מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סוגית תקיפה שאינה בגדר זוטי דברים

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

על-פי ההנחיות, ככלל, כאשר נמצאה תשתית ראייתית לכך שנאשם הפר את תנאי המעצר בערובה שהוטלו עליו (שאיננו בפקוח אלקטרוני), ונסיבות ההפרה אינן בגדר "זוטי דברים", יהווה הדבר עילה להגשת בקשה לעיון חוזר לבית המשפט לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בגדרה התביעה תבקש מבית המשפט שיורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
אף אם אקבל, כהנחה מתודולוגית המיטיבה עם המערערים, כי הכרעות בית משפט זה הן בענין פרץ והן בעיניין זרעיני אינן בגדר הלכה פסוקה, ובשל כך הסוגיה שבמוקד טרם הוכרעה סופית וחד-משמעית – דומני כי ניתוח הטעמים המונחים ביסוד הגישה המכירה בתחולה מקבילה של שני הסעיפים הנ"ל, מלמד כי אין מניעה עקרונית לתחולתן של שתי הוראות החוק הנ"ל במקביל.
אמנם, לאחר שנבחן המכלול הראייתי על-ידי בית המשפט המחוזי נמצא כי הלה לא ביצע את עבירות התקיפה והאיומים שיוחסו לו בתיק העקרי, והוא זוכה מבצוע עבירות אלה מחמת הספק, אולם לעמדתי אין בכך כדי לשלול את סבירות ההחלטה העקרונית להעמידו לדין בגין הפרת תנאי מעצרו, אשר בגינה הושתו עליו עונשים קלים, יחסית, כמפורט בפסקה 13 שלעיל (וודאי לנוכח הסכמת המשיבה לעניין העונש שפורטה בפסקה 29 שלעיל).
...
כטענת המשיבה בעניין זה, אין באי-מתן אזהרה זו כדי לאיין את אחריות המערער 2 למעשיו הפליליים, וכדברי בית המשפט המחוזי הנכבד ביחס לסוגיה זו: "העובדה שלא נאמר על-ידי איש משטרה למשוחרר כי מעשה מסוים יכול להקים עבירה מסויימת, ודאי שאיננה שוללת את פליליותו". אין מחלוקת כי כתב הערובה עליו המבקש 2 חתם אכן מסתיים באזהרה הבאה: "אם אפר תנאי מתנאי הערובה רשאית משטרת ישראל לעוצרי וכן רשאי בית המשפט לצוות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, ולצוות על מעצרי". ואולם, אין בכך כדי ללמד על המסקנה אותה ניסה בא-כוח המערער 2 לגזור מאזהרה זו, לפיה המשיבה מנועה מלהעמיד את מרשו לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
נוכח כל האמור לעיל, אם תשמע דעתי, נורה אף בעניינו של המערער 2 על דחיית הערעור, בכפוף לאמור בפיסקה 77 שלהלן.
לפיכך אנו מורים כי גזר דינו של המערער 2 יתוקן כך שהמאסר המותנה שהושת עליו, יופעל רק לגבי עבירות של הפרת הוראה חוקית אשר נעברו במסגרת תקופת התנאי שנקבעה בפסק דינו של בית משפט השלום הנכבד, וזאת תוך ביטול עונש המאסר המותנה לגבי עבירות של תקיפה, או עבירה של איומים מהם זוכה, כפי שפורט בפיסקה 29 שלעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בחינת כל אחד מתנאי הסייג וכל שכן, בחינה מיצטברת של כלל התנאים, תוך מתן משקל בכורה לאנטרס הצבורי מלמדים, כי המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר זוטי דברים.
הטלפון הנייד אינו בגדר חפץ ששוויו כמחירו בשוק.
משנדמה היה כי מדובר במדיניות גורפת המחריגה ככלל סוג זה של עבירות, ביקשתי לקבל הבהרת המאשימה בסוגיה וזו אכן הוגשה מפורטת ומנומקת וממנה ניתן ללמוד בתמצית, כי זו אכן מדיניותה המוצהרת של המאשימה, אלא שכל תיק ונסיבותיו נבדק פרטנית ותיק זה נדחה בשל נסיבותיו המחמירות.
אכן, לערכאה הדיונית ניתנה סמכות לתקיפה עקיפה של הנחיות מנהליות או החלטות שהופעל בהן שיקול דעת מינהלי תחת המאטריה של טענה מקדמית של "הגנה מן הצדק" (ראו בעיניין זה בהרחבה בג"צ 9131/15 ניר עם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל ורע"פ 4562/11 מוחתסב נ' מדינת ישראל), ובין היתר בכל הקשור לשיקול הדעת שהפעילה המאשימה בניתוב ובעיקר אי נתוב של תיק להליך מינהלי של הסדר מותנה.
...
שוכנעתי שהמאשימה מילאה חובתה, בדקה פרטנית עניינו של הנאשם שלפניי, ומהטעמים שפורטו ובעיקר משמדובר בגניבה של עובד בבית חולים, מצאה כי אינו מתאים להסדר מותנה.
לסיכום, מקובלת עליי עמדת המאשימה, כי מוסד ההסדר המותנה מצריך מתן סמכות רחבה לתביעה.
מטעמים אלו, הבקשות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בא כוח הנתבעת טען בסיכומיו, לעומת זאת, כי יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: התובע קנטר את הנתבעת על רקע סיכסוך שכנים ארוך; קללות רחוב כלל לא עולות כדי לשון הרע; הנתבעת היתה בסערת רגשות ולחצים בלתי רגילים בעקבות היתנהלות התובע כלפי בעלה; הדברים באים בגדר זוטי דברים; ולא נגרם כל נזק לתובע.
התובע הוסיף בסיכומי תשובה, כי הנתבעת טרם היתנצלה; נגד בעלה של הנתבעת הוגש כתב אישום בעבירות של תקיפה ואיומים; אין כל בסיס בחומר הראיות לטענה בדבר קנטור; אין כל תימוכין לטענה כי התובע רדף את הנתבעת ובעלה והכפישם; אין מדובר ב"קללות רחוב" גרידא, ונאמרו דברים חמורים, כמו למשל "ראש צפע" ו"סוכן ביטוח נוכל", המייחסות לתובע תכונות שליליות.
אולם, לא ניתן להיתעלם מהעובדה, כי בסופו של דבר, חסכה הנתבעת הוכחות ופסק דין מלא, בהסכמה כי בית המשפט יפסוק בסוגיית הפיצויים.
...
אולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי בסופו של דבר, חסכה הנתבעת הוכחות ופסק דין מלא, בהסכמה כי בית המשפט יפסוק בסוגיית הפיצויים.
מכאן, אני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 10,000 ₪.
לפיכך, הנתבעת תשלם גם שכר טרחת עורך דין כולל מע"מ של 2,500 ₪ ואגרת בית המשפט בסכום של 380 ₪.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לבסוף טען המערער, שהארוע הוא בגדר זוטי דברים.
למרות שהמלל המפורט בכתב-האישום כולל תוכן מאיים מובהק באופן אובייקטיבי, החלטתי כאמור להצטרף לתוצאה לפיה יש לזכות את המערער בשל עדותו של אוריאל, לפיה התרשם כי המדובר בקריאת מצוקה של המערער אשר בכה בעת אמירת הדברים; העובדה שבית-המשפט קמא ביסס ממצאיו גם על ארוע התקיפה כלפי נווה – אשר לא הוכח; ובעיקר נוכח חוסר הבהירות בצילו נוהל ההליך בשאלה מי הוא מושא האיום, כשכאמור סוגיה זו אף לא נדונה על-ידי בית-המשפט קמא.
...
דרור ארד-אילון, שופט השופטת מרשק-מרום, אב"ד: לאחר התלבטות, החלטתי להצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט ארד-אילון.
למרות שהמלל המפורט בכתב-האישום כולל תוכן מאיים מובהק באופן אובייקטיבי, החלטתי כאמור להצטרף לתוצאה לפיה יש לזכות את המערער בשל עדותו של אוריאל, לפיה התרשם כי המדובר בקריאת מצוקה של המערער אשר בכה בעת אמירת הדברים; העובדה שבית-המשפט קמא ביסס ממצאיו גם על אירוע התקיפה כלפי נווה – אשר לא הוכח; ובעיקר נוכח חוסר הבהירות בצילו נוהל ההליך בשאלה מי הוא מושא האיום, כשכאמור סוגיה זו אף לא נדונה על-ידי בית-המשפט קמא.
יורם צלקובניק, שופט עמית סוף דבר: הערעור על הכרעת-הדין מתקבל, הרשעתו של המערער מבוטלת, והתוצאה היא שהוא מזוכה מעבירת האיומים המיוחסת לו בכתב-האישום.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

טענת ב"כ הנתבעת בסיכומים לפיה האמירה כי "שגר שלם ריאקטיביים" אינו בגדר "לשון הרע" כנגד התובעת, או כנגד כל מגדל או מאלף אחר, שכן האמירה כי הכלב ריאקטיבי מיוחסת לכלב עצמו ולא למגדל או למאלף, וכי הריאקטיביות יכולה להגרם מסיבות שונות, עומדת בסתירה לדברים הברורים והנחרצים שכתבה הנתבעת בפירסום, בו עשתה הנתבעת קישור ברור בין עבודתה של התובעת - "טובה בטוח שלא" – לבין היותו של השגר ריאקטיבי.
ודוק, המבחן לקיומו של לשון הרע הוא האם יש בהתבטאות בכדי לפגוע באדם בקרב החוג שעמו הוא נימנה, קרי הדרך בה רואים החברה, או החוג הסובב את הנפגע במסגרות חייו, את הפירסום, היא המדד להכרעה בסוגיה דנן.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת באופן כללי כי כתב התביעה אינו מגלה עילה וכי מדובר בזוטי דברים.
ויודגש, הנתבעת עבדה עם שני כלבים מהשגר לאחר שכבר שהו תקופה לא מבוטלת אצל בעליהם, עברו אירועים שונים כגון תקיפה ואף אולפו קודם לכן על ידי מאלפים שונים.
...
לאחר שבחנתי הראיות בפני איני סבורה כי הפרסום נעשה בכוונת זדון.
שוכנעתי כי האמור בו פגע ברגשותיה של התובעת, שמשקיעה את מיטב מרצה ויכולותיה בגידול הגורים וצברה מוניטין רב בתחום.
לאחר ששקלתי מכלול השיקולים הרלבנטיים החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו