סבל מכאבים בברכיים עקב שירות צבאי החל משלב גיוס

בבקשה נכתב כי החל משלב הטרונות החלה המערערת לסבול מכאבי ברכיים, עקב מאמצים ונשיאת משא כבד משקל.

בכתב העירעור המתוקן נטען כי לפני גיוסה לא סבלה המערערת מפגימה בברכיה, כי הפגימה נגרמה עקב השרות הצבאי כלוחמת - בטירונות, באימון המתקדם ובפלוגה - וכי רק כחצי שנה לפני שיחרורה הורד הפרופיל הרפואי שלה והיא הועברה לתפקיד של פקידה פלוגתית.

תעוד רפואי במהלך השרות הצבאי להלן פירוט התעוד הרפואי ממועד הגיוס (24.11.2006) ועד לשיחרור (23.12.2008): * 26.2.2007 - אנמנזה במרפאת הבסיס: "סובלת מכאבים בכפות רגליים מזה כשלושה שבועות, בעיקר במאמץ גופני אך גם במנוחה, בעמידה ממושכת, ללא כאבים ליליים. מתארת ארוע של היתנפחות השוק הימנית לאחר שבוע בשטח, מלווה כאב לא שורף, ללא זרמים או הפרעות תחושה. לדבריה, הרגליים נרדמות בקלות כשהיא יושבת, אך לא קשור למאמץ או לכאבים". ממצאים: "רגישות לא ממוקדת על פני כל עצמות המטטרזוס וקשת כפות הרגליים". * 8.3.2007 - אנמנזה במרפאת הבסיס: "החולה סובלת מכאבי גב תחתון, ברכיים, שוקיים, כפות רגליים מזה כחודש ללא חבלה". * 15.4.2007 - אנמנזה במרפאת הבסיס: "כאב ברכיים המתגבר במאמץ". ממצאים: "רגישות פטלו-פמורלית ובתא פנימי דו צדדי". * 30.8.2007 – מכתב שיחרור ממיון אורתופדי בבית חולים "סורוקה": "כאבים בברך ושוק ימין מזה כימעט 10 ימים. אין סיפור חבלתי. בבדיקה: רגישות סביב לפיקה. רגישות באזור פופליטאלי וגם בחלק אחורי של השוק. אין נפיחות, אין סימני לימפנגיטיס". * 29.10.2008 - בבדיקה במרפאה על-ידי מומחה לנוירולוגיה: "נימול בכפות רגליים וידיים, יותר ברגליים, בעיקר לאחר ישיבה ממושכת. תופעה משתפרת לאחר תנועות חדות"; "כאבי ברכיים ובגב תחתון, כאבים חזקים המחמירים במאמץ עם הפרעה בתפקודה. נבדקה ע"י ראומטולוג ואורתופד. עד כה ללא ממצא חריג וברור". תעוד רפואי לאחר השיחרור מהשרות להלן פירוט התעוד הרפואי לאחר תום השרות הצבאי: * 4.2.2010 - בבדיקת רופא אורתופד: "לדבריה מאז הצבא סבלה מכאבים בברך ימין/שוק ימין. עברה שני מיפויים שהיו תקינים". ממצאים: רגישות בשוק.

...

התוצאה לאור המסקנה בפסקה הקודמת, דין הערעור להתקבל.

אשר על כן, הננו מורים על ביטול החלטת המשיב מיום 9.8.2011, וקובעים כי קיים קשר סיבתי של החמרה בשיעור שני שליש (66.67%) בין הפגימה בשתי הברכיים של המערערת לבין שירותה הצבאי.

כן הננו מחייבים את המשיב לשלם למערערת שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בפנינו ערעור על פסק דינו המשלים של בית משפט השלום בחיפה בשבתו כועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט- 1959 [נוסח משולב] (להלן "החוק") ( בראשות יו"ר הוועדה כבוד השופט אורי גולדקורן) מיום 10.7.17 בע"נ 10597-04-13, שקבע כי אין לשנות קביעה קודמת של ועדת ערר לפיה חלה החמרה בשיעור של 75% בברכו השמאלית של המערער בגין שרותו הצבאי, וכי הקשר בין השרות הצבאי לבין הפגימה הוא קשר סיבתי מסוג "החמרה" ולא מסוג "גרימה". הרקע לפסק דינה של הוועדה קמא: המערער יליד 1982.

בפסק דין זה, מיום 1.1.08, בחנה ועדת הערר (בראשות השופט ש. שר) את הנסיבות ואת טענות המערער כי ניחבל בברכו ביום 31.8.03 אך לא קבעה כל ממצא בענין זה. הוועדה אימתה את חוות דעתו של ד"ר קליגמן מטעם המערער, לפיה למערער נגרמה כתוצאה מהשרות נכות משוקללת בשיעור של 28%, ונוכח עמדת המשיב להכיר בקשר של החמרה קבעה "קשר סיבתי בין הכאב בברך שמאל לשירות. מידת ההחמרה תעמוד על 75% מהנכות אשר נגרמה לתובע". המערער ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי שקבע בפסק דינו מיום 10.11.09 (ע"א 290/08) כי היה צריך להתקיים דיון בפסק הדין גם בענין הגרימה וכי "בית משפט קמא קבע בחלק האופרטיבי כי הוא מקבל את חוות הדעת של ד"ר קליגמן, לכאורה רק לענין ההחמרה. אולם, כאמור, לא נתקיים דיון בשאלות שהצבנו ובית משפט קמא לא חיווה את דעתו בבירור אם לענין זה הוא מקבל את חוות דעתו של ד"ר קליגמן". לפיכך, הדיון הוחזר לוועדה קמא על מנת שתיקבע בשאלות: האם סבל המערער מהנכות לה הוא טוען לפני גיוסו.

בפסק דין מיום 23.10.11 קבעה הוועדה, לאחר סקירת המסמכים הרפואיים, כי "אכן העורר הגיע לשירות הצבאי עם כאבים ברגל שמאל שהחלו טרם הגיוס בעקבות תאונת הדרכים הקשה. הכאבים התחילו החל מתחילת השרות הצבאי ונמשכו ללא כל קשר לשירות הצבאי... הוועדה סברה גם בפסק הדין הקודם וגם עתה, כי אדם המגיע עם פגימה כה מהותית ומתחייל, אין אפשרות להכיר בקשר של גרימה כאילו לא אירע דבר מראש, ולפיכך, התשובה לערכאת העירעור היא כי במקרה דנן אין מקום להכיר בקשר של גרימה, אלא לכל היותר לקשר של החמרה כפי שהוועדה ציינה בפסק דינה". הוועדה גם הוסיפה כי קיבלה את מימצאי ד"ר קליגמן בחלקה ללא המסקנה הרפואית אליה הגיע כי מדובר בקשר של גרימה.

...

לפיכך, לא מצאנו כל עילה להתערב בפסק דינה של הועדה קמא, ומצאנו כי מסקנתה זו מבוססת על מסמכים רפואיים אובייקטיביים, על העדר הוכחת האירוע הנטען ע"י המערער ואשר אירע ביום 31.8.1, ועל חוות דעתו של ד"ר נורמן (המבוססת בין היתר על ניסיונו, כעולה מעדותו) - אותה העדיפה הועדה קמא על פני חוות דעתו של ד"ר פלאח.

נוכח האמור – אנו דוחים את הערעור.

המערער ישלם למשיב הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום שולל של 6,000 ש"ח. ניתן היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 3195-10-15 ר. ת. נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער ר. ת. ע"י ב"כ עו"ד ארז פורמנסקי המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד אורית בקרמן פסק דין

ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו האורתופדית וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין ארוע מיום 10.7.2013 לבין כאבי גב תחתון עם קרינה והפחתת תחושה ברגל ימין, וכי הוא סבל מהם עוד לפני גיוסו לשירות המילואים.

לאחר שיחרורו הוא החל לשרת במילואים כקצין בחטיבת חי"ר של יוצאי חטיבת הנח"ל. בעת תרגיל שהתקיים ביום 10.7.2013 ברמת הגולן, במסגרת שרותו במילואים, הוא נפגע בגבו, והחל לסבול מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין.

בכתב העירעור נטען כי פריצת דיסק בגובה L5-S1 ובלט דיסק בגובה L4-L5 נגרמו תוך ועקב שרותו הצבאי של המערער, בעת תרגיל קשה, ארוך ולא סטנדרטי בו הוא הישתתף ביום 10.7.2013 בנחל יהודיה שברמת הגולן, ובמהלכו נשא על גופו משקל רב. עוד נטען כי עובר לחבלה בתרגיל הצבאי לא סבל המערער מכאבים בגבו התחתון, למעט במשך מספר ימים בשנת 2011, וזאת על אף ששירת בשירות סדיר ובשרות המילואים ביחידה קרבית והרבה לעסוק בעבודות פיזיות בתחום הגינון והסבלות.

קיום פגימה בגב תחתון עוד לפני הארוע ביום 10.7.2013 קיים תעוד רפואי בנוגע למערער אשר מצביע על תנאי השרות במילואים ועל כאבי גב תחתון עובר למועד הארוע: (1) 7.2.2007 (גיל 24) - סיכום ביקור אצל ד"ר סורקין במרפאת הגדוד: "אנמנזת רופא: 1. אתמול הישתתף בתרגיל שטח שכלל הליכה ממושכת מאוד עם משאות כבדים בתנאי מזג אויר קשים - קור וגשם. במהלך ההליכה נרטבו כפות רגליו והיו רטובות במשך זמן ארוך ... 2. סובל מהחמרה בכאבי ברכיים בחודש האחרון. הכאבים בקדמת הפיקה מוחמרים בנסיעה ברכב או בישיבה ממושכת, ללא קשר לעלייה וירידה של מדרגות". (2) 26.9.2011 (גיל 28) - סיכום ביקור אצל רופאת מישפחה בקופת חולים: LOW BACK PAIN BECAME WORSE SINCE YESTERDAY, DIFFICULTY WALKING DUE TO PAIN HISTORY OF OCCASIONAL BACK PAIN, NO HISTORY OF KNOWN DISC DISEASE הפניה לאורתופד.

...

התוצאה לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי שגה המשיב כאשר בהחלטתו מיום 23.8.2015 קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגימה של המערער.

אנו קובעים כי מצב עמוד השדרה המותני של המערער הוחמר בשיעור 75% כתוצאה מהחבלה ביום 10.7.2013 במהלך שירותו במילואים.

לאור קבלת הערעור, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לשלם למערער את עלות שכר המומחה מטעמו, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 16.10.2013 הוא הגיש למשיב בקשה להכרת זכות [חבלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים או החוק), בגין פגיעה בגב תחתון וברך שמאל.

בתצהיר מיום 11.9.2013 (להלן: התצהיר הראשון) שצורף לבקשה, טען המערער כי עקב אלפי שעות נסיעה בכלי רכב כבדים, שחלקם אינו מצויד בבולמי זעזועים סבירים, הוא החל לסבול מכאבי גב, וכי בתאונת דרכים שארעה ביום 20.9.2007 הוא ניחבל קשות בגב תחתון ובברך שמאל.

המערער הופנה על-ידי המשיב לפרופ' יעקב ביקלס, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר בדק אותו וקבע בחוות דעת מיום 3.8.2014 כי הוא סובל מתסמונת כאבים כרונית של הגב התחתון, אולם אין קשר בין תלונותיו לגבי גב תחתון וברך שמאל לבין תנאי השרות הצבאי ותאונת הדרכים האמורה (להלן: חוות דעת ביקלס 1).

כתבי הטענות בכתב העירעור המתוקן טען המערער כי קיים קשר סיבתי של גרימה בין תנאי השרות שלו לבין הפגימה בגב התחתון, וכי התאונה מיום 20.9.2007, בה נפגעה אף ברכו השמאלית ושבעקבותיה הורד הפרופיל, החמירה פגימה זו. הודגש כי המערער התגייס לשירות הצבאי ללא כל בעיה רפואית במערכת השלד ובברך שמאל, ונחשף לתנאי שירות קשים, כאשר ביצע תפקיד פיזי מאומץ של נהג תובלה על כלי רכב כבדים ובהמשך כמורה לנהיגה על רכבי שטח כבדים.

על-פי הגדרת "נכות" בחוק הנכים (לפני תיקון 29 בשנת 2016), די בהוכחת איבוד או פחיתה של הכושר לבצע פעולה, שנגרמו עקב חבלה, מחלה או החמרת מחלה שארעו בתקופת השרות הצבאי ועקב השרות.

...

התוצאה מאחר והמערער הוכיח שקיים קשר סיבתי עובדתי בין תנאי שירותו ותאונת הדרכים לבין פגימותיו כיום בגב תחתון ובברך שמאל, יש לקבל את הערעור.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, ומבטלים את החלטת המשיב מיום 29.9.2014.

כמו-כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ וכן הוצאות ששילם המערער למומחה הרפואי מטעמו עבור חוות הדעת ועבור עדותו בפנינו בישיבה מיום 12.7.2018.

על פי מהלך מחלתו כפי שמופיע בתיקו הרפואי ועל פי תוצאות בדיקות ההדמיה, ותוצאות הבדיקה הגופנית, לא מצאתי ממצא הקושר את תלונותיו של מר ח' על כאב גב תחתון וכאב ברך מימין לאירוע שבנידון ולמהלך שרותו הצבאי, ועל סמך מכלול עובדות אלו אני ממליץ לדחות תביעה זו" (ההדגשה במקור).

לחוות דעתו של ד"ר ליברמן קדמה חוות דעתו של ד"ר אלישע אופירם, אורתופד מטעם המערער, מיום 2.9.2017 ובה קבע כי "אין צל של ספק שבעקבות שירותו הצבאי, נגרם למר ח' נזק בלתי הפיך, הכולל הגבלה בטווח תנועה מותני, ונזק נורולוגי לעצבים הספירליים, הגורם לחולשה ולצליעה קבועים. נזק זה מקבל משנה תוקף בבדיקות הדימות ובבדיקה הנוירופיזיולוגית. העובדה שהפרופיל הרפואי של מר ח' הורד במהלך שרותו הצבאי מ 97 ל 45 מחזקת טענה זו". לאחר דיון מקדמי, החליטה הועדה על מינויו של מומחה מטעמה, הוא ד"ר עובדיה, אורתופד מנתח.

יש לציין סתירה בין גירסתו בתצהיר לבין התאור שמסר לפיזיותרפיסט מיום 14.1.14- ציין לפניו כי כ-4 חודשים לאחר הגיוס החל לסבול מכאבי גב תחתון (ראה עמ' 6 לתצהירו).

הראיות מצביעות כי המערער סבל עוד קודם לשירותו הצבאי מכאבי גב תחתון שלא דווחו עוד בהיותו מלש"ב וכי ככל שהייתה החמרה במצב גבו במהלך שרותו הצבאי- אין היא קשורה בהכרח לתנאי שרותו וניתן להצביע באותה מידה על מספר סיבות לפריצת הדיסק.

המומחה ציין בחוות דעתו כי המערער השלים שירות צבאי של 3 שנים וששירותו כלל אימונים גופניים מאומצים, נשיאת משקלים כבדים, לינה בתנאי שטח ואימוני נשק ושדאות בעדותו הדגיש כי יש בתנאים הללו כדי לגרום לפריצת דיסק – עם זאת הקביעה הנ"ל ניתנה מבלי להתייחס לפטורים המרובים שניתנו לו חודשים ספורים לאחר תחילת שרותו ואשר הוארכו מפעם לפעם לאורך השרות, מבלי להיתחשב בגורמי סיכון הרלוואנטיים לענייננו כגון עיסוק בספורט בשילוב עם עודף משקל ולאופי שרותו (על שינוייו) במשך שלוש שנים.

...

לא ניתן לדעת בפועל מהו הגורם לפריצת הדיסק בהינתן עברו לפני הגיוס ושתי התאונות שאירעו בביתו במהלך השירות ומשכך אין אנו מקבלים מסקנותיו בדבר קיומו של קשר סיבתי.

גם לא ברור מנין המסקנה של ד"ר ליברמן כי הממצאים מצביעים על בלט דיסק ניווני דווקא.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, דין הערעור להידחות.