בפניי תביעה שטרית בגין ארבע שיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת, כל אחד על סך של 2333 שקלים שמועד פרעונם הוא 10.5.16, 10.6.16, 10.7.16 ו- 10.8.16.
טענות הנתבעת בהתנגדות היו איפוא כשלון תמורה מלא, וכן כי סחור השיטריות על ידי הערב הוא פגום ונעשה תוך מעילה באמון, שכן הערב התחייב כי השיקים יועברו לאתרים מדיה בגין השרות שהתחייבה לספק לנתבעת.
את השיקים היא ביטלה לפני מועד פרעונם, כשלגרסתה, "השיקים בוטלו אחד אחד כי אחרת צריך לשלם עמלה"(פרוטוקול הדיון 8.7.19 עמ' 5 שורות 26-28).
אין בפני כל ראיה על פיה ניתן להסיק כי הנתבעת ביטלה את השיקים עקב העידר כסוי, כפי שאין בפני כל ראיה לפיה ניתנה לנתבעת תמורה כלשהיא בגין השיקים.
...
לפיכך, אני סבורה כי התובע לא נטל בתום לב את השיקים שתאריך פירעונם 10.7.16 ו -10.8.16, ומכאן שאינו בגדר אוחז כשורה על פי התנאים שנקבעו בהוראות 28 (א) (2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן- פקודת השטרות).
יתר על כן, ההלכה היא כי תיקון תאריך בשיק, כשלצדו ראשי תיבות שמו של עושה השיק, קנה לו אחיזה בבנקאות ובחיי המסחר, עד שאין בתיקון זה המופיע על פני השיק כדי לפגום בתקינותו (ראה, ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ.
סוף דבר:
אני דוחה את ההתנגדות בהתייחס לשני השיקים שתאריך פירעונם 10.5.16 ו- 10.6.16, ולא ניתן יהיה לפעול כנגד הנתבעת לשם גבייתם.
אני מקבלת את ההתנגדות בהתייחס לשני השיקים הנותרים, שתאריך פירעונם 10.7.16 ו 10.8.16.
