מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סוגי ההרשעה במשפט פלילי בישראל

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשם הודה בעובדות, התובעת ציינה שהוא נעדר עבר פלילי ואז קבע בית-משפט קמא, כי הוא מפעיל את ההגנה בהחלטה כדלקמן: "העבירה הנה פעוטה, בוצעה ב- 25.10.93, לנאשם אין הרשעות קודמות, כתב האישום הוגש ב- 23.5.95. בנסיבות אלה, גילו של הנאשם, העידר הרשעות קודמות, סוג העבירה, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות המוקנית לי למחוק את כתב האישום בגין זוטי דברים".      ביחס לכך קבע בית-המשפט המחוזי: "לאור הקריטריונים שפורטו, הרי שבהחלטה זו נעשו כל המשגים האפשריים. כאמור, מדובר בטענת הגנה אשר על הנאשם הנטל להוכיחה ובאם עלה בידו להרים את הנטל מחויב בית-המשפט לזכותו. במקרה דנן לא הובאו בפני בית-המשפט כל ראיות שהן לגבי נסיבות ביצוע העבירה, ודאי שלא הוכחה ע"י הנאשם הגנת " זוטי דברים", ולא עוד אלא שהנאשם אף לא העלה טענה זו ולא ניתן לצדדים לטעון טענותיהם בסוגיה זו. לבסוף החליט בית המשפט למחוק את האישום, שעה שקיבלת ההגנה מחייבת זיכויו של הנאשם.
בת.פ. (רמלה) 29347-06-15 (רחובות) מדינת ישראל נגד ציפורה סרוסו (8.2.17) זיכה בית-המשפט נאשמת, נעדרת עבר פלילי, שבמהלך דיון בבית הדין הרבני בתביעת מזונות נגד בעלה ירקה לעברו ופגעה בפניו, כאשר דובר במתלונן שהורשע בעבר בתקיפתה, עת הוברר שהיה זה בעידנא דריתחא, על רקע נסיבות מיוחדות ומאז הצדדים התגרשו ונפרדו דרכם (תיק זה אוזכר בהסכמה לתוצאה, במסגרת ע"פ (מרכז) 67368-08-21 דלעיל, פסקה 17).
...
החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו בכתב-האישום נוכח תחולתה של הגנת "זוטי דברים". כתב-האישום: הנאשם הודה בעובדות כתב-האישום הבאות, שאמנם מציגות השתלשלות עניינים מסוימת, אך יובהר כבר עתה, כי הסכמת המאשימה היא שהעבירה שיוחסה לו – היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, מתייחסת אך ורק לעובדה מספר 3, כלומר: "בנסיבות אלו, ניגש הנאשם לחדר השינה בבית, נטל מתיקה של המתלוננת את כרטיס האשראי שלה, הכניסו לתוך תנור חימום פועל, והכרטיס נהרס" (ראו: הסכמת המאשימה בעמוד 5 שורה 12: "אני מבהירה שההיזק לרכוש מתייחס רק לכרטיס האשראי שהוכנס לתנור החימום").
 בית-המשפט קבע כי במסגרת הדיון בהגנה יש לשקול את השיקולים הבאים: "באשר לשיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להכריע בטענת הגנה זו לגופה, לאחר שמיעת הראיות, הרי שאלה צריכים להיבחן לפי טיבו הקונקרטי של המעשה והאינטרס הציבורי וההגנה תתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית. לעומת השיקולים המנחים את בית-המשפט, דרך משל, בבואו לבחון את הסעד של מבחן ללא הרשעה, והכוללים בצד נסיבות העניין וטיב העבירה את אופיו של הנאשם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי...הרי שהדגש לעניין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו "נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי". עפ"י בחינת המעשה לאורם של מבחנים אלה, עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל של "העדר ענין לציבור". כפי שמצינו לא ניתן לערוך מראש רשימה סגורה ומפורטת של המקרים הראויים להיכנס בד' אמותיה של ההגנה דנן, קרי מקרים הנמצאים "מתחת לאותו סף של חומרה ואנטי חברתיות", אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
יחד עם זאת, קיומו או העדרו של עבר פלילי הוא רק נתון אחד, שאותו יש לשקול במכלול השיקולים הנסיבתיים, ואין לומר כי קיים כלל שלפיו דמו של בעל עבר פלילי "מותר" רק משום עברו, ואם המעשה, כשלעצמו, הינו מעשה קל ערך, החוסה, תחת הגנת זוטי דברים, אזי חלילה לנו אם נגמיש את מערך השיקולים הנוגעים לבעלי עבר פלילי רק מטעם זה, ואין להגיע למסקנה כי ביחס לאלו ניתן להגיש כל כתב-אישום גם אם עובדותיו קלות ערך.
אני סבור, כי התשובה לשאלה זו בשלילה.
תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מכתב-האישום מחמת קיומה של הגנת זוטי הדברים.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

נתתי דעתי לכך שבעת שהנאשם נהג ברכב נימצאו בגופו תוצרי חילוף של סם מסוכן מסוג קאנביס, לרבות החומר הפעיל בסם.
· רע"פ 3120/07 סגי דרעי נ' מדינת ישראל (11.4.07) המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף, בשיכרות, ברשלנות, ללא כסוי בטוחי למבקש עבר פלילי מכביד.
באשר למאסר המותנה, על פי הוראת סעיף 58 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו "זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת, צווה, מטעמים שירשמו ששתי התקופות, כולן או מקצתן יהיו חופפות". ראו ע"פ (עליון) 3869/09 סלימן נ' מדינת ישראל (28.12.09); ע"פ (עליון) 4654/03 ווליד נ' מדינת ישראל (26.6.06).
...
משקבע המחוקק כי על בית המשפט לשקול את הסכנה לציבור, אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי שאלה זו אינה יכולה לעמוד על הפרק בעת גזירת העונש.
אף אין בידי לקבל את טענתו שלא ניתן להוכיח "סכנה לציבור" באמצעות הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובאמצעות העבירות בהן הורשע בתיק זה. הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי מלמדות עליו כי הוא מהווה סכנה לציבור, בוודאי ההרשעות בהן הורשע עתה המלמדות על מסוכנותו.
עונשו של הנאשם סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הזה; ראשית, יש תלונה נגד א.ש. במשטרת ישראל בגין הסרטונים הללו בדיוק שהוא הפיץ אותם לכל החברים, מכרים בשכונה שהייתי עירומה, כאמור אני לא יודעת מי הסתיר את התמונות, כנראה הוא העביר את זה לחברה שטשטשה את הסירטון.
תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
ברם העובדה שהנתבעת הורשעה במשפט הפלילי ונגזר עליה עונש הנה נסיבה שיש להיתחשב בה בקביעת הפצוי דנא.
...
11.4.2 הדברים שאמרה הנתבעת בגנות התובע, לגננת, באסיפת ההורים והדברים שאמרה הנתבעת בפגישה עם הגננת והפסיכולוגית הינם דברים שלא היה מקום לאומרם, אך סבורני שהגשת תביעה כספית בגין לשון הרע בשל שני אירועים אלה אינה האכסניה הנכונה.
סיכום 12.1 14 לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 140,000 .
₪ כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בסך 10,000 12.3 העתק מפסק הדין יישלח לצדדים והתיק ייסגר.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

סיכומם של דברים – קיימים כיום בחוק האזרחות שני מסלולים שבאמצעותם בית המשפט רשאי לבטל אזרחות של אדם – המסלול המינהלי, העומד במוקד הערעורים דנן, והמסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים, לבקשת שר הפנים, לבטל אזרחות של אדם שביצע מעשה הפרת אמונים, בהתקיים אחת מן החלופות המנויות בסעיף 11(ב)(2) לחוק; והמסלול הפלילי המעוגן בסעיף 11א לחוק, המסמיך את בית משפט שהרשיע אזרח בעבירות מסוימות, לבטל את אזרחותו הישראלית, לבקשת שר הפנים.
הינה כי כן, הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה – שהיו הראשונות מסוגן לאחר שנים רבות שבהן לא נעשה כל שימוש בסמכות המעוגנת בסעיף 11(ב)(2) לחוק – הוגשו מבלי שנקבעו אמות מידה מתאימות; בלא שפורטה ההצדקה להגשתן לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא לערכאה הפלילית; והדיון בהן היתקיים שלא על בסיס תכליתה המרכזית של הוראת החוק.
...
על יסוד דבריי אלה, סבורני כי ההסדר בתוצרתו הנוכחית אינו צולח את מבחן המשנה השלישי – מבחן המידתיות במובן הצר.
לשיטתי, לאחר שמצאנו כי רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל אינו נותן משקל מספק לצורך להבטיח את יציבות מעמדו של אותו אדם, אין די בו כדי לצמצם במידה מספקת את הפגיעה המשמעותית שתיגרם למי שאזרחותו תבוטל מבלי שהוא בעל אזרחות נוספת.
על פי הרישא לסעיף 11(ב)(2), ביטול האזרחות מותנה בכך שלא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ובלשונו: "ובלבד שעקב ביטול האזרחות לא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות"; אלא שבהמשך ישיר לכך נאמר: "ואם יוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל כפי שיורה שר הפנים". אני מסכימה עם הנשיאה כי גם אם ניתן לפרש "רישיון לישיבה בישראל" כמקנה אפשרות לשר הפנים ליתן לאדם שנותר חסר אזרחות, רישיון לישיבת ארעי – כעמדה שהציג השר, פירוש הוראת החוק באופן כזה היה מוביל למסקנה שההסדר אינו עומד במבחן המידתיות.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

כעולה מן האמור ברע"פ 6512/16 המאירי נ' מדינת ישראל פיסקה 22 דומה כי "חזרה מהודאה" יכול שתהא מוגשת אף לאחר שלב גזר הדין, ואולם נקבע כי בשלב זה "מתעורר חשש מניצול ההליך הפלילי באמצעי תימרון, בגדריו מבקש המורשע לבחון את תוצאות ההליך המשפטי ועל – פיהן להחליט אם לדבוק בהודייתו, או לחזור בו ממנה ולחדש את המשפט". על כן נקבע כי על המבקש להצדיק ביטול פסק הדין מסיבת "חזרה מהודאה" להוכיח את התקיימותן של נסיבות חריגות במיוחד, דוגמאת אי הבנתו את משמעות הודאתו או את משמעות הסדר הטיעון.
ומהכא להתם; בראי מידת העונש שהוטל על המבקש עולה כי המבקש נהג ברכבו בתאריך 16.02.2021 בעוד תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בתאריך 10.10.2020 דהיינו תקופה של 4 חודשים ומספר ימים, הרי שהעונש מסוג הטלת קנס כספי בסך 1,000 ₪ הינו קנס המקור הקבוע לצידה של העבירה דהיינו העונש המקל ביותר שניתן היה להשית על המבקש, כפי שאכן נעשה במסגרת הסדר הטיעון.
...
כבוד השופט עמית קבע כי "ניתן היה לצפות כי עורך הדין יהיה ערני דיו כדי לוודא כי גזר הדין שניתן הוא בהתאם להסדר הנטען". עוד נקבע כי "היה על עורך הדין לברר במה לקוחו מורשע טרם הודה בשמו". בדומה למקרה שבפניי, לטענת ב"כ הנאשם, סבר הוא כי הוראת החיקוק תשונה לעבירה ללא ניקוד, להבדיל מזו המקורית.
בהתאם ל"מבחן המניע" אני קובעת כי מדובר ב"תמרון פסול" שכל מטרתו השגת רווח דיוני ומשפטי למטרת מניעת הטלת אמצעי תיקון על המבקש, מצד משרד הרישוי.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו