סדר דין מהיר בתקנות סד"א החדשות

השאלה הניצבת בפני בית המשפט בתיק דנן היא מה דינו של נתבע אשר מיתעלם מהחלטות שיפוטיות בעיניינו ואינו מאפשר לתובעת עיון במסמכים אשר צוינו על ידו בגילוי המסמכים מטעמו? והאם מדובר במקרה מיוחד המצדיק מחיקת כתב טענותיו לאורן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות? רקע: בפני בקשה למתן החלטה בבקשות התובעת למחיקת כתב ההגנה של הנתבע וחיובו בהוצאות בשל היתנהלותו בתיק זה. עסקינן בתביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 30,342 ₪ אשר הגישה התובעת, קשישה בת 81, כנגד הנתבע לפצוי בגין הפרת חוזה שכירות של חנות ברחוב הרצל 18 בעכו.

...

הנתבע טען, מנגד, בכתב הגנתו כי דין התביעה נגדו להידחות ו/או להימחק על הסף מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות שכן לשיטתו התביעה הוגשה נגדו לאחר חודשים רבים שעזב את המושכר ולאחר שזה הושכר לצד ג' במשך תקופה ארוכה.

מן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בבקשות התובע ובתגובות/הודעתיו הלאקוניות של הנתבע, סבורני כי המקרה דנן נמנה על המקרים המיוחדים המצדיקים מחיקת כתב ההגנה.

לאור האמור לעיל אני מורה על מחיקת הגנתו של הנתבע לאלתר, על כל המשתמע מכך ועל חיובו של הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 3,000 ₪ בגין בקשה זו. כפועל יוצא מהעדר הגנה יש ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע.

המבקשת שבה וטענה כי בעוד שהתביעה הראשונה מבוססת על החלטת שיחרור הרכב, בה בית המשפט שם "ירד לזירת ההיתגוששות", תוך קביעת ממצאים לחובת המשיבה, ומשכך "העובדות בתביעת הנזיקין הן ברורות לחלוטין" (ההדגשה במקור), הרי שבתביעה השנייה שהוגשה כנגד המשיבה וכנגד חברת הגרר, נידרש לקיים בירור עובדתי אשר לאחריו שאלת הנזק תיפתר מאליה, שכן "עלות מערכת שכזו הוא ברור". המבקשת הוסיפה וציינה, כי המותב אליו נותבה התביעה השנייה, טרם החליט, עובר לאיחוד הדיון, האם להעביר את ההליך לסדר דין מהיר, על אף שהוא ביקש את תגובת הצדדים.

המבקשת הלינה גם על החיוב בהוצאות וטענה כי בית המשפט קמא לא יישם כראוי את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

...

למען הנוחות, התביעה נשוא ת"א 41265-12-20 תיקרא להלן: "התביעה הראשונה", והתביעה נשוא ת"א 25857-01-21 תיקרא להלן: "התביעה השנייה". ייאמר מיד, כי לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה ובשני התיקים המתנהלים לפני בית המשפט קמא ואשר הדיון בהם אוחד, ולאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.

דיון והכרעה כפי שצוין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תשובה.

לא מצאתי כי המקרה שלפניי נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים המצריכים התערבותה של ערכאת הערעור, שכן לא שוכנעתי כי ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, שהיא החלטה דיונית מובהקת, עומדת בניגוד לדין או שיש בה לגרום למבקשת או למי מבעלי הדין האחרים עיוות דין.

סוף דבר השורה התחתונה היא, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הליך שני: ב-6/5/2021 הגישה המשיבה תובענה חדשה לפינוי המושכר (תפ"מ 14106-05-21), זו הפעם מכוח תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו לתוקף ב-1/1/2021.

המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להיתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל.

...

בעקבות החלטה זו ביקשה המשיבה למחוק את ההליך הראשון ובית המשפט נעתר לבקשתה (4/5/2021).

נעיר כי המבקשת דוחה טענה זו וטוענת שהמשיבה פועלת במכוון לסיכול החוזה ואינה פורעת הצ'קים שנמסרו לה. דין הבקשה להידחות.

נוכח כל אלה לא נמצא מקום להתערב בהחלטת בית-משפט השלום בנוגע למסלול הדיוני ולכן דין הבקשה להידחות.

  דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי ניתן להתיר את תיקון כתב התביעה אך לא את פיצול הסעדים, בוודאי לא כשמדובר בבקשה במתכונתה הנוכחית ואנמק: אף לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות -  וככלל -  לבית המשפט שיקול דעת רחב להתיר, אגב פסיקת הוצאות, תיקון כתב תביעה - אפילו אם חל שהוי בהגשת הבקשה לתיקון ואפילו אם מסרבלת קבלת הבקשה את ההליך השפוטי.

שנית - התובע שכנגד מאזכר את ההחלטה מתאריך 23.8.2020 - להעביר התביעה הקטנה לפסים של סדר דין מהיר, ואף מזכיר כי מראש צימצם תביעתו, הנושאת 41 הפרות, ל-34,000 ₪, כדי שתתאים לאכסנייה של תביעה קטנה.

...

  דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי ניתן להתיר את תיקון כתב התביעה אך לא את פיצול הסעדים, בודאי לא כשמדובר בבקשה במתכונתה הנוכחית ואנמק: אף לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות -  וככלל -  לבית המשפט שיקול דעת רחב להתיר, אגב פסיקת הוצאות, תיקון כתב תביעה - אפילו אם חל שיהוי בהגשת הבקשה לתיקון ואפילו אם מסרבלת קבלת הבקשה את ההליך השיפוטי.

על שיהוי בהגשת הבקשה ניתן להתגבר, אם התיק טרם הגיע לרמת בשלות כזאת שכבר החלו להישמע ראיות (ראה למשל רע"א (חי') 9207-06-17‏ ‏ קרן לירז בע"מ  נ' בנק אגוד לישראל בעמ) - אף כי יש לקחת בחשבון את שנאמר בבר"ע 7466/17 ‏ ‏ מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, כי "לא בכל מצב יתיר בית משפט את תיקונם של כתבי טענות, ופעמים שתידחה בקשה שכזו, משום שהוגשה בשיהוי רב, על רקע התנהגותו של מבקש התיקון, או מן הטעם שיש בה עילות חדשות או הרחבת חזית". במקרה הנוכחי קיימות שלל סיבות מדוע לא להיעתר לבקשה: ראשית - התובע לא פרט כמה ומהן ההפרות שביצעה הנתבעת לפני הגשת התביעה, הפרות שעל תביעה בגינן ויתר בשעתו, וכך גם לא פרט מהן ההפרות שבוצעו לאחר הגשת התביעה.

שלישית - לא למותר לציין כי בבקשתו של התובע שכנגד כעת אין מדובר בהרחבת הנזק או הוספת דרכים להוכחת עילות התביעה אלא בהוספת עילות חדשות לכתב התביעה, שכן כל הפרה של זכות יוצרים, אם קיימת, מהווה עילת תביעה בפני עצמה, דבר המהווה לכשעצמו שיקול שלא להיעתר לבקשה.

הדברים נכתבו אגב אורחא, לגבי הנטל הכללי המוטל לעניין חקירות מומחים, ובלא להתייחס לתקנה 81א לתקסד"א החדשות, המשנה את הנטל לגבי "תביעות רכב". על חברת הביטוח היה לדאוג להתייצבות השמאי מטעמה בבית המשפט, ומשלא התייצב ולא נחקר, לא הוכיחה חברת הביטוח את הנזק לו היא טוענת המענה לטענה זו נעוץ בכך שהתביעה היא תביעת רכב, וככזו, לא חלה עליה תקנה 87(ח) לתקסד"א, אלא תקנה 81א לתקסד"א, הקובעת כי תקנה 87(ח) לא תחול בתביעה בסדר דין מהיר שעניינה תביעת רכב, ותחתיה באה תקנה 87א(4) הקובעת כי "ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר." מכאן, על המועצה היה מוטל הנטל להודיע כי היא מבקשת לחקור את שמאי חברת הביטוח שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה.

...

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השיבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהשימוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בערעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שיבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את הערעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

בעניין זה מקובלת עלי פסיקת בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.07) כדלקמן: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד המבקש להתנגד למסמכים אלו או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון...

סוף דבר, הערעור נדחה.

אני סבור כי לא היה מקום להגשת ערעור זה מלכתחילה, במיוחד לאחר שניתן פסק דינו של השופט שוורץ שנזכר לעיל.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).