סגירת חלק ממרפסת והגדלת עליית גג

על פי חוות הדעת עולה כי ביום 20.06.18 ניתן היתר בנייה להסדרת מצב קיים לתובעים בעיניין "בניית מזווה, פתיחת דלת לחצר משק, סגירת מרפסת, חדר הורים, מדרגות, שינוי חלונות, הגבהת גדר, הריסת סככות וסככת חנייה". כמו כן עולה מתוך חוות הדעת כי הוגשה בקשה לשינוי תב"ע מספר תכנית 605-0516765 בשם התובעים לצורך "הגדלת סך הכל זכויות הבנייה מ-187 מ"ר ל-259.81 מ"ר... שינוי וקביעת קוי ביניין... שינוי תסכית מרבית..." על פי סיכום חוות הדעת של מומחית בית המשפט עולה : "...2. בעת עריכת חוזה המכר היה קיים היתר בנייה מאושר שמספרו 5144 מתאריך 11-01-1972 לבניית קומה כניסה קרקע- בשטח של 82.58 מ"ר וקומה ראשונה בשטח של 64.24 מ"ר, סה"כ שטח 146.82 מ"ר (ראה עמוד 22-26 לחו"ד שלי).

לאחרונה בתאריך 23-12-18 אושרה תכנית בנין עיר 605-0516765 להוסיף וגם להכשיר את חריגות הבנייה הקיימות המוצגות בהיתר הבניה מס' 20150066 ולא נתקבל עבורם אישור לבקשת היתר: קומת מרתף תחתון: מקלט תת קרקעי בשטח של 10.90 מ"ר. קומת כניסה קרקע: מרפסת מקורה בשטח של 32.00 מ"ר. קומה ראשונה: תוספת חדר שינה בורים בשטח של 4.32 מ"ר. קומת עליית גג: תוספת של חדר שירותים וגרם מדרגות בשטח כולל של 23.53 מ"ר, מרפסת לא מקורה בשטח של 18 מ"ר. .

אולם על פי חוות הדעת של מומחית בית המשפט עולה כי חלק מחריגות הבנייה אשר היו בנכס בזמן מכירתו, הצריכו את הוצאת היתר הבנייה בשנת 2018 (ראה סעיף 6 לחוות הדעת של מומחית ביהמ"ש) ואת יתרת חריגות הבנייה אשר היו קיימות בנכס במועד המכירה וקיומם לא גולה לתובעים ע"י הנתבעים, לא ניתן היה להסדיר באמצעות היתר בנייה רגיל , אלא אך ורק באמצעות שינוי התב"ע, תוכנית אשר התובעים עמלו כדי להעביר אותה ברשויות התיכנון.

...

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

הצגת המצב כאילו הוסכם שעו"ד גוטר ייצג את התובעים ללא כל תשלום, הינה מיתממת וחסרת תום לב. נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עדותו של עו"ד גוטר הייתה הגיונית, מהימנה, קוהרנטית ותואמת את כל המסמכים שהובאו בפניי, אני קובעת כי עו"ד גוטר לא ייצג כלל וכלל את התובעים בעסקת המכר וכי התובעים החליטו על דעתם, שלא להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ובשל כך דין כל התביעה כנגד עו"ד גוטר להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

הנתבעת טענה עוד כי, התובעים מתגוררים בבית המשותף מזה שנה וחצי בלבד (נכון למועד הגשת כתב ההגנה) וזה נהוג ומקובל, בשכונה בה נמצא הבית, שכל שכן יצמיד ויספח לעצמו שטחים, כך שגם הבעלים הקודם של הדירה בה מתגוררים התובעים עשה הרחבות בדירה והם מתגוררים היום בדירה מגודרת עם מרפסת מרוצפת אשר שטחיה מהוים חלק מהרכוש המשותף, ועוד הגדילו לעשות ובנו מחסן על מקרקעין משותפים.

התובע לא הכחיש כי הוא זה שבקש מהנתבעת להעלות את בלוני הגז לגג בשל בעיות שהיו ביניהם (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 10-11), בהמשך הוא ציין כי הנתבעת יכולה להחזיר את בלוני הגז למטה ליד בלוני הגז שלו לאחר שתסגור את דלת הכניסה לגג (ר' עמ' 15 שורה 18).

...

מכאן, לאור הודאת התובעים כי הם אלה אשר ביקשו מהנתבעת להעביר את הבלונים לגז ולאור נכונותה להחזירם למקומם הקודם בכפוף לכך שהתובעים ישאו בעלויות הנדרשות לכך, אני מורה לנתבעת להעביר את הבלונים לקומת הקרקע, בכפוף לכך שהתובעים ישאו בעלויות הנדרשות לכך מראש ולפי אסמכתא שתוצג להם ע"י הנתבעת.

סוף דבר לאור המקובץ, אני מורה על קבלת התביעה ומחייבת את הנתבעת : להסיר את הפרגולה המותקנת/בנויה על גג קומת הקרקע בבית המשותף נשוא התביעה ולאטום/לסגור את פתח היציאה מדירתה אל הגג.

כדי לאפשר לנתבעת להיערך, אני מורה כי צו יבוצע ע"י הנתבעת תוך 90 יום מהיום.

כמו כן צירף תימלול שיחה ובה אלי אומר כי דיבר עם מתקין המערכת הסולארית לאיש ואמר לו לפתוח את השיבר על מנת למלא את הדוד, ומסביר כי ההצפה לא תחזור וכי היא אירעה כי הוא שכח לסגור צנור שנטרל ופתח בעקבות הרצון לחימום מים בגז.

בתמונה שהוצגה לפניו מעליית הגג, קשה לראות את הצנור השלישי כי יש להגדיל את התמונה.

הבדיקות שפירט בתצהירו הם לא חלק מהתקנת דודם אלא בדיקות אלמנטאריות- לפתוח ברז מים, לרדת לשעון ולבדוק שאינו מסתובב, לבדוק שאין נזק בבית, שיש מים חמים.

הוא לא עלה לגג הרעפים לבדוק את החיבור לדוד, אך ראה את מה שצריך ממרפסת השרות ואת שני הצנורות שיצאו.

...

בנסיבות אלו אני סבור כי יש לדחות את ההודעה לצד שלישי.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 105,678 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (15.3.2018) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט (למעט שכר המתמללת, שכר טרחת השמאי ועלות בדיקת אינפרטק שכבר נכללו בסכום הפיצוי) בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בגובה 15,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

לפי סעיף 6.2.7, אם עד למועד המסירה של הנכס טרם ניתן אישור העיריה להעברת הנכס בטבו, יישאר סכום של 300,000 ש"ח מכספי התמורה בנאמנות בידי עוה"ד. בנוסף, בנספח להסכם מפורטים "שנויי הנוחות" שבוצעו בנכס (סגירת מרפסת וקירויה, עליית גג, קירוי ביציאה מהמטבח ובכניסה לבית, קירוי הפרגולה, סטיה של 40 ס"מ בפטיו להגדלת הסלון).

הוצג ההיתר לתוספות בניה – שינוי כניסה למגרש, סגירת מרפסת וקירויה, תוספת עליית גג, הריסת חלק מהפרגולה, שינוי מקום פילר אשפה – מיום 5.2.13.

...

לסיכום, למרות שפרק הזמן הכולל שנדרש לקבלת ההיתר נראה חורג מן הסביר ביחס להיקף שינויי הבניה הנדונים, מורכבות התהליך וקיומן של דרישות נוספות שהוצגו על ידי העיריה ושאינן קשורות לשינויי בניה אלה אלא לשינויי תקנים כלליים מאז בניית הבית, וכן אירועים חיצוניים שאין לצדדים שליטה עליהם, כגון השריפה במשרדי העירה וקצב עבודתם של גורמי העיריה השונים המעורבים בתהליך, נראים כעומדים מאחורי התארכות התהליך, ולאו דווקא עיכובים בטיפול, ו/או ניתוק קשר בין האדריכלית לנתבע ו/או לעיריה.

לפיכך, שוכנעתי כי הנתבע פעל בתום לב, בשקידה סבירה ובאמצעים הולמים לקבלת ההיתר, ועל כן העיכוב בהשגתו לא נגרם באשמתו ואינו מהווה הפרת חוזה מצידו.

לפיכך התביעה נדחית.

טענות התובע לטענת התובע, פנה בשנת 2002 לנתבעת והתעניין באפשרות לבצע בניה במרפסת הדירה, על מנת להגדיל את שטח הדירה ובאפשרות, שהנתבעת תפעל עבורו לבצע עבודות שונות בדירה.

לטענת התובע, לא נעשה דבר בדירה ולא הושגו האישורים לבניה הנדרשים בדין, למעט עבודות סגירת חלק מהמרפסת האחורית-ריצוף, איטום, טיח ומעקה.

עם זאת, גם במסגרת זאת, ככל שהתקבלו בידי הנתבעת כספים למטרות בניה, ואלו לא שימשו לייעודם המקורי, עליה להשיבם.

להוכחת טענתו, צירף הנתבע לתצהירו 3 "אישורים": ת/2: "הנותן משה זקצר 2003 המקבל קבלתי 50 אלף שקל עבור בניית גג [-] חתימה המקבלת אברהמי מלכה" ת/3: "הנותן משה זקצר 2005 המקבל:

...

לאחר שעיינתי בטענותיהם ובתצהיריהם של הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות באתי למסקנה, כי התובע לא השכיל להוכיח או לשכנע, כי יחסיו עם הנתבעת היו יחסים אשר חרגו מעבר ליחסי ידידות וסיוע חברי.

בנסיבות אלו שוכנעתי, כי מעורבותה של הנתבעת בשפוץ הדירה, לא נעשתה "בכובע" של קבלנית שיפוצים, אלא מכוח היותה מכרה רבת שנים של התובע.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.