סוכרת: קשר סיבתי לשירות צבאי

דוגמאות לארוע חריג שאינו אופייני לחיי הצבא, ושהובאו בהילכת אביאן, הנן של חייל שחלה במחלת הסוכרת לאחר ריב קשה שהיה לו עם מפקדו, של חייל שביצע מאמץ חריג ולקה באוטם שריר הלב ושל חיילת שנאנסה במהלך שרותה הצבאי וכתוצאה מכך התפרצה בגופה מחלת נפש.

הסוג השלישי של המקרים, הקשה לפיענוח משני קודמיו, בהיותו שטח "אפור" רחב-ידיים, נסב על מחלה קונסטיטוציונאלית הפורצת בגופו של חייל במהלך שרותו הצבאי "אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד 'צבאי' ולא ב'ארוע חריג ומיוחד'". בהילכת אביאן הודגש כי גם במקרים אלו לא יישלל בהכרח יסוד הקשר הסיבתי בין השרות לבין המחלה, אך הובהר כי ארוע טריויאלי שארע לחייל תוך כדי שרותו, לא יוכר כגורם לפריצתה של המחלה הקונסטיטוציונלית.

...

לאור זאת, דין הערעור להידחות.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור, ומותירים על כנה את החלטת המשיב מיום 12.3.2013.

כמו כן, אנו מחייבים את המערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

אחת ממסקנות הועדה הייתה כך "באם החייל עבר ארוע קשה רפואי או נפשי, בסמוך מאוד להתגלות הסוכרת ניתן ליחס לארוע תפקיד של גורם לחשיפת הסוכרת .... ובמידה והסוכרת תתגלה תוך 3 חודשים מהארוע, יש לקבוע כי יש קשר בין שני האירועים."[ ראו רז, ואח', הועדה לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי, 1996, אגודה ישראלית לסוכרת].

...

רקע הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 12.11.15 במסגרתה הודיע המשיב למערער כדלהלן: "...בקשתך נדחית, לאחר שהגעתי למסקנה, כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותך המשטרתי לבין מחלת הסוכרת בה לקית. החלטתי התקבלה על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפניי ולרבות חוות הדעת מיום 24.9.15 של פרופ' וייס מרדכי. אין בכך כדי לאשר את הטענות העובדתיות שהועלו על ידך". בהחלטה זו המערערת תכונה א.ד. או פלונית לפי העניין.

מומחי וועדת זוהר שללו את הקשר בין דחק נפשי להתפרצות סוכרת וכך קבעו: " ניתן אפוא לקבוע בוודאות שבספרי הלימוד החשובים העוסקים בסוכרת אין כל נקודת אחיזה להנחה שדחק יכול לקצר את התהליך האוטו-אימוני או תהליכים תורשתיים, המביאים להופעת סוכרת הן מטיפוס 1 והן מטיפוס 2. בעניין זה יש קונסנסוס בין כל ספרי הלימוד החשובים. אין בעניין זה שתי אסכולות, אלא רק אסכולה אחת. כל הכתוב ב"סכום והמלצות" של הרופאים של האגודה לסוכרת, על "אירוע רפואי או נפשי" עד שלושה חודשים לפני הופעת הסוכרת, אין לו כל אחיזה במציאות הרפואית, ואין לו כל זכר בספרי הלימוד החשובים .

אנו סבורים שהמערערת לא חוותה דחק נפשי משמעותי כתוצאה מהאירוע הנטען מפני שהיה מדובר בהעברה לתפקיד אחר ולא בפיטורים.

לפיכך, הננו דוחים את הערעור.

נשאלת השאלה האם אימוץ ועדת המל"ל את חוות דעת היועצים מטעמה (פרופ' וייס וד"ר גליק) והפרשנות שלהם לועדת רז מהוה "פגם משפטי חמור" או פגיעה "בעקרונות הצדק הטבעי" המהוה עילה להתיר להביא ראיות לסתור? ראשית, מהי ועדת רז המדוברת? ביום 28.7.1996 פרסמה ועדת מומחים בראשותו של פרופ' איתמר רז (להלן – ועדת רז) את מסקנותיה בעיניין הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי (צורף כנספח 15 לבקשה).

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את הבקשה.

" חוות דעת שניה של פרופ' וייס מיום 7.11.16 בעקבות פסה"ד של כב' השופטת כרמית פלד (נספחים 13-14 לבקשה): "נדרשתי לעיין מחדש בפרשנות לוועדת רז ע"י כבוד השופטת קרמית פלד (כך במקור י.ב.) מיום 10.2.16. סעיפים 7,8 של ועדת רז מיום 28.7.96 מתייחסים לקשר בין אירוע דחק וסוכרת סוג 2. סעיף 7 קובע במפורש שאין עדות שמצב דחק גורם לתחילת התהליך המביא לסוכרת סוג 2. הועדה קובעת בסעיף זה שסביר שמצב לחץ קיצוני יחשוף את המחלה הבלתי מאובחנת לאנשים בעלי רקע גנטי מתאים, מאחר ובסיטואציה זו עוסקים בהסקת מסקנות ללא נתוני מעבדה קיימים. משום כך, ועדת רז תחמה את הזמן הסביר בין 3 חודשים בין אירוע דחק וחשיפת סוכרת בלתי מאובחנת. משום כך אני דוחה את טיעוני ה... של בא כח המערער בדבר תוקף המלצת ועדת רז עד כדי 5 חודשים קרות אירוע הדחק כפי שהיה במקרה שלפנינו.

" בסיכום דיון ונימוקים נכתב כך: "היועץ מבקש את התיק לסיכום חוזר לאחר בדיקת כל הניירת ויסוכם בוועדה הבאה ללא נוכחות." מסקנות הועדה "בגלגול שלישי" בנושא הסוכרת מיום 22.9.19 בעקבות פסק הדין של כב' השופט הבכיר לובוצקי, נכתבו בהתייחס לחוות דעת יועץ הועדה ד"ר אהרון גליק: (נספחים 18-19 לבקשה): "היועץ עיין בחומר הרפואי הרב שבתיק בנושא הסוכרת חו"ד ד"ר חוליו ויינשטיין מ- 22/4/14 וחו"ד ד"ר וייס ולאור הממצאים של כמות הסוכר בשנת 2010 מעל הטווח העליון של הנורמה – 107 וכן ... משקל – 87.5 ק"ג. משמעו שכבר היתה לו סכרת IFG פתלוגי ולאור ח"ד של ועדת רז אשר תוכמת (כך במקור י.ב.) הקשר בין טראומה – דחק נפשי לבין התפתחות של סכרת הינה עד 3 חודשים וכאן מדובר ב 5 חודשים.

סוף דבר הבקשה נדחית.

עוד אמר המומחה: "אני לא חושב שאותו מקרה אפשר עם חייל שהוא עם מוטיבציה כל כך גבוהה ודחף כל כך גדול להצליח, ונימצא בתחרות כל כך גדולה, להגיד שאין בזה אזשהו מרכיב סטרסוגני. השכל הישר יגיד שכן, גם אם הוא עצמו לא התלונן. זה לא שולל את זה שהוא היה בסטרס .... גם העניין האישיותי מאוד משפיע. גם שהוא פרפקציוניסט, שאם הוא לא יהיה ראשון בשבילו זה סוף העולם, לא כאדם שהוא מוכן לקבל גם כשלון וגם השג פחות ... זה טריגר, זה לא הסיבה, זה לא גורם סיכון. לא הייתה לו סוכרת, לא לחץ דם, לא כולסטרול, לא היה לו גורם קרישיות. אבל זה גרם לדעתי שדוקא בעיתוי הזה זה הגביר את הסיכון" (עמ' 18, שם).

אם כך, האם הוכיח המערער כי קיים קשר סיבתי בין הפגימה הנוירולוגית (של הפרעה קוגניטיבית) כיום לבין הארוע הנורולוגי בימים 20-21.4.2021? המסגרת הנורמאטיבית - חלק א': הקשר הסיבתי בין מחלה שאינה קונסטיטוציונאלית לבין השרות הצבאי ברע"א 2652/19 פלוני נ' מדינת ישראל - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 11.1.2021) (להלן: עניין פלוני 2) דן בית המשפט העליון במחלה הוויראלית שכללה נזלת ושיעול, בה לקה המבקש במהלך שרותו הצבאי, ואשר גרמה לתיסמונת נוירולוגית בשם Parsonage Turner.

...

בתיק הרפואי שהוגש לנו לא מצאנו מסמך ובו ממצאי הבדיקה, אולם על קיום הבדיקה בתחילת ספטמבר 2012 ועל תוכן ממצאיה למדנו מתדפיס סיכום ביקור של המערער אצל ד"ר מיכאל טילביץ ביום 25.10.2012 ומהכתוב בחוות דעתה מיום 17.1.2016 של הנוירולוגית ד"ר אילנה שלזינגר, אליה הופנה המערער על-ידי המשיב: "4.9.12 MRI מוח - נגע באיזור התלמוס הקדמי משמאל היפואינטנטי ב-1T, היפראינטנטי ב-T2 והיפאינטנטי ב-FLAIR בגודל של 13x9 מ"מ. שני מוקדים היפואינטנטים בחומר התת קורטיקלי הפרזנטלי מימין ומוקד בחדר שמאל. לאור צמצום נגעים חשודים לדמילינטיביים או וסקולריים". ביום 5.9.2012 הגיש המערער למשיב בקשה להכרה בנכות לפי חוק הנכים, שנתמכה בתצהירו מיום 16.8.2012 ובתרשומת שהוזכרה לעיל.

מעבר לדרוש נציין כי מקובלת עלינו עמדת מומחה הוועדה בנוגע לקיומו של זיהום קודם (המהווה אחד הגורמים ל-ADEM) ועמדת מומחה המערער בדבר היות המערער במצב דחק מתמשך (אשר היותו גורם הדק לאירוע מוחי שנוי במחלוקת בין חוקרים שונים).

לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי הוכח קשר סיבתי של גרימה בין האירוע הנוירולוגי שעבר המערער בימים 20-21.4.2012 (בין אם היה ADEM ובין אם היה אירוע מוחי איסכמי), בתקופת שירותו הצבאי הסדיר, לבין ההפרעה הקוגניטיבית ממנה הוא סובל כיום.

לאור התוצאה אליה הגענו, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪, וכן לשלם לו הוצאות בגובה שכר הטרחה ששילם המערער לד"ר אינספקטור עבור הכנת חוות דעתו, וסכום נוסף של 1,800 ₪ שהמערער שילם לד"ר אינספקטור עבור עדותו בפנינו ביום 14.11.19.

אף יצוין כי ערכאות קמא הכירו לא פעם בקיומו של קשר סיבתי בין השרות הצבאי לבין מחלות ויראליות שאינן קונסטיטוציונאלית (אשר בהמשך הדרדרו לכדי נכות), משהוכח כי החיילים נדבקו בהן בבסיס הצבאי, מבלי לידרוש להצביע על יסוד אובייקטיבי אשר גרם להיווצרותן (ראו למשל: ע״א (י-ם) 4112/97 פלונית נ׳ קצין התגמולים, פס׳ 10 (22.1.1998); ע״א (חי׳) 2716/02 משרד הביטחון – קצין התגמולים נ׳ מידן (4.9.2003) (שם אמנם הייתה מחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי בין הזיהום הוויראלי לבין התפרצות מחלת הסוכרת, אך לא בשאלת הקשר הסיבתי בין השרות הצבאי לבין הזיהום הוויראלי); ע"נ (חי') 138/89 יוסף נ' קצין התגמולים, פס' 22-21 (28.2.2005); וע' (ת"א) 1656/07 צחור נ' משהב"ט – אגף השקום – ק. תגמולים, פס' 9-7 (25.1.2009); ע"נ (חי') 8124-01-10 פלונית נ' קצין התגמולים, פס' 35 (22.5.2013)).

...

העיקר לענייננו הוא שעל רקע כל האמור לעיל – ונפנה במיוחד לדוגמת הטבח שהובאה – די בקביעה כי המבקש נדבק במחלה בבסיס הצבאי כדי להוכיח כי המחלה נגרמה למבקש עקב השירות כדרישת החוק, ולא רק תוך כדי השירות.

לנוכח כל האמור, הגעתי למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של המבקש לבין התסמונת הנוירולוגית שהתפתחה ממחלתו הוויראלית, כפי שפסקה ועדת הערעורים.

סוף דבר: אציע לחבריי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש, לקבל את הערעור ולקבוע כי התסמונת הנוירולוגית של המבקש נגרמה לו עקב שירותו וכי הוא יוכר כנכה צה״ל בהתאם לחוק הנכים, לפי החלטתה של ועדת הערעורים, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי.