מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סחבת משפטית חיוב בהוצאות שיקולי בית המשפט בהטלת הוצאות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיבה פרטה את היתנהלות המבקש בהליך (כפי שצוין לעיל) וטענה כי בנסיבות הללו יש לשים סוף לסחבת בה נוקט המבקש, לדחות את בקשתו ולחייבו בהוצאות הבקשה.
סמכותו של בית המשפט למחוק ערעור בגין אי הפקדת ערובה קבועה בתקנה 135 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") הקובעת כהאי לישנא: "לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור או על דחיית המועד להפקדתה". על משמעות וחשיבות הפקדת הערובה בהליך ערעורי עמד השופט גרוסקופף ברע"א 7687/18 מדינת ישראל – רשות המסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (נבו, 15.7.20): "בתי המשפט ציינו שלושה שיקולים מרכזיים אותם נידרש בית המשפט להביא בחשבון בבואו לחייב בהפקדת ערובה להוצאות:
"תקנה זו מאזנת בין זכות הפרט לגישה לערכאות לבין שיקולים של מניעת הליכי סרק, סופיות הדיון, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאות בעלי הדין האחרים (למשל: בש"א 5244/20 סימון נ' מדינת ישראל (29.7.2020); בש"א 7030/20 אוזן נ' זיגדון, פסקה 4 (18.10.2020))". (ראה ער"א 5518/21 דוד חננאל נ' אליעזר סגל (נבו, 16.8.21)).
ברע"א 2885-06 נציגות הבית המשותף ואח' נ' גאון (נבו, 3.10.2006) נקבע ביחס לסנקציה המוטלת בגין אי הפקדת ערובה כך: "ההחלטה על דחיית ערעור - ובמקרה זה מחיקתו - בשל אי הפקדת עירבון במועד, מסורה לשיקול דעת בית המשפט (בש"א 2511/90 רום נ' עיזבון המנוח אברהם שריער, פ"ד מד (3) 589 (1990)). איחור בהפקדת עירבון אינו נתפס כעניין של מה בכך והארכת מועד להפקדת עירבון אינה ניתנת כעניין שבשיגרה (בש"א 2005/97 יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97(2). ההחלטה באשר למתן ארכה להפקדת עירבון היא פרי איזון בין שלושה אינטרסים: האנטרס של כל אחד מבעלי הדין ואנטרס הציבור בבירור מהיר ויעיל של ההליכים בבתי המשפט. איזון זה צריך שייעשה על בסיס תשתית עובדתית ולפיכך על המבקש הארכת מועד לתמוך בקשתו בתצהיר מפורט (בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית, פ"ד נב(3) 625 (1998); ע"א 4833/98 יונה מרכז רפואי בע"מ נ' עתון "העיר", תק-על 99(3) 1230)".
...
המשיבה 2 הגישה תשובה במסגרתה טענה כי יש לדחות את בקשת המבקש.
אשר על כן, ונוכח כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בבקשה סקר המבקש את השתלשלות ההליך מאז ניתן פסק הדין בעירעור ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה ביום 1.7.19 והדגיש, מזה למעלה מ- 9 חודשים, המשיבה נוקטת בסחבת מכוונת ומעכבת את מינוי המומחה להערכת מסוכנותו של המבקש.
עוד טענה המשיבה, כי מעולם לא ויתרה על הערכת המסוכנות של המבקש, אלא הבהירה שהמשא הכספי שהוטל עליה: תשלום הערבון בעירעור וההשתתפות במימון האיבחון למעלה מכוחה הוא.
עוד ביקש לחייב את המשיבה בהוצאות משפט גבוהות במיוחד, בשל ענוי הדין החמור שניגרם לו, כמו גם הנזק הכספי בגין גרירתו להליכים משפטיים רבים וארוכים, בביהמ"ש לעינייני מישפחה, בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש העליון.
כן עותר המשיב לשקול להורות על ביטול הערכת המסוכנות לאור היתנהלותה המקוממת של המשיבה אשר גרמה לעיכוב משמעותי של ההליך ולחייבה בהוצאות משפט גבוהות במיוחד.
.₪ בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 5,000 כמו כבוד בית המשפט המחוזי, סבורה גם אני כי נוכח הטענות החמורות שטוענת המשיבה כלפי המשיב, היה עליה לשתף פעולה עם מכון שלם ללא דיחוי, על מנת שחוות הדעת והמסקנות יונחו לעיני ביהמ"ש, וזה יוכל על בסיסם, לידון בהסדרי המשמורת וזמני השהות, כמצוות ביהמ"ש המחוזי.
...
ביהמ"ש נעתר לבקשה ועיכב את הביצוע.
יצויין כי בית המשפט המחוזי דן בבקשת הרשות לערער על אף שהמשיבה לא הפקידה עירבון בהתאם להחלטתו, ודחה אותה לגופה לאחר בחינת טענות הצדדים: "אני קובעת כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת ביהמ"ש קמא ו/או בשיקול דעתו משדחה את
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותקבע את התיק למעקב ליום 2.7.20 ניתנה היום, י"ב סיוון תש"פ, 04 יוני 2020 , בהעדר הצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור המקובץ לעיל ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הדרושים לעניין, באתי למסקנה כי ניתן לראות בבקשת הנתבעים כבקשה לאישור פסיקתא על הוצאות משפט שנגרמו להם עד למחיקת התובענה.
בנוגע לטענה כי בית משפט קמא לא היה מוסמך לפסוק את הוצאות למשיבים לאחר שלמעשה הוא קם מכסאו, מצאתי להתייחס בקצרה ולקבוע כי לאור דבריה של כבוד השופטת חיות (כתוארה אז) בבר"ם 5720/05 יוסף גופר כונס הנכסים נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה פתח תקוה, ניתן ביום 26.4.07, בית משפט קמא היה מוסמך לעשות כן, אבל זאת אך ורק אם היתה מוגשת לו על ידי המשיבים בקשה לתיקון טעות במסגרת 21 הימים שלאחר מתן פסק הדין, כפי שמאפשר סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"): "...אין כל מניעה להשקיף על חוסר היתייחסות לשאלת שכר טירחה והוצאות בפסק דין כעל השמטה מקרית הנתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. גישה זו יש בה היגיון נוכח החובה המוטלת על בית המשפט לפי תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להחליט בתום הדיון בשאלת שכר הטירחה והוצאות המשפט וכלשון התקנה: "בתום הדיון, בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טירחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו". חזקה, איפוא, על בית המשפט כי ייתן דעתו לסוגיות אלה בכל החלטה שיפוטית היוצאת תחת ידו וכי המנעותו מלעשות כן נובעת מהיסח הדעת.
בע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, ניתן ביום 21.7.03, התייחסה כבוד השופטת פרוקצ'יה לנפקותה של החלטה מאוחרת שניתנה על ידי הערכאה המבררת לאחר שבית המשפט נתן פסק דין ולמעשה קם מכיסאו וקבעה: "...עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ... טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. ... עיקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם.
עוד ראיתי לציין כי על פי המתואר למעלה הייתה גם למשיבים יד בסחבת בהתנהלות אשר הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה.
...
אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא למחוק את התביעה שגויה.
עוד ראיתי לציין כי על פי המתואר למעלה הייתה גם למשיבים יד בסחבת בהתנהלות אשר הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עקרי טענות הצדדים התובעים טוענים כי נוכח היתנהלותו הרשלנית של הקבלן והסחבת שבה נקט, לא הייתה לפניהם ברירה אלא לנקוט בהליך משפטי זה. לדידם, מלוא נזקיהם הוכחו אך מפאת הפשרה, אין הם תובעים עוד את אומדן התיקונים לפי תביעתם (סך 170,000 ₪).
הקבלן טוען מנגד כי אף שנסיבות העניין מצדיקות את חיוב התובעים דוקא בהוצאותיו הן נוכח התנהלותם לפני ההליך הן במהלכו, אך לצד זאת ובאווירה מפויסת, הוא יעתור שכל צד יסתפק ויישא בהוצאותיו.
הסעיף נוקב בלשון ברורה לפיה טיעוני הצדדים לפני בית המשפט יהיו בעיניין "הוצאות ההליך". הצדדים אף הוסיפו את התיבה "לרבות שכ"ט עו"ד". הסעיף מנוסח בלשון פשוטה, וכמשמעו הוא מיתמקד אך ובילבד ברכיב ההוצאות של ההליך המשפטי ושכר הטירחה כאמור.
בהנחה שבסופו של יום אומדן הנזקים היה נקבע כפי עמדת המומחה, כי אז מתחייבת המסקנה לפיה הערכת המומחה (לרבות הסכום המשולם לפי הפשרה עבור פינת האוכל), הוא פחות ממחצית אומדן הנזקים שבכתב התביעה, ובכלל, פחות משליש מסך התביעה! בהנתן האמור, אני סבור כי יש להעמיד את סך הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-הדין הנפסק על סך כולל 18,000 ₪, כאשר מחציתו היא הוצאות ההליך ומחציתו השנייה היא שכר הטירחה כולל מע"מ. בקביעת סכום זה נעשה איזון בין השיקולים הבאים: ההלימה בין הסך הנתבע לתוצאת ההליך.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר הקיים בתיק ונתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לחייב את הקבלן בסכום ההוצאות ובשכר טרחת עורך-דין בסכום שיפורט בהמשך.
מעיון בסעיף הספציפי ובהסדר בכלל, סבורני שבנדון, הדין עם הקבלן.
בהנחה שבסופו של יום אומדן הנזקים היה נקבע כפי עמדת המומחה, כי אז מתחייבת המסקנה לפיה הערכת המומחה (לרבות הסכום המשולם לפי הפשרה עבור פינת האוכל), הוא פחות ממחצית אומדן הנזקים שבכתב התביעה, ובכלל, פחות משליש מסך התביעה! בהינתן האמור, אני סבור כי יש להעמיד את סך הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-הדין הנפסק על סך כולל 18,000 ₪, כאשר מחציתו היא הוצאות ההליך ומחציתו השנייה היא שכר הטרחה כולל מע"מ. בקביעת סכום זה נעשה איזון בין השיקולים הבאים: ההלימה בין הסך הנתבע לתוצאת ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שישה שימושים אלו שפורטו בסעיפים 33-36 לכתב התביעה יכונו להלן:"השימושים החורגים". התובעת דורשת להשית על הנתבעים הן צוי עשה וצוי מניעה הרלבאנטיים להפסקת השימושים החורגים והן סעד כספי שטיבו דמי שימוש ראויים.
הגם שכך, התובעת ו"המשקם" חטאו בכך שלא העבירו את הזכויות בנחלה דנן ע"ש הנתבעים, שעודם מטפלים בכך, אלא שהתובעת מכשילה למעשה את הנתבעים בהתנהלותה שלה ובסחבת בה היא נוהגת.
ניתן בזאת צו מניעה כמבוקש בסעיף 57.1 לכתב התביעה – נאסר בזאת על הנתבעים ו/או אחרים מטעמם ו/או בשליחותם ו/או בשמם ו/או בשליטתם וגם/או שהנתבעים אחראים באורח כלשהוא להם ו/או למי מהם ו/או להתנהגותם ו/או להיתנהגות מי מהם ו/או שהנתבעים מצויים עמם בקירבה משפטית מחייבת, לעשות בנחלה 26, כל שימוש שאינו חקלאי או מותר ע"פ דין ובמיוחד שימוש מסחרי, לרבות לאחסנה ו/או מסחר בחול.
פרק זה מורה על פסיקתן של הוצאות "סבירות והוגנות" ככלל (תקנה 152) תוך היתחשבות, בין השאר, "בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש" (תקנה 153(ג)) ותוך שלנגד עיני בית המשפט תכלית החיוב שהנה שיפוי בעל הדין על הוצאותיו בהיתחשב "בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין". על ההוצאות הנפסקות לבטא את "האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שויון בין בעלי הדין" (תקנה 151).
עם זאת, שיקול דעת נרחב מסור לבית המשפט בשאלת החיוב בהוצאות ושיעורן ורשאי הוא להיתחשב במכלול גורמים רלוואנטיים על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה מקרה.
...
התובעת טוענת בסופו של דבר לשימוש בשטח של 58 מ"ר מיום 7.2.12 ועד היום.
ניתן בזאת צו עשה כמבוקש בסעיף 57.3 לכתב התביעה – מורה אני לנתבעים להרוס ולפנות את כל המבנים שנבנו בנחלה 26 ללא היתר וללא אישור התובעת, כמפורט להלן.
בסופו של דבר הנתבעים שקלו את היתרונות והחסרונות של קיומה של מסגרת חוקית זו ובחרו את בחירתם, בין השאר, ומן הסתם, בשל שיקולי כדאיות כלכלית, אלא שאין מקום לעודד מציאות בה האזרח מכפיף את יישום שלטון החוק לבחירותיו ולהעדפותיו האישיות תוך הנצחת מחדלו.
סיועו של ב"כ הנתבעים בפישוט המחלוקות בסופו של דבר, בהחלט עניינית וראויה לציון היתה, אולם העיתוי המאוחר יחסית אילץ את התובעת בכל זאת לטרוח לברור עיקרו של ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו