נקבע, תחילה, כי "אין חולק כי לא הוכחה המצאה כדין [...] לפיכך, משלא שוכנעתי כי בוצעה המצאה כדין, אזי פסק הדין דינו להתבטל מחמת הצדק"; אך לצד זאת, נקבע גם כי "על מנת להמנע מפגיעה בקטינים ובטובתם, תוך הותרתם ללא דמי מזונות למחייתם, אני קובעת כי מזונות הקטינים שנקבעו בפסק הדין יהפכו למזונות זמניים, וזאת בכפוף להגשת תביעה למזונות קטינים תוך 90 יום".
שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ושבו על טענותיהם.
כידוע, בעינייני מישפחה – כבהליכים אזרחיים אחרים – רשות ערעור ב'גילגול שלישי' ניתנת רק כשמתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר הדבר נידרש על מנת למנוע עוות דין (ראו: תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), החלה גם על בקשות רשות ערעור בעינייני מישפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות המשפחה); בע"מ 2709/23 פלוני נ' פלונית, פסקות 5-4 (18.4.2023)).
יתר על כן, כפי שהבהיר בפירוש בית המשפט המחוזי, הפיכת המזונות מקבועים לזמניים מאפשרת למבקש לטעון בהליך החדש ביחס למכלול הסוגיות שעל הפרק, אף להוביל לשינוי גובה המזונות, ככל שתתקבלנה טענותיו, לרבות בהתייחס לגביית העבר – דבר שכמובן לא היה מתאפשר לו, אילמלא בוטל פסק הדין המקורי.
...
המשיבה טענה, מנגד, כי יש לדחות את הבקשה תביעה נוכח האיחור הניכר שנפל בהגשתה, בהתחשב בכך שהמבקש ידע גם ידע על תוכן כתב התביעה, ומאחר שלא עומדת למבקש כל הגנה לגופה של תביעת המזונות.
נקבע, תחילה, כי "אין חולק כי לא הוכחה המצאה כדין [...] לפיכך, משלא שוכנעתי כי בוצעה המצאה כדין, אזי פסק הדין דינו להתבטל מחמת הצדק"; אך לצד זאת, נקבע גם כי "על מנת להימנע מפגיעה בקטינים ובטובתם, תוך הותרתם ללא דמי מזונות למחייתם, אני קובעת כי מזונות הקטינים שנקבעו בפסק הדין יהפכו למזונות זמניים, וזאת בכפוף להגשת תביעה למזונות קטינים תוך 90 יום".
שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ושבו על טענותיהם.
המשיבה בתגובתה טוענת, בין היתר, כי הבקשה "לא מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה וטענותיו של המבקש נטועות היטב בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן ובממצאים העובדתיים שנקבעו".
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.
בהינתן זאת, ואפילו הייתי מקבל את טענות המבקש לעניין קשיים בסיווג אותם סעדים – מבלי שאחווה דעתי אם זהו אכן המצב – התוצאה היא שכל זמן שההתחשבנות פתוחה, לא נגרם למבקש נזק ניכר, ודאי לא כזה העולה כדי עיוות דין.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.
