סבל ממושך בגב התחתון עם הקרנה לרגל הימנית

ר' לעניין זה ע"א 2160/90, שרה רז נ' פרידה לאץ, מז(5) 170 [1993]: "אם אין בחוות-דעתו מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הבקורת של ההיגיון לאחר עיון בחוות-הדעת ובראיות אחרות שלפניו, בית המשפט לא ייטה להתערב במסקנותיו של המומחה." עמוד שדרה גבי בחוות דעתו, ציין המומחה כי טרם התאונה מושא הליך זה, סבל ממושכות מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, טופל במרפאת כאב וכן בבית חולים, עבר הדמיות שהדגימו פגיעה בחוליה גבית וקיבל המלצה לטפול ניתוחי.

...

מקובלת עלי קביעתו כי בנסיבות אלו, לא היה מקום שיזמין את התובע לבדיקה נוספת.

מצאתי שהמומחה השיב על כל התהיות והשאלות שהופנו אליו בצורה מלאה, שאינה לעומתית, תוך הסבר מקיף ומלא כאשר הדבר נדרש ואני מקבלת את עמדתו.

בהתאם לאמור לעיל, אני קובעת כי לא נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בגין התאונה.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,521 ₪ ואגרת בית משפט ששולמה (כשהיא משוערכת להיום).

ביום 14.10.13, כשלושה חודשים לאחר התאונה, אשר הייתה תאונה קלה לעמדת המבקשת, נפגע המשיב בתאונת עבודה כאשר תוך כדי טפול בחולה, נתפס גבו והוא לא יכל לעמוד יותר או להתיישר, ובהתאם הוא הובא למיון, שם נמצא כי הוא סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין שהחלו בזמן עבודה (ראה סיכום ביקור מיון מיום 14.10.13 – נספח ח' לבקשה).

על פי סיכום רפואי מאותו יום, קבע ד"ר סעיד מאזן כי המשיב סובל מכאב ממושך שנים רבות ומדובר בכאבים מעברו.

...

בסיכום ומסקנות התייחסה הוועדה למצבו הקודם של המשיב וקבעה: "בבדיקת דימות כולל בדיקת CT ללא עדות לשיניים חבלתיים, דיסק מסויד בגובה L3 – L4 על פי בדיקת הכרטיס הרפואי קיים שוני בין העבר של כאבים והתקפים וללא תיעוד על הגבלה בתנועות ועל הקרנה. כעת אין עדות להפרעה נוירולוגית אבל קיימת הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני. הוועדה מקבלת את השינוי באופי הכאבים והגבלה בתנועה לאחר התאונה מבקשת את הערר וקבועת נכות בשיעור 10 % לפי סעיף 37 (7)(א) ... ". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי השלמת טיעון בשני הדיונים אשר התקיימו לפניי, אני רואה לקבל את הבקשה ולהורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יתייחס, בין היתר, לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין שיעור הנכות כפי שנקבעה על ידי וועדת הערר.

בשים לב לכל האמור לעיל, אני קובעת כי מתקיים בענייננו טעם מיוחד המצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים בתחום האורתופדיה.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

לטענתו, כתוצאה מישיבה ממושכת סובל הוא מבעיות בגב תחתון עם הקרנה לרגל ימין.

...

הכרעה לאחר ששקלנו את הראיות שבאו בפנינו, מוצאים אנו כי דין תביעת התובע להידחות כבר בשלב זה משלא שוכנענו בגרסאות התובע לא באשר לקיומו של אירוע תאונתי, ולא באשר לתשתית לקיומה של עילה המיקרוטראומה.

נוכח האמור, משלא שוכנענו בקיום אירוע תאונתי כלל, ובמהלך העבודה בפרט, דין התביעה בפרט זה להידחות.

סיכום לנוכח הסתירות הרבות בגרסאות התובע, חוסר מהימנותו והעדר הוכחה של ממש לנהיגה בכבישים משובשים כנטען על ידו בעלמא, איננו מקבלים גרסתו בדבר קיום אירוע תאונתי או קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ודין תביעתו להידחות כבר בשלב זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

טענות המשיב: דין העירעור להדחות משאינו מצביע על פגמים משפטיים שנפלו בהחלטת הועדה, ונימוקי העירעור מופנים, רובם ככולם, כנגד ההיבט המקצועי שבהחלטת הועדה, ומשכך חורגים מגבולותיו של הליך זה; הועדה נימקה היטב את עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי והצביעה על תעוד רפואי אותנטי, שלפיו סבל המערער מכאבי גב והקרנה לרגל ימין כתוצאה ממחלה ניוונית זמן רב לפני התאונה.

5/5/16 כחודש לאחר הרמת המשא כותב ד"ר לאון קפלן מנהל מרכז ניתוחי עמ"ש בית החולים הדסה "זמן ממושך סובל מכאבי גב תחתון ורגל ימין. תוצאה ממחלת דיסק ניוונית". אין במכתב זה כל תאור של ארוע חבלתי בתאריך 6/5/16 כחודש לאחר הרמת המשא כותב ד"ר רומן זכרוב אורתופד בכיר "מזה מספר חודשים החמרה בכאבי גב תחתון הקנה לאורך רגל ימין" אין במכתב זה כל אזכור לארוע חבלתי ובנוסף קובע ד"ר זכרוב במפורש כי ההחמרה החלה חודשיים לפני הרמת המשא ואיננה קשורה כלל לארוע זה. בנתונים אלה קובעת הועדה כי למערער מחלה שחיקתית של עמוד השידרה אשר החמירה ללא קשר להרמת המשא ועל כן קובעת כי אין כל נכות המיוחסת להרמה זו. הועדה דוחה את הערר ודוחה את חוות דעת של ד"ר אלישוב.

...

טענות המשיב: דין הערעור להידחות משאינו מצביע על פגמים משפטיים שנפלו בהחלטת הוועדה, ונימוקי הערעור מופנים, רובם ככולם, כנגד ההיבט המקצועי שבהחלטת הוועדה, ומשכך חורגים מגבולותיו של הליך זה; הוועדה נימקה היטב את עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי והצביעה על תיעוד רפואי אותנטי, שלפיו סבל המערער מכאבי גב והקרנה לרגל ימין כתוצאה ממחלה ניוונית זמן רב לפני התאונה.

מסקנה זו של הוועדה נתמכת בשני מסמכים רפואיים שנערכו כחודש לאחר התאונה, ומהם עולה כי המערער התלונן בפני רופאיו על החמרה בכאבי הגב שנמשכת מזה מספר חודשים, ולא ציין כלל את אירוע התאונה שהתרחש כחודש מוקדם יותר (מסמך ד"ר קפלן מיום 5.5.2016, ומסמך ד"ר זכרוב מיום 6.5.2016, נספחים 5-6 להודעת הערעור).

לעומת זאת, באשר לקיומה של נכות זמנית ושאלת קיומה של החמרה זמנית וחולפת בעקבות התאונה אני סבורה כי החלטת הוועדה אינה מנומקת דיה, לא כל שכן בהתאם לחובת ההנמקה המוטלת עליה (דב"ע נד/ 154 -0 לבל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474; דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו, 60).

לאור האמור, הערעור מתקבל בחלקו.