סודיות המחיר במכרז

ביום 20.9.2017, הודיעה קליר לוועדת המכרזים, כי היא אינה מיתנגדת לחשיפת המחיר הכולל של הצעתה, אך היא מיתנגדת לחשוף את המחירים שהציעה בעבור הפריטים במיכרז, בטענה כי מחירי הפריטים מהוים סוד מסחרי השייך לה, וחשיפתם תקנה למתחריה יתרון על פניה.

...

ביום 26.12.2017, ניתן פסק הדין, מושא הבקשה שלפניי, במסגרתו הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת המכרזים לחשוף את הצעתה של קליר בפני סנו.

לגופה של הבקשה, סבורני כי דינה להתקבל.

על כן, סבורני, כי בשלב זה, ועד להכרעה בערעור, יש להורות על עיכוב חשיפת הצעת המבקשת, עד להכרעה בערעור.

ועוד, הכרעה בטענת הסודות מחייבת קביעות עובדתיות בשאלות נוספות - דוגמאת הקף החומר שכבר נחשף, והשפעתו על פירוט המחירים - ובהיעדרן קשה מאוד להכריע בה. לקראת סיום זכותו הבסיסית של מתמודד שהפסיד במרכז "לעיין בהחלטה הסופית, בנימוקיה ובהצעת הזוכה במיכרז" קבועה בתקנה 21(ה) לתקנות המכרזים ובתקנה המקבילה בתקנות מערכת הבטחון.

...

בהמשך, יומיים לפני מועד הדיון בעתירה, הודיע בא כוח משרד הביטחון כי הוא נכון לקבלת העתירה - וכי נוכח התנגדות המשיבה "יש לנהל את ההליך ולהכריע במחלוקת בין העותרת לבין המשיבה". שינוי עמדה זו של משרד הביטחון, הוסבר בבית המשפט קמא: "לאחר ששמענו את גישתו של כב' השופט זפט ואין בכוונתנו לשאת בהוצאות נוספות בתיק זה, ולאור העובדה שמדובר בסוד מסחרי לא של משרד הביטחון, מבחינתנו אנו מוכנים לגלות כל שיתבקש על ידי העותר[ת] על פי קביעות בית המשפט" (פרוטוקול הדיון מיום 17.4.08 עמ' 1).

סבורני כי בנסיבות - בשל האופן בו התבררה טענת הסודיות עד כה - אין בידינו די נתונים כדי לדחותה מכל וכל.

ולבסוף, אשר לטענה כי המידע מופץ ברשת המחשבים הצבאית - בהתחשב באיסור הפלילי על הפצת מידע זה, סבורני כי אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את טענת הסודיות.

סוף דבר בהתחשב בנתונים המצויים בפנינו (לרבות בפער הזניח, כאמור, בין שתי ההצעות) אציע כי הדיון יושב לועדת המכרזים - וחזקה עליה שתדון בטענת הסודיות בהקדם האפשרי ועליה ליתן החלטה מנומקת.

כך, וגם זאת כבר אמרתי כי גם לא ניתן הסבר לשאלת הפגיעה הנטענת בתחרות שעלולה להגרם עקב פירסום תוצאות המכרזים הקונקרטיים נשוא העתירה, אלא נטען באופן כללי לפגיעה בתחרות עקב פירסום תוצאות מכרזים; ובאופן דומה נטען בכלליות כי העיון במחיר הצעות הזוכות במכרזים עלול לפגוע בסודות מסחריים, אך לא הונחה כל תשתית רלוואנטית לכך שמחירי ההצעות הזוכות במכרזים המפורטים בבקשת המידע מהוים סוד מסחרי.

...

לפיכך, גם אם היה מחיר ההצעה הזוכה סוד מסחרי, וגם אם חשיפת המחיר היתה מהווה בענייננו פגיעה בתחרות, וכאמור לא קבעתי כך, הרי שבבחינת מכלול השיקולים הצריכים לפי סעיף 10 לחוק חופש המידע – דעתי כי יש להיעתר לבקשה.

אני סבורה כי המשיבה נתנה משקל עיקרי לאינטרס הכלכלי של העותרת במידע המבוקש, ולחשש שהיא צופה מתוצאות גילוי המידע ללקוחות העותרת, והעדיפה את השיקולים הצרים הללו על פני האינטרס הציבורי ועקרונות שבבסיס חוק חופש המידע ועל פני השיקולים המשמעותיים התומכים בהחלטה להיענות לבקשה.

משכך אני סבורה כי יש להיענות לבקשה גם מטעם זה. סיכום מכל האמור לעיל אני מקבלת את העתירה.

המשיבה, יורו מחלבות ארופה בע"מ (לשעבר - גולדפרוסט בע"מ), היא חברה פרטית המאוגדת בישראל, שמלוא מניותיה מוחזקות על ידי חברת המזון ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ. המשיבה זכתה במיכרז שערך משרד הכלכלה והתעשייה ליבוא גבינות קשות לישראל בפטור ממכס, כאמצעי להגברת התחרות והוזלת מחירים בשוק הגבינה הצהובה, יחד עם חברות נוספות.

בהקשר זה יצוין, כי גם בדיון שנערך לפני עוד ביום 13.09.2021, בו התעוררה לראשונה סוגיית גילוי המסמכים, וגם בבקשה לגילוי המסמכים, ציינו באי כוח המבקש כי הם נכונים לחתום על כתב סודיות על מנת שיוכלו לקבל ולבחון את הנתונים שעמדו ביסוד האישורים שניתנו למשיבה.

...

לנוכח האמור לעיל, אני מורה על גילוי מסמכים אלה.

אני מורה כי המשיבה תגלה את ההסכמים שנחתמו בינה לבין הרשתות הקמעונאיות.

18.4 נתוני שיווק מוצרי הגבינה הצהובה שיובאו על ידי המשיבה בפטור ממכס בשנים 2019-2018, תוך פירוט סוג המוצר, מחיר המוצר לקילוגרם, כמות שנמכרה בפועל ופידיון המכירה - המשיבה טענה כי אין בידה טבלאות עם הפילוחם המבוקש, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה ביחס לסוג מסמכים זה. סוף דבר המשיבה תגלה למבקש את המסמכים שפורטו בסעיף 18 שלעיל, בתוך 30 ימים מהיום.

הוא קיבל את התביעה בחלקה ודחה אותה בחלקה, בקובעו כי אכן הופר סוד מסחרי של ורגוס בכך שכרמקס והמשיבים עשו שימוש בטולרנסים של ורגוס, ובכך שעשו שימוש בתמחירי או במחירי ורגוס שהיו בידיעתם כשהוגשה הצעתם למכרז תע"ש (המושגים תמחיר ומחיר משמשים בערבוביה).

...

יישום האמור לעיל על ענייננו מוליך למסקנה כי המשיבים הפרו חובת אמון כלפי ורגוס לא רק על-ידי פגיעה בסודותיה המסחריים, אלא גם במובנה הרחב של חובה זו החורג מעבר לחובה שלא לחשוף סוד מסחרי.

אולם נראה לי שבנסיבות מסוימות, כאשר העובד משתמש במידע קונפידנציאלי שרכש אצל מעבידו תוך הפרת חובת האמון, יש להגן על אותו מידע אף שהפועל היוצא מנטילת המידע מהמעביד והשימוש בו הם, תחרות בלתי הוגנת שאיננה מהווה עילה עצמאית.

המשיבים ישלמו לוורגוס הוצאות בסך 25,000 ש"ח. השופט צ' א' טל אני מסכים.