נטען כי באותה עת היתקשר הנאשם 2 (ממדוח) אל יהודה שמשי (קבלן המשנה) שהועסק מטעם המתלונן ואיים עליו שלא כדין בכך שאמר לו כי במידה שלא יחזיר את זיאד לעבודתו, יהודה "יחטוף כדור בין העיניים". עוד נטען כי הנאשם 2 (ממדוח) הוסיף ואמר ליהודה כי מבחינתו הוא יכול לפנות למישטרה.
באשר לטענת האפליה ביחס לנאשם 2 לכתב האישום נטען כי חלקו של המשיב דומינאנטי יותר ביחס לאלימות שהופעלה כנגד המתלונן, מה גם הוא אשר מקבל ישירות את הכסף באמצעות חשבון חברתו לחיים, וגם הוא הדמות המאיימת על-פי המסרונים שנשלחו למתלונן.
לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפניי, לא מצאתי שהטעמים שציינה ב"כ המבקשת מתיישבים לכאורה עם העובדות הבאות; ראשית – מעיון בכתב האישום עולה, שלמשיב ולממדוח מיוחס האישום הראשון, שעניינו קשירת קשר לבצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בנסיבות מחמירות, היזק במזיד, בעוד לממדוח מיוחס גם האישום השני, שעניינו סחיטה באיומים, וגם האישום השלישי, שעניינו הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
...
מכל האמור לעיל עתרה המבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים הואיל ולגישתה המסוכנות הטבועה בעבירות של סחיטה באיומים לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר, בעיקר כאשר עסקינן במשיב שלחובתו עבר פלילי ואף ריצה מאסר בעברו על רקע סחיטה באיומים, ואף תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי.
באשר לחלופה שהוצגה בפניי בדמות מעצר בית מלא בבית גיסו של המשיב, אלטלאלקה עבד רבו – בן 68, ביישוב חורה, בפיקוחו וכן פיקוח אחיו של המשיב מוסא עטאונה – בן 42, שוכנעתי שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר, בשים לב להתרשמותי, כי מדובר בערבים נורמטיביים, אחראיים, רציניים, המבינים את אחריותם כערבים וכמפקחים, וגם מסוגלים להציב גבולות להתנהגותו של המשיב.
אשר על כן, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:
המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו של הערב אלטלאלקה עבד רבו בשכונה 1 בית מספר 635 ביישוב חורה, תחת פיקוחו וכן פיקוחו של אחיו מוסא עטאונה, לסירוגין.
<#5#>
החלטה
מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.
