סחיטה באיומים באמצעות סרטונים ברשת

בבית המשפט העליון בש"פ 5396/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב העוררים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"ת 36200-05-23 שניתנה ביום 18.6.2023 על ידי כבוד השופטת ע' גולומב תאריך הישיבה: ב' באב התשפ"ג (20.7.2023) בשם העוררים: עו"ד זוהר ארבל בשם המשיבה: עו"ד גל הרניק-בלום ][]החלטה

העובדות הדרושות לעניין נגד העוררים, שהנם אחים, הוגש כתב אישום חמור המייחס להם עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב), בנסיבות סעיפים 345(ב)(5) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בצרוף לסעיף 29 לחוק; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק בצרוף סעיף 29 לחוק; תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק בצרוף סעיף 29 לחוק; גניבה לפי סעיפים 383(א)(1) ו-384 לחוק, בצרוף סעיף 29 לחוק; ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

בנוסף, העוררים איימו על המתלונן כי יהרגו אותו וכן התקשרו לאחיו של המתלונן, וציינו באוזניו כי יפגעו במתלונן וכי יחזירו אותו "בחתיכות", אלא אם האח יעביר לידיהם סכום של 40,000 ש"ח. זאת ועוד, העוררים הורו למתלונן לפשוט את בגדיו, תוך שעורר 1 צילם אותו ערום ואיים עליו להשאר במקום, שמא יפרסם את הסרטונים ברשתות החברתיות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערר על נספחיו ונתתי דעתי לטענות הצדדים ובאי-כוחם, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

איני קובע ממצאים בנדון וממילא אין ביכולתי לעשות כן במסגרת בקשה זו. כך או אחרת, בסופו של יום, לא שוכנעתי כי הונחה תשתית להתערבות בהחלטת בית משפט קמא, לבטח בשים לב למתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות כגון דא (ראו למשל: בש"פ 1560/18 מדינת ישראל נ' בן ציון, פסקה 12 (22.02.2018)).

הערר נדחה אפוא בזאת.

במהלך שהותו של הקטין בבית המתלונן הראה הקטין למתלונן סדרת סרטונים ברשת האינטרנט המגוללים את סיפור חייו של הנאשם.

יש בדברים ששמעה מהנאשם "אני מצטער, זה רק רובה צעצוע" הודאה במיוחס לו. לא נעשה כל ניסיון של ההגנה לחלוק על דברים אלה בהצגת שאלות נוספות לעדה, או על ידי הנאשם עצמו במהלך עדותו.

סיכומו של דבר, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את עבירת הסחיטה באיומים כמפורט בסעיפים 14 – 17 (הביקור בבית המתלונן בשעה 01:15 בלילה והאירוע בשבת בצהריים) וכן הארוע שהתרחש במפגש בתחנת הרכבת המפורט בסעיפים 19 – 23 לכתב האישום.

...

בנסיבות המקרה אני מחליטה בנושא זה, להעדיף גירסתו של הקטין בחקירה (ת/6) על פני עדותו בבית המשפט.

גם הסניגור לא חלק על כך כי אם יגיע בית המשפט למסקנה שהנאשם החזיק אקדח (אמיתי או צעצוע) כי אז מדובר בהתנהגות מאיימת והמעשה נכנס בגדרה של עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

סיכומו של דבר, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את עבירת הסחיטה באיומים כמפורט בסעיפים 14 – 17 (הביקור בבית המתלונן בשעה 01:15 בלילה והארוע בשבת בצהריים) וכן האירוע שהתרחש במפגש בתחנת הרכבת המפורט בסעיפים 19 – 23 לכתב האישום.

מעשים אלה של הנאשם מגבשים את עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ואני מרשיעה אותו בעבירה זו. ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ב, 02/07/2012 במעמד הנאשם, ב"כ הנאשם עו"ד איתי בן נון וב"כ המאשימה עו"ד רותם עמית.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: הצגת מידע כוזב לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995; מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים אף בהסכמה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק) (3 עבירות); סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק; הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982(2 עבירות); הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; קבלת דבר במירמה לפי סעיף 415 רישא לחוק; החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב)(3) לחוק.

הנאשם המשיך ובקש שתשלח סרטונים מיניים דומים, ניסה לרכוש את אמונה בכך ששלח לה ארבעה סרטונים שבהן נראות קטינות מבצעות מעשים מיניים ומשדרישותיו לא נענו, סחט את הקטינה בכך שאיים לפרסם את הסרטונים ולביישה בקרב סביבתה, וזאת כדי להניעה להמשיך ולשלוח לו תכנים מיניים.

אשר לעבירת סחיטה באיומים בהקשר לבצוע עבירת מין ברשת, אפנה לע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), שם נקבע מיתחם הנע בין 30-12 חודשי מאסר לעבירות סחיטה באיומים במסגרת ביצוע עבירות מין ברשת (מעשים מגונים והטרדה מינית), העירעור נדחה; בע"פ 3935/16 עופר טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17) נקבע מיתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר בגין אישום אחד של עבירות מין מקוונות ואיומים, העירעור נדחה.

...

אשר לעבירת סחיטה באיומים בהקשר לביצוע עבירת מין ברשת, אפנה לע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), שם נקבע מתחם הנע בין 30-12 חודשי מאסר לעבירות סחיטה באיומים במסגרת ביצוע עבירות מין ברשת (מעשים מגונים והטרדה מינית), הערעור נדחה; בע"פ 3935/16 עופר טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17) נקבע מתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר בגין אישום אחד של עבירות מין מקוונות ואיומים, הערעור נדחה.

לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, פגיעתו המשמעותית בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי, שלא בלי התלבטות, לאמץ את מתחם המאשימה ואני קובעת מתחם ענישה כולל הנע בין 45-72 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.2.2022.

במהלך שהותו של הקטין בבית המתלונן הראה הקטין למתלונן סדרת סרטונים ברשת האנטרנט המגוללים את סיפור חייו של הנאשם.

גם הסנגור הציג שאלות בנושא זה. על פי עדותו של המתלונן, הוא שוכנע על ידי הקטין לראות את הסרטים: "...היה לו כוח שיכנוע, הוא שיכנע אותי בכוח הכוונה "בוא תראה בוא תראה" הוא אמר לי בוא תראה יש לפטריק סכינים בגרון.

סיכומו של דבר, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את עבירת הסחיטה באיומים כמפורט בסעיפים 14 – 17 (הביקור בבית המתלונן בשעה 01:15 בלילה והארוע בשבת בצהריים) וכן הארוע שהתרחש במפגש בתחנת הרכבת המפורט בסעיפים 19 – 23 לכתב האישום.

...

בנסיבות המקרה אני מחליטה בנושא זה, להעדיף גירסתו של הקטין בחקירה (ת/6) על פני עדותו בבית המשפט.

גם הסניגור לא חלק על כך כי אם יגיע בית המשפט למסקנה שהנאשם החזיק אקדח (אמיתי או צעצוע) כי אז מדובר בהתנהגות מאיימת והמעשה נכנס בגדרה של עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

סיכומו של דבר, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה והוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את עבירת הסחיטה באיומים כמפורט בסעיפים 14 – 17 (הביקור בבית המתלונן בשעה 01:15 בלילה והאירוע בשבת בצהריים) וכן האירוע שהתרחש במפגש בתחנת הרכבת המפורט בסעיפים 19 – 23 לכתב האישום.

מעשים אלה של הנאשם מגבשים את עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ואני מרשיעה אותו בעבירה זו. <#4#> ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ב, 02/07/2012 במעמד הנאשם, ב"כ הנאשם עו"ד איתי בן נון וב"כ המאשימה עו"ד רותם עמית.

הנסיבות המחמירות הנשקלות לחובת הנאשם הן תיכנון המעשים ותחכומם; היותו המבצע הבלעדי של העבירות, המתכנן, היוזם והמוציא לפועל; הרקע למעשיו הוא כלכלי, מטרתו הייתה לנצל את חשש המתלונן מחשיפה כדי לסחוט ממנו כספים רבים; הנאשם לא בחל בשימוש באיומים חוזרים ונשנים, בוטים ומטילי אימה תוך הצגת מצג שוא כי אחרים הם הדורשים סכום כסף נוסף, גבוה, היתנהל בבריונות, כשמיום ליום ניסה להגביר את הלחץ על המתלונן ואיים בהפצת הסרטונים על ידו או על ידי אחרים לכל מכריו של המתלונן וברשתות חברתיות; מעשיו נפסקו עם מעצרו ולא ביוזמתו.

...

על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הפסיקה הנוהגת, מצאתי לאמץ את מתחם הענישה לו עתרה המאשימה הנע בין 48-24 חודשי מאסר.

הנאשם היה עצור קרוב לחמישה חודשים ובהמשך בתנאי איזוק, סבורני כי מעצרו הלא קצר, ההליך המשפטי והאכזבה והבושה שגרם להוריו ומשפחתו מהווים גורמים מרתיעים וממתנים.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 27 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 16.8.21-6.1.22.