודאת הנתבעת בגין רכיב הפנסיה התחשיב הוא 8,372 ₪ (סעיף 54 לכתב ההגנה), כאשר סכום זהה אמור היה להיות מופקד גם ברכיב הפיצויים הרי שבשלב זה ניתן לומר כי בכל הנוגע לרכיבים אלה קיימת ראשית ראיה.
כמו כן, לגבי רכיב דמי חגים, ובשים לב להיקף עבודתו של התובע כמו גם לעובדה כי לפי הלכה פסוקה הנטל להוכיח את התנאים הנוגעים לזכאות ברכיב זה מוטל על המעסיק (ע"ע (ארצי) 44382-04-13 יוסף מנצור נ' גז חיש בע"מ ניתן ביום 4/5/15) אני סבורה כי בשלב זה הניח התובע ראשית ראיה לתביעה ברכיב זה. אין באמור להביע דעה לגבי הסכום לו זכאי התובע ברכיב זה, אם בכלל.
אמנם, ייתכן כי במקרים חריגים וקיצוניים יהיה מקום להתייחסות אחרת לממצאים שעלו במסגרת עדות מוקדמת, אך בשים לב לנתונים שפירטתי לעיל המסקנה היא שבמקרה זה קיימת ראשית ראיה לגבי חלק מרכיבי התביעה בהתייחס לנתבעת ודי בכך כדי לדחות את הבקשה להפקדת ערובה.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעה שהגישה התובעת, כנגד עובׁדה לשעבר, לאחר שהפר את הסכם ההעסקה שלו, הסכם לתקופה קצובה, בסיימו לאלתר עבודתו באוגנדה, לאחר פחות מחודשיים ומשעבר לעבוד אצל לקוח של התובעת, תוך שבמהלך עבודתו, תחת לקדם את ענייניה – עסק בקידום אינטרסים זרים ומנוגדים לשלה.
מנגד, 3 ימים קודם (8.8.10), פרט את סטטוס הנושאים שבטיפולו ואף ביקש כי התובעת תזמין עבורו כרטיס טיסה לישראל ל- 20.8.10.
[להתייחס לטענה בפרוטוקול בכתב יד עמ2] ביום 6.9.11 נתקבלה בקשת הנתבע לחיוב התובעת, "חברת קש הרשומה בקפריסין" בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ (בבקשה נתבקשה הפקדה בסך 150,000 ₪).
בתצהיריה טוענת התובעת כי הנתבע הודיע לקוך על הפסקה מיידית של עבודתו בנתבעת וכי פרסול הודיעו מיידית שהפסקה מיידית זו לא מקובלת על התובעת ופוגעת בה. ראוי לציין כי בתצהירו, לאחר שמנה את כשלי התובעת, טוען הנתבע "הייתי זכאי לסיים את ההסכם לאור ההפרות..." של התובעת – הנתבע מתייחס לסעיפים בתצהירי התובעת, אך הגם שעושה הוא כן ארוכות (כמחצית מתצהירו) – אין היתייחסות (ודאי לא הכחשה) לנטען בסעיפים 31-36 לתצהיר פרסול (!).
...
ונבהיר – חוסר תום לבו של הנתבע בו שוכנענו וחוסר נאמנותו כעובד, ודאי בנסיבות – היה ראוי כי יובילו לחיובו במלוא הסכום הנטען כפיצוי מוסכם, אלא, משלתובעת אחריות באי דאגה לכך כי נחתם ההסכם עם התובע, מצאנו לקבוע כאמור (ובאי הצגת ראיות שניתן היה להציגן, להצגת טיוטא להסכם כאמור).
בסכומים דלעיל שנקבעו יש כדי שפוי התובעת לנזקיה, בהם שוכנענו, שבאחריות הנתבע.
הנה כי כן – נדחית התביעה שכנגד על כל תתי סעיפיה, משלא הוכחה כלל בפנינו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך למשל בע"ע (ארצי) 64836-09-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ'Gebre Okubazgy (09.08.2017) עמד כב' בית הדין הארצי על הבעייתיות בכך שלא ניתן היה לבצע הפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורים עבור עובדים זרים.
כמו כן מצאנו שקיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וכי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. אשר לטענת המשיבה בדבר קיומם של אינטרסים מנוגדים בין חברי הקבוצה נפנה לדברים שנקבעו לאחרונה על ידי כב' סגנית הנשיאה, גילצר בתצ (ת"א) 35327-08-20 גולן חזנוביץ' נ' וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ (20.3.2022) המקובלים עלינו: "טוענת המשיבה כי מאחר שמדובר בשאלת סטאטוס אין משמעות ליציאה מהקבוצה וחברי הקבוצה ימצאו עצמם כבני ערובה לאנטרס האישי של המבקש. אכן נפסק בעבר כי קיים קושי וסכנה לאשר תובענה ייצוגית בקיומם של יחסי עובד ומעסיק אשר טמונה בשאלה אם האישור לא נוגד את אינטרס חברי הקבוצה (עע (ארצי) 247/09 אביב סמוכה - ההתאחדות לכדורגל בישראל, [פורסם בנבו] (21.3.11), סעיף 25 לפסק הדין (להלן: "פסק הדין בעיניין סמוכה")).
...
כמו כן, בניגוד למצב המשפטי בעת שניתן פסק דין סמוכה, כיום בהתאם לפסיקה נערכת הבדיקה לפי "הגישה החישובית" כך שחברי הקבוצה לא ידרשו להשבה עקב הכרה בדיעבד ביחסי עבודה (מה גם שכאמור הגענו לכלל מסקנה כי ככל הנראה אין קיזוז מלא והמשיבה תידרש לשלם הפרשים).
" אף לא מצאנו לקבל את טענות המשיבה בדבר באי ביצוע פניה מוקדמת של המבקש למשיבה.
] סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: התובע הייצוגי יהיה המבקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו