נקודות זיכוי תושב: נקודות זיכוי במס הכנסה לתושב

להלן האמור בפסק הדין לעניין זה: "..אשר לנקודות הזיכוי עידכנה רשות המיסים על שינוי מדיניותה באופן שיקל על העובדים יוצאי אריתריאה וסודן, אף זאת לאחר הוועצות בגורמים הרלוואנטיים בממשלה. במסגרת זו הוחלט לזכות עובדים אלה בנקודות זכוי מכוח כללי מס הכנסה (נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי), לפנים משורת הדין, בנתון לתנאים הבאים: ראשית, על המעסיקים להוכיח כי התשלומים בגין נקודות הזיכוי אכן הגיעו לידי העובדים בפועל, לאחר שנוכה המס במקור; שנית, העובד אינו מחזיק ברשיון שהיה שבו נכתב במפורש "אינו רשאי לעבוד" (להבדיל מן הדיבור "רישיון זמני זה אינו מהוה רשיון עבודה בישראל"), או ברשיון אשר מכיל הגבלה גאוגרפית ("לא יתגורר ולא יעבוד בערים אלה: תל אביב, אילת"), הניתנים למי ששוחרר במרכז השהיה חולות ולגביהם נאכף איסור אי ההעסקה; שלישית, אין מדובר במי שניתנה לגביו הוראת שהיה בחולות, שממילא אינו רשאי לעבוד.

...

לכן דין תביעתו ברכיב זה להידחות.

לכן, דין תביעתו ברכיב זה להידחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את התשלומים כדלקמן: יתרת פיצויי פיטורים בסך 6276 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.15 ועד לפירעון.

להלן האמור בפסק הדין לעניין זה: "..אשר לנקודות הזיכוי עידכנה רשות המיסים על שינוי מדיניותה באופן שיקל על העובדים יוצאי אריתריאה וסודן, אף זאת לאחר הוועצות בגורמים הרלוואנטיים בממשלה. במסגרת זו הוחלט לזכות עובדים אלה בנקודות זכוי מכוח כללי מס הכנסה (נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי), לפנים משורת הדין, בנתון לתנאים הבאים: ראשית, על המעסיקים להוכיח כי התשלומים בגין נקודות הזיכוי אכן הגיעו לידי העובדים בפועל, לאחר שנוכה המס במקור; שנית, העובד אינו מחזיק ברשיון שהיה שבו נכתב במפורש "אינו רשאי לעבוד" (להבדיל מן הדיבור "רישיון זמני זה אינו מהוה רשיון עבודה בישראל"), או ברשיון אשר מכיל הגבלה גאוגרפית ("לא יתגורר ולא יעבוד בערים אלה: תל אביב, אילת"), הניתנים למי ששוחרר במרכז השהיה חולות ולגביהם נאכף איסור אי ההעסקה; שלישית, אין מדובר במי שניתנה לגביו הוראת שהיה בחולות, שממילא אינו רשאי לעבוד.

...

לסיכום, לאור האמור לעיל, מצאנו כי יש לדחות את טענת הנתבעת לקיזוז ערך נקודות הזיכוי מהתשלומים להם זכאי התובע.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: גמול שעות נוספות בסך 2733 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.3.15 ועד לפירעון.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

עם זאת, בחלק מן הערעורים נקבע כי ניתן להגדיר את העובדים המסתננים כ"תושב חוץ זכאי" בהתאם לכללי מס הכנסה (נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (להלן: כללי מס הכנסה או הכללים), ועל כן יש לראות בהם כזכאים לנקודות זכוי ממס.

...

לכך אוסיף, כי המבקשות לא תמכו את טענתן בדבר החשש לקריסת בתי עסק רבים בתשתית עובדתית מתאימה (למעט הערכות חלקיות אשר נכללו בבקשת ההצטרפות מטעם איגוד המסעדות בישראל), ואף מטעם זה דין הבקשות להידחות.

זאת ועוד, מתגובת המדינה לבקשות נמצאנו למדים כי לנוכח הערות בית המשפט בדבר הצורך להתחשב בחוסר הבהירות ששרר בכל הנוגע לחיוב המעסיקים בקנסות וריבית (ראו: פסקה נ"ד לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין; פסקה 4 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר), פרסמה רשות המיסים את הנוהל, אשר הפחית או ביטל, בהתקיים תנאים מסויימים, את הקנסות והריביות שנצברו בשל חוב המס, ואף איפשר פריסת תשלום החוב לתקופה של עד שלוש שנים.

סיכומם של דברים – הבקשות לקיום דיון נוסף וכן בקשות ההצטרפות, נדחות.

העובדים המועסקים, הם תושבי ישראל בהתאם להגדרה הקבועה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), ועל כן, זכאים הם לנקודות זכוי המוענקים לתושבי ישראל.

...

בהתחשב בכך, מתחזקת המסקנה שבהטלת היטל על העסקת העובדים המועסקים יש כדי לקיים את תכלית ההיטל הקבוע בחוק ההיטל.

אינני שותף אם כן ובכל הכבוד, למסקנה אליה הגיע בית המשפט בע"מ 9266-03-14 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון (פורסם בנבו), כאילו עובדים שהגיעו לישראל מסודן ואריתריאה אינם שוהים בישראל כדין ואף אינם מועסקים כדין.

סוף דבר ערעורי המערערת בעניין ההיטל בשיעור 20% שהוטל עליה בשנות המס 2012 ו – 2013 בגין העסקת עובדים השוהים בישראל לאחר שהגיעו מאריתריאה וסודן ומחזיקים ברישיון מסוג ט' 2 (א) (5) לחוק, נדחים.

לחילופין, אף אם אינם בבחינת "תושב ישראל", זכאים העובדים המועסקים ל-2.25 נקודות זכוי בהיותם "תושב חוץ זכאי", בהתאם לאמור בכללי מס הכנסה (נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (להלן: "כללי הזיכוי").

...

סוף דבר ערעורי המערערות בעניין ההיטל בשיעור 20% שהוטל עליה בגין העסקת עובדים השוהים בישראל לאחר שהגיעו מאריתריאה וסודן ומחזיקים ברישיון מסוג 2 (א) (5) לחוק, נדחים.