סחר בחלקי חילוף גנובים ורכבים גנובים

סעיף 413יא לחוק העונשין קובע כך: "העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפרוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים". הינה כי כן, מלשונו של הסעיף עולה בצורה ברורה, כי על-מנת שתתגבש עבירת המסחר אין הכרח כי תעשה פעולה של מכירה דוקא.

אשר לידיעתו של המערער, הרי שזו הוכחה באמרתו שנמסרה ביום 19.9.2007 במישטרה (ת/2), במסגרתה מסר כי הוא קנה מזגיר מנועים גנובים, ולצדה העובדה כי המערער היה בעלים של חברה שעסקה בייבוא ובסחר של חלקי חילוף לכלי רכב ובקיא היטב בתחום, לרבות במחירי השוק של מנועים.

...

נמצא כי גם דינה של הטענה בדבר ענישה כפולה להידחות.

אולם אף שדחה את טענות המערער להקלה בעונשו גזר עליו בסופו של דבר עונש מצטבר של 4 שנות מאסר בלבד על כל העבירות.

סוף דבר: אם דעתי תשמע, יש לדחות את הערעור בע"פ 2417/14, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, ולקבל את ערעור המדינה בע"פ 2677/14 כאמור בפסקה 19 שלעיל.

לפי כתב האישום, המבקש, שהיה הבעלים והמנהל של חברת "ניתאי מוטורוס" בע"מ", העוסקת בייבוא ובסחר של חלקי חילוף לכלי רכב, קשר קשר יחד עם שני הנאשמים האחרים, למכור מנועים גנובים שמקורם בכלי רכב שנגנבו מישראל.

לפי האישומים השני עד הששי, בחמש הזדמנויות שונות מכר המבקש מנועים מזויפים וקיבל תמורת כל מנוע סכומים הנעים בין 6,930-2,890 ש"ח. המבקש הואשם במסגרת אישומים אלה, בזיוף ושימוש במסמך מזויף כדי להקל על ביצוע עבירות הסחר בחלק גנוב, עבירה לפי סעיף 413ח(2) לחוק העונשין; בשינוי זהות של חלק רכב, עבירה לפי סעיף 413ט לחוק העונשין; בקבלת חלק גנוב, עבירה לפי סעיף 413י לחוק העונשין; במסחר בחלק גנוב, עבירה לפי סעיף 413יא לחוק העונשין ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

...

משכך, כאמור, דין הטענה להידחות.

אף טענותיו של המבקש בדבר ההחמרה בעונשו דינן להידחות (השוו: דנ"פ 845/15 שושן נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (22.3.2015)).

הבקשה נדחית איפוא.

הצהרת נפגע העבירה (ת/3) מהצהרת נפגעי העבירה י' ס' וענת ס' עולה, כי הנאשם גנב את מכוניתם כשהייתה ענת בשבוע ה-39 להריונה, דבר שגרם לעוגמת נפש רבה ומנע מענת ומ-י' לטפל בהחלפת הרכב ולבצע את הסידורים הנדרשים, ויצר קושי ממשי בחייהם.

בע"פ 4287/11 ג'אבר סאלח נ' מדינת ישראל (12.11.12) נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של שינוי זהות רכב או חלקו, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב גנוב.

...

 לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת מורכבותן של העבירות ואת רמת התחכום הגבוהה בה התבצעו המעשים, את השיטתיות שבביצוע, והנזק הכלכלי ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לנפגעי העבירה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בגין כל האישומים, נע בין 4.5 שנות מאסר ועד לתשע שנות מאסר.

באיזון בין השיקולים השונים, אני סבורה כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף האמצעי תחתון של המתחם, בהתחשב במצבו הבריאותי ובלקיחת האחריות על אף עברו הפלילי המכביד.

אשר על כן , אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: 6 שנות מאסר.

ההליך הפלילי: ביום 1.9.03 הוגש כתב אישום כנגד מובילי מים ומונג'ד (להלן – "כתב האישום המקורי"), המייחס להם עבירות של סחר בחלק רכב גנוב (עבירה לפי סעיף 413 י"א לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ולהלן: חוק העונשין) וכן, עבירה של החזקת נכס חשוד (עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין).

סבורני כי ניהול רישום במשרד הרשוי לעניין החלפת מנוע הרכב ו/או איסור על שינוי מבני בו נועדו, בין היתר, להגן על רוכשי רכב מהתקנתם של חלקים לא מקוריים ו/או גנובים.

...

סבורני, כי התנהלות מעין זו ראויה לגינוי נמרץ ואין בפיצוי רגיל לפי דיני הנזיקין כדי למצות גנאי זה. לפיכך, בכלל נסיבות העניין בהתחשב בטיבו של המעשה ובשיעור הנזק שנגרם, מצאתי כי יש מקום להשית על הנתבעים פיצויים עונשיים בסך של 30,000 ₪.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבל כמו גם ההודעה לצד ג', כדלקמן: אני מחייבת את זהר לשלם לעיזבון התובעת את ההפרש בין עלות המשאית ששילמה לו (236,000 ₪) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.8.02 ועד למועד התשלום בפועל.

בהתאם להודעת המנהלת המיוחדת בתיק פש"ר 16082-10-10 מיום 3.1.13, הנני מורה כי הפיצוי שנקבע ישולם ישירות לקופת הכינוס אצל כונס הנכסים הרשמי בחיפה ועל כן אני מעכבת את ביצועו של פסק הדין עד לקבלת הנחיות מתאימות ממנה ומבית המשפט במסגרת תיק הפש"ר. המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לתיק הפש"ר ולמנהלת המיוחדת.

במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם בבצוע גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ובביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק, וניתנה הכרעת דין המרשיעה את הנאשם בעבירות הנ"ל. כמו כן, הוסכם בין הצדדים בדיון מיום 12.11.13 שבית המשפט יכריע את דינו של הנאשם לעניין העבירה המתייחסת למסחר ברכב וחלקי רכב גנובים לפי סעיף 413יא לחוק העונשין, על בסיס כתב האישום בלבד וטיעוני הצדדים וללא צורך בראיות, ובאופן שבית המשפט יקבע על פי החומר שיונח בפניו, האם עובדות כתב האישום מקימות גם עבירה זו. למעשה, השאלה המשפטית בה חלוקים הצדדים, היא האם עבירת המסחר ברכב או בחלקים גנובים המופיעה בסעיף 413(א) לחוק העונשין מתקיימת גם כאשר מדובר בחלקים שנגנבו מחנות חלקי חילוף ולא אגב ביצוע גניבת רכב או חלק ממנו.

...

החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של מסחר ברכב או בחלק גנובים- עבירה לפי סעיף 413יא לחוק העונשין ולהרשיע את הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד לפי סעיף 390 לחוק העונשין ובהפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר המונח לפני, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה בסעיף 413 יא לחוק שעניינה "מסחר ברכב או בחלק גנובים", כפי שאפרט להלן.

על כן, יש לזכות את הנאשם מעבירה זו. סוף דבר נוכח האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מביצוע עבירה של מסחר ברכב או בחלק גנובים- עבירה לפי סעיף 413יא לחוק העונשין ומרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד לפי סעיף 390 לחוק העונשין ובהפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.