סגירת מסעדה ללא פיצויי פיטורים

בעניינינו, סיום העסקת התובע נעשה על רקע סגירת המסעדה ומשכך אין מקום בנסיבות אלו להורות על תשלום פיצוי פיטורים מלאים.

זכאות התובע לפדיון דמי הבראה הפסקת העסקת התובע אירעה, כאמור, במקרה שלפנינו בסמוך למלאות שנה לעבודה, לאור היתמוטטות המסעדה וללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש.

...

זאת ועוד, אף כי דעתנו אינה נוחה כלל ועיקר מאופן העסקה ללא הנפקת תלושי שכר והדברים הוכחו לפנינו, בהינתן כי עילה להרמת מסך דורשת תשתית עובדתית לפיה החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו, התרשמנו כי כזו לא הוכחה בפנינו ועל כן, ומשלא הוכחה עילה חריגה המצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות בפנינו, התביעה האישית כנגד מר נידם נדחית.

יחד עם זאת ואף כי דחינו את התביעה האישית כלפיו לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות בגין דחיית התביעה האישית כלפיו בשל אופן העסקתו, שאין ליתן לו לגיטימציה במחוזותינו אנו.

סוף דבר לאור כלל המפורט בפסק הדין, תישא הנתבעת 1 בסכומים הבאים – פיצוי חלף הפרשות לפנסיה + פיצויים בסך 3,748 ₪, תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,688 ₪, פדיון ימי חופשה בסך 2,688 ₪, דמי חג בסך 896 ₪, פיצוי לפי חוק הגנת השכר בסך 3,500 ₪, סך הכל 13,520 ₪.

מנגד, התובע הצהיר כי פוטר מעבודתו (ס' 6 לתצהירו): "אני פוטרתי מעבודתי לאחר סגירת המסעדה מבלי להודיע לי מראש, ביקשתי מהאחראי עלי בשם יגאל להעסיק אותי בגן האירועים של הנתבעת אך הודיעו לי כי אין צורך בעוד עובדים וטענת הנתבעת כי אני סירבתי לעבוד באולם האירועים הנה שקרית ולא נכונה וסרב לשלם לי פיצויים". בעדותו העיד התובע כי כשבוע לאחר קבלת ההודעה על סגירת המסעדה, הודיע לו מנהל הנתבעת כי הוא יכול להמשיך ולעבוד באולם האירועים ובשלב זה לא האמין לנתבעת, וכדבריו- "ש. מה קרה בסוף שסיימת לעבוד בחודש 03/15 למה לא המשכת לעבוד באולם, כי המנהל של החברה אומר שהוא הציע לו לבוא לעבוד באולם אחרי שהמסעדה ניסגרה?

...

מאחר והגענו לכלל מסקנה כי התובע פוטר מעבודתו, זכאי הוא לתשלום בגין ימי הודעה מוקדמת.

פיצויי הלנה בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו כי התובע זכאי לפיצויי הלנה מכל סוג, נוכח מחלוקת כנה בין הצדדים באשר לרכיבי התביעה אשר במחלוקת וביחס לתשלומים אשר שולמו לתובע.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: בגין תשלום שעות נוספות, סך של 12,757 ₪.

לטענת הנתבעת בשל משבר הקורונה ניסגרה המסעדה ואין בידיה מסמכים שהיו עשויים לסייע לה. בין הצדדים היתקיימה ישיבת פישור, אולם הם לא הגיעו להסכמות.

נסיבות סיום ההעסקה ופיצויי פיטורים בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 38313-11-13 זאב סולומון – אייל כהן (ניתן ביום 22.5.16) חזר על ההלכה שנקבעה זה מכבר: "כידוע, בהתאם לפסיקה -

פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה על אף ההוראה בחוק הודעה לעובד המורה על מתן הודעה לעובד, לא הגישה הנתבעת הודעה כאמור, וכמפורט לעיל, אף שבכתב ההגנה טענה כי מסרה את ההודעה אולם אינה יכולה למצאה לאור סגירת המסעדה, בעדותה העידה כי לא נתנה לו הודעה כזו.

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 1,000 ש"ח. פיצוי מכוח חוק הגנת השכר הנתבעת לא דיווחה על העובד כנדרש, לא מסרה לו תלושי שכר ובכך הפרה את זכויותיו הקוגנטיות של התובע, שעה ששילמה לו שכר ב"שחור", אף אם עשתה זאת כטענתה לבקשתו שלו.

לאור התנהלותה של הנתבעת, אשר שילמה לתובע את שכרו במזומן, ללא דיווח לרשויות כנדרש וללא הנפקת תלושי שכר, הנתבעת תשלם פיצוי לתובע בסך 1,000 ש"ח. סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצוי חלף הפרשות לפיקדון עו"ז בסך 1,996 ש"ח. דמי הבראה בסך 686 ש"ח. דמי חופשה בסך 1053 ש"ח. דמי חגים בסך 567 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה בסך 1,000 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 1,000 ש"ח. הנתבעת זכאית לקזז מסכום זה אי מתן הודעה מוקדמת בסך 810 ש"ח. אם לא ישולמו הסכומים בתוך 30 יום, הסכומים הנקובים בס"ק א-ה, בהפחתת הקיזוז האמור, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום.

חמישית, הטענה לפיה הרקע לזימון לשימוע הוא פגמים בתיפקוד העובד אינה מתיישבת עם הטענה כי הנתבעת רצתה להוציא את התובע לחל"ת בשל משבר הקורונה או סגירת המסעדה אינה מתיישבת עם הטענה בדבר קשיים בתיפקוד, ואף אינה מתיישבת עם הטענה שבתום הסגר דרשה מהתובע לשוב לעבודה אלא שהוא סירב לעשות כן. מכל מקום, לא הובהר מדוע אין לראות ברצונה של הנתבעת להוציא את התובע לחל"ת בנגוד לרצונו אינה מהוה משום מעשה פיטורין.

בסיכומים מטעמו (סע' 8) ויתר התובע על רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שעל הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום מתן פסק-הדין, את הסכומים הבאים: א. בגין פצויי פיטורים סך 40,599 ₪; ב. בגין הודעה מוקדמת סך 6,512 ₪; ג. בגין דמי חגים סך 17,268 ₪; ד. בגין הפקדות פנסיוניות סך 3,617 ₪; ה. בגין דמי הבראה סך 378 ₪; ו. כגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי סך 4,000 ₪.

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין הפקדות בחסר לקופת ביטוח בסך 3,617 ₪.

בהיעדר דו"חות נוכחות שניתן להשוותם לתלושי השכר – יש לקבוע שהנתבעת לא עמדה בנטל זה, ומכאן שדין התביעה להתקבל על יסוד האומדנה של התובע ובסך 4,000 ₪.

בסיכומים מטעמו (סע' 8) ויתר התובע על רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שעל הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום מתן פסק-הדין, את הסכומים הבאים: א. בגין פיצויי פיטורים סך 40,599 ₪; ב. בגין הודעה מוקדמת סך 6,512 ₪; ג. בגין דמי חגים סך 17,268 ₪; ד. בגין הפקדות פנסיוניות סך 3,617 ₪; ה. בגין דמי הבראה סך 378 ₪; ו. כגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי סך 4,000 ₪.

זכאות התובע לפצויי פיטורים לגירסת התובע, יחסי הצדדים נסתיימו עת הודיע לו מר סבין כי החברה המנהלת את המסעדה לא הצליחה להסדיר את הרשוי הנידרש להפעלתה ועל כן – המסעדה תסגר.

...

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 24,000 ₪ בגין שכר עבודה ראוי; 6,760 ₪ בגין חלף הפרשות עבור רכיב התגמולים לפנסיה; 1,890 ₪ בגין דמי הבראה; 8,667 ₪ בגין פיצויי פיטורים; בסך הכל, אנו פוסקים לזכות התובע 41,317 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה מהטעמים שפורטו לעיל.