נציג או סוכן של חברה זרה

נטען, כי במהלך אותן שיחות והתכתבויות אלסטום מעולם לא מינתה את התובע או כל חברה מטעמו כסוכנים מורשים או כנציגים שלה ומעולם לא נחתם בין הצדדים הסכם שמכוחו הוענקה לדריה סמכות לפעול בשמה.

מר אפרימוב הצהיר, כי מספרן של חברות התשתיות המסוגלות לקחת חלק בפרויקטים מתחום ה-IPP הוא מוגבל, קיימת תחרות עזה ביניהן, ומנסיונו כיועץ בתחום נוכח כי משתתפים פוטנציאליים בפרויקטים לא ממתינים לפירסום הזמנה פורמאלית להצעת הצעות (RFP) ופונים באופן אקטיבי לגורמים הרלוואנטיים בפרויקטים כדי ליצור לעצמם מבעוד מועד יתרון על פני המתחרים (בין השאר ע"י בירורים ובקשות למידע, הצבעה על יתרונות יחסיים שיש להם למול המתחרים, עריכת מצגות וסיורים, מפגשים עם אנשי החברה הזרה, ויצירת היכרויות עם הגורמים הרלוואנטיים.

גם לפי גישת דריה, עצם היותם משום נציג או סוכן של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP, כשהיא בפני עצמה, אינה מקנה להם זכאות לתשלום שוטף בגין שירותים שניתנו או להחזר הוצאות.

...

לא מצאתי בהן כדי להוביל למסקנה כי היריבות היא למול דריה אינג' או למול התובעת בלבד (להבדיל מאשר יריבות למול התובע באופן אישי).

מן המקובץ לעיל ומכלול החומר שהובא בפני, מחוייבות הנתבעות 1 ו-2 כלפי התובעים כמפורט לעיל (סע' 195, 226, 303 ו-356).

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

לעניין זה מפנה ברימאג לעמוד האנטרנט של החברה הטורקית, המשווקת מוצריה במדינות רבות בעולם, כשרק ב- 24 מהן יש לה סוכן מורשה או נציגות מורשה, וישראל אינה אחת מהן.

כך לדוגמא הבחין בית המשפט בין מי שהוא 'סוכן מכירות' הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארצו לבין מי שהוא 'מורשה' המנהל את עסקה של החברה הזרה (רע"א 39/89 General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762).

...

יתרה מזאת, לגבי התביעות בנוגע לתקלה הנטענת במקררים והמקפיאים של המותג "בקו", מודה למעשה ברימאג שכחלק מהתנהלותה המסחרית הרגילה, הסבירה והראוייה היא מעדכנת את החברה הטורקית על תביעות בגין מוצרים לא תקינים (סע' 6 לתצהירו של מר צביקה שמעוני מנכ"ל ברימאג), כשלא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי תביעה זו אינה תביעה יחידה, אלא היא חלק מתביעות רבות בשל תקלה חוזרת במקררים של "בקו", כך שלפחות בהקשר לאותה תקלה, יש להניח כי ברימאג נאלצת לעמוד, ולו רק לענין אותן תביעות, בקשר תדיר עם החברה הטורקית, שאם לא כן, לא היתה נדרשת אותה פגישה מיום 29/9/10 שעניינה אופן ניהול התביעות בהקשר לאותה תקלה חוזרת ולא היה מוסכם בין השתיים על הצורך בדיווח של ברימאג על כל תביעה מוגשת (סע' 1a לסיכום הפגישה מיום 29/9/10).

על-פי סיכום אותה פגישה מיום 29/9/10 בין נציגי ברימאג לנציגי החברה הטורקית, אותו מבקשת לכנות המבקשת "הסכם הבנות" ביחס לתקלה הנטענת במקררים והמקפיאים של המותג "בקו", עומדת ברימאג בקשר עם החברה הטורקית, כמו גם מנהלת מו"מ עם תובעים פוטנציאליים בשם החברה הטורקית בכפוף להסכמתה (סע' 1b לסיכום הפגישה), ואף מוסמכת לשלם לתובעים בגין תביעתם ולקבל שיפוי מאת החברה הטורקית (סע' 1bii לסיכום הפגישה), כשאף נרשם מפורשות כי שתי החברות – ברימאג והחברה הטורקית יפעלו בנושא תביעות שיוגשו תוך הזמן הקצוב שם. יצויין כי אמנם כטענת ברימאג, החברה הטורקית ביקשה לפעול בענייני הביטוח בנוגע לקבוצת מקרים אחת (סע' 3 לסיכום הפגישה).

די בכל האמור כדי לגבש המסקנה כי לאור אופי הקשר שבין שתי החברות, היקפו ותדירותו, ובפרט ההסכמה שבין השתיים לגבי אופן ניהול התביעות בהקשר למקררים והמקפיאים שנטען כי הם גורמים לשריפות, הרי שלצורך יישומו של "מבחן אינטנסיביות הקשר", ניתן להניח שברימאג תעביר לידיעת החברה הטורקית דבר ההליכים שהוגשו נגדה, באופן שיש לראותה כ'מורשה' לעניין תקנה 482(א), כך שהתובעת יכולה להמציא לנתבעת 2 כתב התביעה באמצעותה.

התוצאה: אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת 1, ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ, מהווה 'מורשה' לקבלת כתב התביעה בעבור הנתבעת 2, Arcelik ASKaraagak Cad, כמשמעו בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לאחר זאת, הגישה המבקשת בקשה לצרוף ראיות, במסגרתה ביקשה לאפשר לה להגיש תימלול של הקלטת שיחה בין מר עוזי מאירוב לבין סוכנות הנסיעות אופקים וכן תקנון של סוכנות אופקים (בקשה מס' 5).

במקרה דנן, המשיבה טוענת כי אין לה זיקה לישראל, מן הטעמים הבאים: המשיבה היא חברת תעופה זרה ורשומה כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; אין לה סניף, נציגות או משרדים בישראל; פעילותה בישראל נעשתה מול סוכן מכירות כללי (GSA) בלבד; בהתאם לחוק שירותי תעופה, המשיבה, ככל חברת תעופה הפועלת מישראל ואליה, נידרשת למסור כתובת להמצאת כתבי בי דין בישראל וכך היא עשתה; מדובר ברכישה מאתר בנלאומי של המשיבה שנעשתה באמצעות מערכת הפצה בשם סימפוני ובאמצעות מרכז נתונים הנמצא בפראג; התשלום עבור כרטיסה של המבקשת בוצע באמצעות כרטיס אשראי שבבעלותה והסליקה בוצעה באמצעות מרכז נתונים הממוקם בהולנד והידוע בשם Adyen (סעיפים 20, 24 לתצהיר פומנקו).

...

לפיכך, יש להיעתר למבוקש על ידי המבקשת ולהרחיב את הגדרת הקבוצה באופן שתחול גם על מי שרכשו כרטיסי טיסה באתר המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור ועד מועד מתן החלטה זו. הרחבה זו מתבקשת ומובנת מאליה, ונועדה למנוע צורך בהגשת בקשת אישור נוספת לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור ועד מתן ההחלטה בה. למען הבהירות יצוין בהגדרה כי היא חלה הן על כרטיסים שנרכשו ישירות מהמשיבה באתר האינטרנט שלה, והן שנרכשו מסוכנויות.

סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מאשר את בקשת האישור, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל מישראל ו/או אליה באמצעות אתר המשיבה או באמצעות סוכנות בישראל, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". התובעת המייצגת ובאי כוחה: כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת סעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ונוכח קבלתה של בקשת האישור, אני מחייב את המשיבה לשלם לב"כ המייצג שכר טרחה בסך כולל של 20,000 ₪ בגין טיפולו בבקשת האישור.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 58944-11-23 eprotec באמצעות נציגה/סוכנה בארץ היט הדר יצחק טכנולוגיות נ' אלמוני תיק חצוני: לפני כבוד סגן הנשיאה אריאל ואגו המבקשת: eprotec –חברה שמושבה בשוויץ ע"י ב"כ עו"ד מיכאל שחור המשיבה: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד דן סלע החלטה

בהחלטה זו, המסיימת היתנהלות סביב המצאת כתב התביעה למבקש- חברה זרה, שמושבה בשוויץ, אושרו החלטות קודמות של המותב, וסורבה בקשת המבקשת לבטלן, ולפיכך- נפסק, כי מסירת התביעה בישראל לידי חברת "היט הדר טכנולוגיות בע"מ" מהוה מסירה כדין למבקשת.

אפרוטק שיגרה להדר מכתב ביום 14 יוני 2022, והבהירה, כי אינו ולא היה, גם בעבר, בגדר סוכן של החברה בישראל, וכי, אינו רשאי לקבל עבורה שום מיסמך משפטי.

בבקשת ביטול ההחלטה, פירטה אפרוטק מדוע, אף לגופם של דברים, אין היט הדר מהוה נציג של היצרן או סוכן שלה, ומדוע, ממילא, אין מקום להתיר המצאה בדרך זו, וכן- שאין הדין הישראלי חל על התובענה, שישראל אינה הפורום הנכון והמוסמך מהיבט סמכות בינ"ל, ועוד.

...

משכך- מסקנתי היא, כי יש להעניק למבקשת רשות לערער על ההחלטות הנדונות, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הבקשה, ולקבל את הערעור.

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת), שהיא חברה זרה שהתאגדה באיטליה העוסקת, בין היתר, בבניה ושיווק מטוסים מסוג טכסן וחלקי חילוף למטוסים אלה; ונגד הנתבע 1 (להלן: הנתבע), אזרח ותושב ישראל אשר על פי הנטען בכתב התביעה הוא שימש כשותפה, סוכנה או נציגה של הנתבעת בישראל.

בצלום המסך של אתר האנטרנט של הנתבעת רשום שמו של הנתבע תחת הכותרת "WORLD ISRAEL" וכן בשורה בה רשומה כתובת האתר, רשום בסוף השורה "dealers". היינו, באתר האנטרנט אמנם הנתבע רשום כנציג הנתבעת בישראל אך לא ניתן ללמוד באופן ברור לגבי טיב הקשר העיסקי בין הנתבעת לנתבע רק מנתון זה. כפי שטען הנתבע וכפי שנפסק בעיניין תא (ת"א) 3411-01-18 יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' Micron Technologies Inc (21.7.2021) (להלן: עניין יוניטרוניקס), אין בנתון של אזכור שם הנציג הנטען באתר האנטרנט של החברה הנתבעת לבדו כדי להעיד על רמת האינטנסיביות הנדרשת (פסקה 14).

...

לכן, יש לדחות את הבקשה להכיר בהמצאה לנתבע כהמצאה לנציג הנתבעת בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות.

אציין, כי מקובלת עליי באופן עקרוני טענת התובעת, כי עצם העובדה שהנתבעת נקלעה להליכי חדלות פירעון אינה בהכרח יורדת לשורשה של סוגיית ההמצאה.

סוף דבר – אני דוחה את עמדת התובעת וקובעת כי אין להכיר בהמצאת כתב התביעה לנתבעת 2 באמצעות מסירתו לידי הנתבע 1, כהמצאה כדין על פי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018.