חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סגירת חשבונות בנק עקב חשש לפעילות חריגה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת זו, על הבנק להכיר את הלקוחות לעומק, להבין את עסקיהם, לקבוע מדיניות בנושא 'הכר את הלקוח' שתביא לסיווג לקוחות בעלי סיכון גבוה, לנטר חשבונות שהנם בעלי סיכון גבוה ולאתר פעילויות חריגות בחשבונות.
סיכומו של דבר, שוכנעתי כי הודעת הסגירה השנייה נשלחה כדין, וכי עלה בידי הבנק להוכיח שסירובו להמשיך ולהעניק שירותים לתובעת הוא סרוב סביר, בין משום שהתובעת הפרה חובתה להמצאת מסמכים, בין משום שהתובעת פעלה בנגוד לכללי הבנק ונהליו אשר נועדו לאפשר לבנק לבצע את חובות הפיקוח שהוטלו עליו, בין משום שהתנהלות חשבון התובעת הקימה חשש סביר לקיומה של פעילות הלבנת הון אסורה בחשבון, בין בשל חוסר נכונותה של התובעת לתקן את דרכיה ואת דפוסי היתנהגותה, בין בשל חוסר שתוף הפעולה של התובעת עם הבנק והתנהלותה הכוחנית מולו תוך ניצול הסעדים הזמניים שניתנו לתובעת בחסות ההליכים שנוהלו בינה לבין הבנק, ובין בשל חוסר האמון שנוצר בין התובעת לבנק על רקע היתנהלותה זו. נסיונות התובעת לטעון כאילו הנימוקים שהובאו בהודעת הסגירה השניה הם כלליים, וכי ביקשה "אין ספור פעמים" שהבנק ימציא פירוט לטענותיו, היא טענה שראוי היה לה שלא תיטען על רקע ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים עובר למשלוח הודעת הסגירה השנייה, ובהיתחשב בראיות שהונחו בפניי שמהן עולה כי התובעת קראה תיגר על כללי הבנק ונהליו, 'ציפצפה' על פניות התובעת ודרישותיה להמצאת מסמכים, ביזתה את החלטת בית המשפט שנתנה תוקף להסדר הדיוני שגובש ביום 25.7.2016, והכל תוך ניצול לרעה של הסעדים הזמניים שתחת כנפיהם המשיכה את פעילותה בחשבון.
...
סיכומו של דבר, שוכנעתי כי הודעת הסגירה השנייה נשלחה כדין, וכי עלה בידי הבנק להוכיח שסירובו להמשיך ולהעניק שירותים לתובעת הוא סירוב סביר, בין משום שהתובעת הפרה חובתה להמצאת מסמכים, בין משום שהתובעת פעלה בניגוד לכללי הבנק ונהליו אשר נועדו לאפשר לבנק לבצע את חובות הפיקוח שהוטלו עליו, בין משום שהתנהלות חשבון התובעת הקימה חשש סביר לקיומה של פעילות הלבנת הון אסורה בחשבון, בין בשל חוסר נכונותה של התובעת לתקן את דרכיה ואת דפוסי התנהגותה, בין בשל חוסר שיתוף הפעולה של התובעת עם הבנק והתנהלותה הכוחנית מולו תוך ניצול הסעדים הזמניים שניתנו לתובעת בחסות ההליכים שנוהלו בינה לבין הבנק, ובין בשל חוסר האמון שנוצר בין התובעת לבנק על רקע התנהלותה זו. נסיונות התובעת לטעון כאילו הנימוקים שהובאו בהודעת הסגירה השניה הם כלליים, וכי ביקשה "אין ספור פעמים" שהבנק ימציא פירוט לטענותיו, היא טענה שראוי היה לה שלא תיטען על רקע ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים עובר למשלוח הודעת הסגירה השנייה, ובהתחשב בראיות שהונחו בפניי שמהן עולה כי התובעת קראה תיגר על כללי הבנק ונהליו, 'צפצפה' על פניות התובעת ודרישותיה להמצאת מסמכים, ביזתה את החלטת בית המשפט שנתנה תוקף להסדר הדיוני שגובש ביום 25.7.2016, והכל תוך ניצול לרעה של הסעדים הזמניים שתחת כנפיהם המשיכה את פעילותה בחשבון.
לפיכך, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לבנק שכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. בקביעת סכום זה נתתי דעתי, הן להיקף ההשקעה שנדרשה לניהול התיק, והן לסחבת אשר בה נקטה התובעת בניהולו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ואולם עיון בדפי החשבון מעלה כי במהלך חודש אוגוסט 2020 העבירה המבקשת סך של 245,000 ₪ לעמותה אחרת אשר עוסקת בהפצת עתון בשפת היידיש (להלן: "העמותה"); בחודש ספטמבר 2020 ביצעה המבקשת העברות כספיות בסך 68,000 ₪ לעמותה; בחודש נובמבר 2020 העבירה המבקשת לעמותה סכום נוסף בסך של 107,000 ₪; המבקשת לא נתנה הסברים מניחים את הדעת להעברת הכספים בסכומים כאלה לעמותה שמפיצה עתון, פעילות הנוגדת את מטרת החשבון והצהרת המבקשת בטופס הכר את הלקוח, דבר שמקים חשש ממשי להלבנת הון שדי בו כדי להביא לסגירת החשבון.
המשיבה ממשיכה וטוענת כי, נוצר אצלה חשש ממשי כי החשבון מנוהל בפועל שלא על ידי מורשה החתימה בחשבון, אלא על ידי צד ג' בשם מר יוחנן ארנטל (להלן: "יוחנן"), המהוה אחד מבעלי השליטה בעמותה אליה הועברו הכספים מחשבון הבנק כאמור; יוחנן אף משך כספים אלה מחשבון העמותה; העברות כספים אלה מהוות היתנהלות בלתי תקינה, נוגדת את פעילות ומטרות המבקשת, ומעלה חשש כי מטרת העברת הכספים הנה לטשטש את מקור הכספים ולהלבנת הון אסורה.
עוד נטען על ידי המשיבה כי, לא נימצאו בחשבון עדות להעברת משכורות ל-20 עובדים; בנוסף לכך, מחזור הפעילות בחשבון חורג מהמחזור עליו הוצהר על ידי המבקשת בטופס הכר את הלקוח, דבר שמהוה עילה לסגירת החשבון; המבקשת הצהירה על מחזור פעילות בסך 150,000 ₪ בעוד שמחזור הפעילות בחשבון חרגו בסכום זה בעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
...
מנגד, נטען על ידי המשיבה, כי דין הבקשה להידחות על הסף, משום שמדובר בבקשה לסעד אקדמאי ותאורטי, שכן חשבון הבנק נסגר עוד ביום 7.2.2021, בהסכמת המבקשת ובידיעתה, בקוד הלבנת הון; מדובר בסעד מן היושר במסגרתו היה על המבקשת לפרט את העובדות הנוגעות לבקשה, לרבות העובדה שמועד סגירת החשבון נקבע בהסכמתה ועל פי בקשתה של המבקשת.
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שהוגש על ידם הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כך למשל נקבע ברע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17) שסירוב בשל חשש לפעילות אסורה של הלבנת הון בחשבון הבנק הוא סרוב סביר; וכך למשל ברעא 6582/15 ‏ ‏ עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (1.11.15) נקבע שסירוב בשל חשש לפעילות כלכלית של מימון אירגוני טירור הוא סרוב סביר (אתייחס לפסק דין זה בהמשך ולכן הוא יקרא להלן: "עמותת עימאר"); ברעא 2407/19 ‏ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל (14.5.19) נדחה ערעור על דחיית בקשה לסעד זמני נגד סגירת חשבון בנק.
טענה זו דינה להדחות שכן זכרי צירף לבקשה את ההודעות מהבנק, הנוגעות לסגירת החשבון, ומהודעות אלו היה ברור שהבנק מייחס לו היתנהגות לו הולמת, ואף חיפש ומצא חריגות בהמחאות שנפדו שנים קודם לכן, ושזכרי לא נתן דיווח מלא כנדרש בחוק בדבר מצבו בבנקים אחרים.
...
בנסיבות אלה מתחייבת – לטענת הבנק – המסקנה שסיכויי התביעה של זכרי נמוכים ולכן אין מקום לתת סעד זמני.
זכרי לא נענה לבקשת עובדי הבנק להפסיק ולחדול מהתנהגות בוטה זו. בסופו של דבר עזב זכרי את סניף הבנק.
טענה זו דינה להידחות שכן זכרי צירף לבקשה את ההודעות מהבנק, הנוגעות לסגירת החשבון, ומהודעות אלו היה ברור שהבנק מייחס לו התנהגות לו הולמת, ואף חיפש ומצא חריגות בהמחאות שנפדו שנים קודם לכן, ושזכרי לא נתן דיווח מלא כנדרש בחוק בדבר מצבו בבנקים אחרים.
לפיכך אני מורה לבנק לפתוח את חשבון הבנק של זכרי בתוך 24 שעות מהרגע שיקבל החלטה זו. בנסיבות העניין, ונוכח גסות הרוח של זכרי, וכדי שתהא התרעה בעניינו, אני קובעת כי אין צו להוצאות .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שעלה מעדות מנהל המבקשת, המבקשת הועברה סניף בנק בעקבות סגירת הסניף בו נוהל החשבון.
הפעילות החריגה עליה מצביע הבנק בטענותיו, המצדיקה את סגירת החשבון הנה, בין היתר: · ניכיון שיקים של החברה עצמה; · המנעות מניכיון שיקים של לקוחות; · הפקדת מזומנים בסכומים גבוהים לחשבון הבנק; · העידר התאמה בין מאזן הבוחן שהציגה המבקשת לחודשים ינואר 2021 עד אוגוסט 2021 שעמד על 12,658,161 ₪, בעוד שהפעילות בחשבון הבנק הסתכמה לכדי 15,710,000 ₪; · העידר פעילות עסקית בחשבון, העידר לקוחות, העידר ראיה על תשלומי מיסים וכד'.
בהקשר זה נפסק שצריך להתקיים יחס הולם בין עוצמת החשש העומד בבסיס פעולותיו של הבנק לבין הצעדים שהוא נוקט, בשלב זה, כאשר הוסר מעל הפרק חשש להלבנת הון ולפעילות לא חוקית ונותר חשש להפרת תנאיו של חשבון עסקי, עוצמת הצעד של סגירה מיידית של החשבון עוד בטרם התבררה התביעה, אינה מתיישבת עם שורת הסבירות וגורפת יתר על המידה (השוו: ת"א 8487-05-22 דוידוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ (15/7/22) וראו גם: ה"פ 32389-02-17 קלירשיפט (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (4/2/18)).
...
טענת הבנק שמדובר בהפרת תנאיו של חשבון עסקי, דינה להתברר בהליך גופו, לאחר שיוצגו תנאיו של החשבון וההסכמים בין המבקשת לבין הבנק ולא בשלב זה. המסקנה המתבקשת מכל האמור עד כאן, שלפחות לשלב זה ניתנו הסברים סבירים על ידי המבקשת המעלים סוגיה רצינית שיש לדון בה ומלמדים שאין המדובר בגדר תביעת סרק.
התוצאה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שוכנעתי שלעת הזו נכון לקבוע שמדובר בתביעה בעלת סיכוי וכי מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקשת ומכאן שדינה של הבקשה לסעד זמני להתקבל.
בצד החלטתי זו ליתן צו המניעה שישמר את המצב הקיים לעת הזו, אני מוצאת לנכון לציין בפני הצדדים שראוי היה שהם יקיימו ביניהם הדברות שתפתור את המחלוקות ביניהם ותסדיר את פעילותם וממילא תייתר את הדיון בתיק העיקרי, שכן יחסי בנק - לקוח, שיתכן וימשכו לאורך זמן וגם אם הגיעה העת שיפסקו, ראוי שיפתרו בין הבנק והלקוח ללא התערבות שיפוטית, דבר שייטיב עם שני הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים טענו כי באף אחת מהפניות של המשיב למבקשים לא הועלתה טענה של חשד להלבנת הון; כי במישור המשפטי, כדי לסגור חשבון אין די בחשש להלבנת הון, אלא שעל המשיב מוטל הנטל להוכיח חשד קונקריטי ורלוונטי להלבנת הון או פעילות טירור, נטל שהמשיב לא עמד בו. סרוב לתת שירות אמור להיות מוצא אחרון לאחר שהתקיימו שני תנאים מצטברים: (1) אי-הענות הלקוח לשיתוף פעולה עם הבנק; (2) יסוד סביר להניח (ולא חשש בלבד) כי הפעילות קשורה להלבנת הון או טירור.
תכלית החובה המוטלת על תאגיד בנקאי לנטר פעילות חריגה בחשבונותיו ולמנוע אותה מחמת חשש לבצוע עברות של הלבנת הון ומימון טירור היא בראש ובראשונה אינטרס צבורי.
...
שיקולים נוספים שנזכרים לא אחת בפסיקה הם זהות בין הסעד הזמני לסעד הסופי, שיקול המטה את הכף שלא להיעתר למבוקש; וכשעסקינן בצו עשה זמני, המבקש לשנות את המצב הקיים, להבדיל מצו מניעה זמני המבקש לשמר אותו.
אם היה עולה בידי המבקשים להראות שהחלטת המשיב לסגור את החשבונות הייתה לוקה לכאורה בחוסר סבירות לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, נראה לי שהשיקולים בדבר סיכויי התביעה ומאזן הנוחות היו זוכים לעיקר המשקל, והיה ניתן סעד זמני כמבוקש.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לצו עשה זמני נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו