מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סדר הטיעון בערעור על שומה

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באשר להבדל בין טיוטת הסדר הטיעון (שכללה פיסקה בדבר מחיקת העירעור) לעומת ההסדר כפי שהוגש לבית-משפט השלום במסגרת ההליך הפלילי (ללא הפסקה האמורה) העיד הסניגור כך: "ככל שאני זוכר, כאשר דובר על ערעור השומה שיימחק, הלך הרוח של הדברים וכמעט ולא היה, ככל שאני זוכר, לא היה ערפל בשיח הזה, נשוא העירעור שומה וכו', זה היה ברור שמדובר בעירעור השומה של חברת אימפריה שאין מחלוקת שאדון צימרמן הוא הבעלים והמנהל שלה... חד משמעית, זכור לי שבאמת חתמתי והיה תיקון. הלך רוח הדברים, דובר על העניין שומה של חברת האימפריה, סברתי אז ועודני, שהרכיב של 250,000 ₪ סוגר את הפינה של השומה של חברת אימפריה נשוא כתב האישום המקורי ולימים גם המתוקן, עם סעיף חיקוק שונה מאד" (עמ' 4 לפרוטוקול).
המבקש אינו מבקש לחזור בו מהסדר הטיעון אלא בקשתו היא לחזור בו מבקשתו למחוק את ערעור השומה בשל טעותו שהביאה אותו לסבור כי העירעור התייתר.
...
מנגד, המדינה טענה כי דין המרצת הפתיחה להידחות.
טעמה של המסקנה האמורה הוא זה: במלוא הזהירות ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות בעניין, נראה כי ערעור השומה שהגיש הסנגור בעניינו של המבקש – בנסיבות המקרה כפי שפורטו לעיל – לא היה ערעור חסר סיכוי.
התוצאה הבקשה לסעד הצהרתי בדבר בטלותה של השומה ובטלותו של הקנס – נדחית.
אשר על כן, המרצת הפתיחה מתקבלת באופן חלקי במובן האמור לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

להוכחת טענתו צירף המערער להודעת העירעור אסופת מסמכים שלא הוגשו כראיה בפני בית המשפט קמא, ובקש על סמך מסמכים אלה לקבוע כי גירסתו שהוא כן הגיש השגות הייתה עדות אמת, וזאת בנגוד לקביעת בית המשפט קמא בעיניין זה. המשיבה טענה כי לכתב העירעור צירף המערערת מסמכים שלא הוגשו כראיה לבית המשפט קמא או שבית המשפט קמא הורה על הוצאתם מהתיק, וזאת מבלי שהוגשה על ידו בקשה לצרוף ראיות בעירעור, בנגוד להוראות תקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
מדובר בקביעה עובדתית שאין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בה. המשיבה הוסיפה וטענה כי בצדק קבע בית המשפט קמא כי המערער לא מיצה את הליכי העירעור על השומות ולא הגיש השגות על שומות הארנונה שנשלחו לו. מעבר לעובדה שהמשיב לא הציג ראיה כלשהיא המלמדת כי הוגשו על ידו השגות בשנים הרלוואנטיות, עדותו בעיניין זה נמצאה בלתי אמינה.
על כן, יש לדחות את בקשת המערער שהועלתה אך במסגרת הטיעון בעל פה להתיר לו להגיש את המסמכים כראיות בעירעור.
...
בית המשפט קמא קבע עוד, כי המשיב לא מיצה את ההליך המנהלי ולא הגיש השגות על שומות הארנונה לאורך השנים ועל כן, גם מטעם זה דין התביעה להידחות.
על כן, יש לדחות את בקשת המערער שהועלתה אך במסגרת הטיעון בעל פה להתיר לו להגיש את המסמכים כראיות בערעור.
סוף דבר, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין ההליך שלפניי, בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

טענה נוספת היא כי בפני הערכאה קמא חזרה בה התביעה מהסכמתה לעיכוב ביצוע עונש, שעה שרק בעטיה של דחייה זו נתן המערער את הסכמתו להסדר הטיעון ועל כן שומה היה על בית המשפט קמא שלא לאמץ את מכלול הסדר הטיעון שהונח בפניו.
המשיבה עתרה לדחיית העירעור על כל חלקיו.
לפיכך, סרובו של בית המשפט קמא לדחות את ריצוי העונש אינו מהוה סטייה מהסדר הטיעון שהוצג אלא אך אימוץ טיעונה של התביעה בנקודה זו. צוין כי העונש שהוטל אינו על הצד המחמיר בשים לב לעברו התעברותי של המערער ובודאי שאינו מקים עילה להתערבות ערכאת העירעור.
...
הסדר הטיעון כלל ענישה מוסכמת אליה עתרו ב"כ הצדדים ומלבד זאת ציין הסנגור כי "הצלחנו לקבל את הסכמת הנאשם אחרי שהסיכום כזה שהמאשימה לא תתנגד לעיכוב ביצוע גזר הדין". לכך השיבה התביעה כמצוין בפרוטוקול הערכאה קמא, כי: "הסיכום הוא שאנחנו נבקש להפעיל את המאסר בפועל עכשיו והסנגור יכול לטעון באופן חופשי לגבי עיכוב המאסר". בית המשפט קמא אימץ את עתירתם העונשית של הצדדים, וגזר את דינו של המערער לפיה, אך מיאן לבקשת עיכוב הביצוע בציינו "בקשת הסנגור לעיכוב ביצוע נדחית". לאחר מתן גזר הדין ,פנה המערער למזכירות בית המשפט קמא, בבקשה להקלה בעונש, על רקע נסיבות חיים ונימוקים שפורטו בפנייתו.
אשר לטיעון המשפטי לאורו, מבחינת הדין, היה מקום להורות על זיכוי המערער, סבורני כי אין בטיעון זה בכדי להביא לתוצאה המבוקשת: הלכה היא כי כדי שתיענה בקשת נאשם לחזור בו מהודאתו ביחס לתקופה שלאחר מתן גזר הדין בעניינו, "עליו להוכיח את התקיימותן של נסיבות חריגות במיוחד... כגון... הפרת אמונים מצד סנגורו או כל כשל אחר ביצוג ועוד" (ע"פ 6349/11 שניידר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
נוכח האמור החלטתי לדחות את הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יש לתת את הדעת לכך כי נטל זה, הן מבחינת מיקומו והן מבחינת מידתו, נידרש גם לצורך העירעור האזרחי על השומה, שכן יש לראות בנישום, המערער על שומה, כ"מוציא מחברו" שעליו הראיה (ראה רע"א 1436/90 גיורא ארד חברה לניהול השקעות ושרותים בע"מ נ' מנהל מע"מ, [פורסם בנבו] מיסים ו/6 (דצמבר 1992) עמ' 11).
עם זאת, פסיקה עקבית קובעת, כי רק במקרים חריגים, בהם יש פגיעה קיצונית וקשה באנטרס הצבורי, יסטה בית משפט מהסדר טיעון (ר' למשל ע"פ 7757/11, פלוני, שם נפסק: אנו סבורים כי סטיה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [ראו: ע"פ 2871/07 חייא נ' מדינת ישראל (17.12.07); ע"פ 3836/08 ורטיק נ' מדינת ישראל (6.10.08) וכיו"ב].
...
ר' למשל ע"פ 2407/05, מן ואח' נ' מדינת ישראל: "המייחד את המערערים שבפנינו הוא שהם הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. עובדה זו, מעבר להיותה סילוק של המחדל, גלומה בה גם חרטה, והרי מקובל עלינו מקדמת דנא, כי חרטה, כמו הטבת נזקו של הקורבן, ראוי שיזקפו לקולת העונש בבוא הנאשם לתת את הדין. אולם, גם את זאת יש להדגיש: עם כל חשיבותו שלפירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות. אכן, במקרה הנוכחי פרעו המערערים את חובן של החברות, אולם כאמור, מדובר במי שהיו מעורבים במישרין בביצוען של העבירות, ועל כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו שלמאסר בפועל. מסקנה זו מתחייבת גם ממעמדם של המערערים בקהילות בקרבן הם פועלים. נראה כי מדובר בדמויות מוכרות, שמאסרם כרוך ללא ספק בנזק תדמיתי לא פשוט. עם זאת, דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה, באשר הם עלולים להיות בעיני חלק מהציבור מודלים לחיקוי. יתר על כן, מדובר במערערים שלא ביצעו את העבירות בגלל חיסרון כיס, חולשת הדעת, או משובת נעורים. אדרבא, כל המערערים הם אנשים שעמדו זה מכבר על דעתם, שמצבם הכלכלי, למצער, שפיר, ושכאמור, ביצעו את העבירות בהן הורשעו לאחר מחשבה ותכנון.
לאור זאת, מסקנתי היא כי הסדר הטיעון אשר הוצג לבית המשפט ביום 8.9.16 מחייב את שני הצדדים ואין המאשימה יכולה להשתחרר ממנו.
עם זאת, פסיקה עקבית קובעת, כי רק במקרים חריגים, בהם יש פגיעה קיצונית וקשה באינטרס הציבורי, יסטה בית משפט מהסדר טיעון (ר' למשל ע"פ 7757/11, פלוני, שם נפסק: אנו סבורים כי סטיה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [ראו: ע"פ 2871/07 חייא נ' מדינת ישראל (17.12.07); ע"פ 3836/08 ורטיק נ' מדינת ישראל (6.10.08) וכיו"ב].

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מקור נוסף אפשרי לסמכות זו של השמאי המכריע מצוי בתקנה 17(א) בתקנות התיכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), תשס"ט-2008 המורה כי "כל עניין הנוגע לסדרי דין שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בחוק או בתקנות אלה, רשאי השמאי המכריע לתת הוראות לגביו." כיוון שהשמאית המכריעה סברה כי אין לה סמכות להזקק לבקשה לתיקון השומה, הרי שכאמור היה על המערערת לערור על החלטה זו, ולא לבקש הארכת מועד להגשת ערר על השומה המכריעה.
לא ראיתי להתערב בקביעה זו, הן בשל היותה ממצא עובדתי, הן בשל ויתור המערערת על חקירת המצהירים והן בשל הטיעון הירפה והלאקוני בהקשר לכך בעירעור.
...
כיוון שלא שוכנעתי כי קיימים טעמים מיוחדים לאיחור וכי סיכוייו של ההליך נמוכים ביותר, אין הצדקה להתערבות בהחלטה.
נוכח כל האמור, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 60,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו